ב.מ.וו X3 - באמת אח קטן?

ההיסטוריה מספרת שב.מ.וו לא הייתה ראשונה להיכנס לשלולית הכביש-שטח-יוקרתי, כאשר חשפה בסוף שנות ה-90 את ה-X5. אבל אין ספק כי היא הייתה ראשונה להבין בדיוק את הפוטנציאל הטמון בקטגוריה. זו הסיבה להצלחה הגדולה של ה-X הראשון. זו גם הסיבה לכך שהפך מבחינות רבות אמת-מידה לשאר המתחרים.

ונראה כי אותו "חוש ריח" בדיוק, דרבן את ב.מ.וו להציג גם את מי שכונה בתחילה "האח הקטן". שוב, לראשונה בעולם הרכב, הציג יצרן יוקרתי רכב שטח קטן-מידות יחסית, עם כל הסממנים המוכרים מהאחים הגדולים. שוב הפכה ב.מ.וו מודל לחיקוי. מרצדס, אודי, לקסוס, כולם הבהירו בשיחות סגורות כי הם מתכוונים להציג בקרוב מתחרה ל-X3. אתם מכירים הוכחה טובה יותר להצלחה?

הכל טוב ויפה, אבל בעיה אחת הציקה לנו בכל זאת. עם כל הכבוד לעובדה שה-X3 מבוסס על סדרה 3, ולכן אמור להשתייך לקטגוריה נמוכה יותר מאחיו ה-5, צריך זכוכית מגדלת כדי לזהות את ההבדלים ביניהם. בסיס גלגלים באורך 279.5 ס"מ, קצר רק ב-2.5 ס"מ מה-X5. האורך הכללי עומד על 456.5 ס"מ, שזה רק 10 סנטימטרים פחות. מבחר המנועים – בעיקר הבסיסיים - קרוב, שער היורו לוחץ, ולכן אין גם הבדל גדול במחיר.

אם כך, מה הטעם לייצר אותו בכלל? למה להציע חפיפה מוטורית כה ברורה, כשהרכב הקיים עושה חייל? התשובה די פשוטה, אם מכירים את תכניות ב.מ.וו. במילים אחרות, ה-X5 דור-הבא יהיה גדול משמעותית. בכל זאת, היינו חייבים לבדוק את העניין מקרוב...

איך נראה

ה-X3 אינו פורץ דרך מבחינת מראה. נכון שכריס באנגל טען בפני כי "כאשר אתה ראשון בקטגוריה כלשהי, אתה חייב לשמור על רמז חזותי שיזכיר את המקור", אבל את הדמיון ל-X5 בפירוש אי אפשר לכנות רמז. הוא אמנם צעיר יותר, דינאמי, קליל ומודרני יותר, אבל הוא X5 קטן, ללא ספק. היינו רק מוותרים על פגושי הפלסטיק השחור שנראה זול יחסית.

ההרגשה בתא הנוסעים מאשרת את החשש. הפנים אמנם זועק ב.מ.וו לכל עבר, עם עיצוב ופתרונות נקיים, הנדסת אנוש מצוינת בדרך כלל ומראה מוכר. אבל הפלסטיק פחות מזמין מכפי שהורגלנו, וחסרונם של פריטים כמו בקרת אקלים, תאורת מראות ומפות גורם לאי נוחות מסוימת.

וזה עוד לפני שמביטים וחשים את החומר מסביב. האיכות הכללית כאן פשוט אינה ברמה לה הורגלנו מב.מ.וו. אז נכון, כלי הרכב שהוצגו בהשקה נראו עוד פחות טוב, אבל יותר מדי פרטים - כמו משענת היד בין המושבים למשל - נראים לא מתאימים לסמל הכחול-לבן. וזה עוד לפני אזכור הקרקושים השונים ורעשי הגג הנפתח. האם זו אכן בעיית המפעל בגרץ, אוסטריה?

אולי כפיצוי על העדר בקרת אקלים, יש גג זכוכית ענק וחביב עם פתיחה ייחודית - שני כונסי אוויר, או פתיחה מלאה - ואפילו כיסוי שננעל חשמלית באופן נפרד. המחוונים מעט פשוטים, וכך גם מחשב הדרך שמשולב בהם, אבל הם ברורים וקריאים. אפרופו, התפעול הכללי קל ונגיש מזה לו הורגלנו בב.מ.וו מודרניות.

מה עוד? כדאי לציין כי תודות לבסיס גלגלים ארוך יחסית ל-3 עליה הוא מבוסס, מציע ה-X3 מרחב מכובד מאד מאחור, כולל מרווח ראש מצוין, מספיק מקום לרגליים ארוכות ותא מטען בעל נפח שימושי במיוחד. לאנשי המשפחה שבכם, הוא מתאים אפילו יותר מה-3 החדשה, ובוודאי זו שהוחלפה.

יש מנוע

נדירים המקרים בהם אנחנו לא מתרשמים במיוחד ממנועי ב.מ.וו. וכך גם לגבי השישה-צילינדר-בטור בנפח 2.5 ליטר בו נהגנו כאן. אלא שלצערו, הוא הגיע אלינו בדיוק יומיים לאחר נהיגת המבחן בסדרה 3 החדשה, שצוידה ב-2.5 ליטר (וולווטרוניק) החדש. אז נכון שמדובר גם ברכב כבד בהרבה, עם 1,840 ק"ג (תוספת של 300 ק"ג) ופחות כוח (192 כ"ס לעומת 218), אבל בכל מקרה הוא מרגיש וותיק יותר, מעודן פחות.

כדי להפוך את העבודה שלו לקשה עוד יותר, הוא משודך גם להנעה כפולה-גוזלת כוח, ולתיבת חמישה הילוכים אוטומטית לעומת השישה ב-3 החדשה. ברור שחטיבת הכוח החדשה תגיע גם לכאן כחלק ממקצה שיפורים שייערך בעתיד הלא-רחוק.

זה אומר שביצועי ה-X נאים, אך לא יותר מכך. 208 קמ"ש ו-9.8 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש? קצת מאכזב ביחס למעמד. יחסי ההעברה אינם עוזרים כאן, בהתחשב בבחירה הסופר-ארוכה שעשתה ב.מ.וו. מצד שני, הם מתאימים מצוין לאספלט-אוטובאן, ולכן הרביעי מגיע ללא בעיות מיוחדות ל-200 קמ"ש.

התנהגות למופת

כנראה שהיינו מתעכבים פחות על ביצועי המנוע, אילו השלדה לא הייתה כל כך מוצלחת. כאן מציג ה-3 את הבסיס עליו הוא תוכנן, ומזכיר את ה-X5 המעולה בכביש. מערכת ההנעה, שמפנה באופן אוטומטי את הכוח לציר היותר-אוחז, הופך את ה-X3 כמעט לספורטיבי מדי, מגיב וזריז ובטוח מכפי שחשבנו ש-SUV יכול להיות.

לתחושה המשכרת הזו מצטרפת גם מערכת הגה טובה ומדויקת, מתקשרת ומעוררת אמון. ומערכת בלמים שהיינו שמחים למצוא בכמה מכוניות משפחתיות. קל לכסות מרחקים עם הרכב הזה במהירויות גבוהות גם על כבישים שאינם מושלמים, טוב אפילו מה-3 החדשה. חבל רק שנוחות הנסיעה פושרת כמעט בכל מצב, ובמיוחד בשבילים.

בכל זאת

לא קל ל-X3 להסתדר בחיים. הקרבה במידות ל-X5 מטעה, ממש כמו הדרישה למחיר זול יותר. כמעט כרגיל, ב.מ.וו מציגה בפנינו תג-מחיר שקשה להצדקה - 400,000 שקלים. מחד זה מאד יקר בכל מקרה, מאידך הייתה מכונית המבחן זולה ב-140,000 שקל מה-X5 המצליח. מצד שלישי, אפשר פשוט לראות בו אלטרנטיבה למשהו אחר - אולי סדרה 3 החדשה. הרי ה-X אינו יקר בהרבה (טוב, 50,000 לרוכשים...), אבל הוא הרבה יותר מרווח, רב-גוני ומן הסתם אופנתי.

במילים אחרות, אינו אח קטן ל-X5, כי הוא לא ממש קטן ממנו. הוא אפילו לא זול ממנו במידה שתצדיק דגם חדש. אבל הוא כן משלים את היצע ב.מ.וו למשפחה שיש לה הכל, ורוצה עכשיו משהו חדש, מבלי לוותר על הנאת הנהיגה והשימוש בסמל, ומבלי לנקר עיניים. אם תשאלו אותנו, זו הנוסחה היחידה שעובדת כאן. ולשמחתנו, היא עובדת מצוין.