מחאה: אלמנות צה"ל נגד אלמנות חיל האוויר

"הבעלים שלנו לא נתנו פחות, למה צריך להיות הבדל בין דם לדם?". כך הסבירה בצהריים (יום א') שרה בהרב מרמת גן, שאיבדה את בעלה במלחמת יום הכיפורים, בטקס מחאה אלטרנטיבי שהתקיים בבית העלמין בקריית שאול.

עשרות רבות של אלמנות חללי מערך המילואים שנהרגו בקרבות הגיעו לבית העלמין הצבאי לטקס מחאה אלטרנטיבי לזכרם של יקיריהן. זאת במחאה על יחס המדינה כלפיהן ועל האפליה שהמדינה נוקטת, לדבריהן.

"למה אנחנו צריכות להרגיש כסוג ב'? אנחנו לא יכולות לנופף ברגל תותבת כמו נכי צה"ל, והבעלים שלנו לא יכולים לקום ולצעוק. נוח לכולם לא להתייחס אלינו. הכושי עשה את שלו, תודה רבה, עכשיו הוא יכול ללכת. זה יוצר תחושת קיפוח", הסבירה בהרב.

בהרב הסבירה כי העלבון הוא זה שמניע את מאבקן, וכי מדובר בכבוד אשר מגיע להם אך גם בזכות לגדל את ילדיהם בכבוד כלכלי. "אנחנו קבוצה של 800 אלמנות שנפלו בין הכיסאות. נשים שבעליהן נהרגו במלחמות עד 1999 ולא היו טייסים בחיל האוויר. בעלי נהרג בשארם א-שייח במוצאי יום הכיפורים. הוא היה איש חיל הרפואה שסופח לחיל האוויר. זה קודם כל נושא של כבוד. לא יכול להיות מצב שחלק מקבלים וחלק לא.

"ברגע שקורה דבר כזה למשפחה כל העולם מתמוטט. האם צריכה לצאת לעבוד והמצב הכלכלי מידרדר. תסתכלי על הנשים שנמצאות כאן היום, רובן נשים קשות יום, חלקן יכולות לצאת כבר לפנסיה אך לא יכולות כלכלית".

הרב לאו: כולם היו בניי - כולנו בני איש אחד

בשנת 2001, בתום שלוש שנות דיונים, דחו שופטי בג"ץ את עתירתן של אלמנות חיילי המילואים שדרשו לקבל מענק זהה לזה שקיבלו אלמנות טייסי המילואים. השופטים קבעו כי אין מקום לאבחנה בין אלמנות חיילי המילואים הרגילים לבין אלמנות חיל האוויר, אולם יחד עם זאת לא ניתן להחיל את הסדר מענק דמי הביטוח על נשות המילואים, למרות שהחלטת שר הביטחון דאז, עזר ויצמן, להעניק את דמי הביטוח לנשות חיל האוויר היתה בלתי חוקית וחרגה מסמכותו.

פנינה כהן, יו"ר ארגון אלמנות ויתומים, נאמה בטקס: "נאספנו לקיים טקס אזכרה ייחודי לחללי מערך המילואים לאחר שהמדינה קבעה כי גם בקרב חללי צה"ל ומשפחותיהם קיימת אפליה. יש שווים ויש שווים יותר. באנו לזעוק את זעקתכם, לתבוע את עלבונכם ולהגיד למדינה כי אתם שווים וראויים לא פחות מחללי חיל האוויר".

עוד הוסיפה: "אתם יקירנו הטמונים כאן בשורות ארוכות ארוכות, קורבנות מלחמות ישראל. אתם שקיפחתם את חייכם למען המדינה, השארתם רעיות וילדים בידיעה שהמדינה תדאג לכם לאחר נפילתכם. באנו לספר לכם כי לאחר שנדמו קולות המלחמה, לאחר שעזבו המנחמים, נשארנו אנו עצמנו נלחמות את מלחמת הקיום היומיומית שלנו, מלחמת הישרדות קשה כדי להבטיח גידול נאות לילדינו".

הרב הראשי לשעבר, מאיר לאו, הגיע לטקס. בנאומו אמר כי אין לעשות אפליה בין דם לדם. "אצלנו אין הבדל, אצלנו אין אפליה, אצלנו אין שוני. זה לא מעניין באיזה כלי הוא היה בשעה שנפל שדוד. לא מעניין אם זה אוויר, ים או יבשה. כולם היו בניי - כולנו בני איש אחד. אב אחד לנו ואם אחת. כולם גיבורים, כולם קדושים וטהורים. כולם עלו בסערה השמימה כדי לאפשר לנו לחיות באדמת המולדת".