סלעים מתדרדרים עלולים לפגוע ברכבת לירושלים

עוד מדו"ח המבקר:

• כשלים בפעילות מס הכנסה
• הפרטת צים: החברה נמכרה בזול לאחים עופר
• נתב"ג: אי סדרים בפיצוי לנפגעים
• 11 חופים בכנרת מוחזקים בניגוד לחוק
• האקדמיה למדעים: חוסר תפקוד
  

הדו"ח מצביע גם על ליקווי בטיחות בהפעלת קו הרכבת לירושלים. "ממסמכי הרכבת עולה, שיש סכנה להתדרדרות אבנים וסלעים לאורך תוואי המסילה", נאמר  בדו"ח. בשנת 2001 כתב הממונה על הבטיחות ברכבת למהנדס הרכבת, שהסלעים עלולים להפיל את הרכבת מהמסילה, ולפיכך רצוי להקים לצד התוואי גדרות לבלימת הסלעים. במכתב נוסף משנת 2003 כתב המתכנן כי "הסלעים עלולים לפגוע ברכבת ולסכן את נוסעיה".

בינואר 2004 התקיים דיון בין מנהלי הפרוייקט, שבו נאמר כי "לא ניתן להבטיח שלא תהיה הידרדרות אבנים וסחף אדמה", כיוון שהדבר "ידרוש השקעות ענק".

בעקבות הדיון, נערך במקום סיור בהשתתפות והוחלט להרחיק מספר גושי סלע רופפים ולהתקין מספר עוגנים. בסוף שנת 2004 הודיעה הרכבת למבקר המדינה, שסילקה סלעים מהמקום, ושהיא מכינה הנחיות לבדיקה, לניטור ולמניעת התדרדרות סלעים. ואולם, הרכבת לא פירטה באיזה מידה הוקטנו הסיכונים ואלו מהסיכונים נותרו בעינם. "לפני הפעלת הרכבת היה על הגורמים המוסמכים לוודא שהנסיעה בה בטוחה דיה", נכתב בדו"ח.

הקו המחודש - לא כדאי כלכלית

הדו"ח קובע, כי בדיקת הכדאיות הכלכלית של שדרוג קו הרכבת הישן לירושלים נעשתה בלא לקחת בחשבון את העובדה, שבעוד 4 שנים אמור לקום גם קו נוסף, חדש (דרך נתב"ג ומודיעין). "הפעלת הקו החדש תצמצם את השימוש בקו המשודרג ובכך תפחית את כדאיותו, שגם בבדיקת הכדאיות הקיימת הוגדרה כ'גבולית'. מן הראוי היה להכין בדיקת כדאיות להקמת שני הקווים יחד".

עוד מציין הדו"ח, שבדיון הממשלתי שבו הוחלט לחדש את הקו, הציג שר התחבורה דאז, אפרים סנה, בפני ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, נתונים מוטים כלפי מטה על עלות הקמת הקו. סנה, שתמך בחידוש הקו, העריך שהקו יוקם עד שנת 2003, כאשר בפועל הוא קם ב-2005.

עוד מציין הדו"ח כי החלטת הממשלה להקים את הקו "התבססה גם על נתונים מוטים כלפי מטה של זמן הנסיעה הצפוי".

מרכבת ישראל נמסר בתגובה, כי הנתונים היו נכונים ליום הצגתם.

בזבוז כספים ועבודות בלא מכרז

כמו כן, מותח הדו"ח ביקורת על ניהול עבודות ההקמה שביצעה הרכבת (רשות הנמלים והרכבות דאז). "מתכנן הרכבת זכה במכרז על בסיס מחיר של 780 אלף שקלים" נאמר בדו"ח", אך בסופו של דבר שולמו לו כ-6.9 מיליון שקלים. זאת, כיוון שהרכבת התחילה בפרוייקט ללא הכנה מספקת ובלי ללמוד את תנאי השטח".

מהרכבת נמסר בתגובה כי מדובר בהוצאות שיחסכו הוצאות הפעלה.

במהלך העבודות הזמינה הרכבת עבודות בהיקף של 7.3 מיליון שקל מקבלן, שפינה אדמה מזוהמת מהמסלול. הקבלן לא נבחר במכרז אלא קיבל את העבודה באמצעות קבלן אחר, שעל פי הדו"ח, "שימש צינור להעברת כספים וקיבל עמלת תיווך". בדו"ח נכתב, כי "הרכבת עברה על חוק חובת מכרזים, ושילמה הוצאות מיותרות".

מהרכבת נמסר בתגובה כי זיהום הקרקע התגלה במהלך העבודות ולכן לא היה ניתן לקיים מכרז לפינוי.

עוד מציין הדו"ח, כי הרכבת שכרה יועצים בלא מכרז, באמצעות הקבלנים שביצעו את העבודות. הדו"ח קובע כי מדובר בעבירה על דיני מכרזים, בניגוד אינטרסים של היועצים וגם בבזבוז כסף ששולם לקבלנים כעמלת תיווך.