דיווח: 500 הרוגים במהומות באוזבקיסטן
מורדים מוסלמים פרצו לכלא בעיר אנדיג'אן ושיחררו כ-2,000 אסירים, בהם 23 אנשי עסקים הנאשמים בהקמת ארגון מוסלמי קיצוני. מספר שעות לאחר מכן פרצו חילופי אש קשים בין הצבא למפגינים, שהשתלטו על בניין העירייה ולקחו בני ערובה. עדי ראייה דיווחו על מאות קורבנות והנשיא האשים את ארגון "חיזב א-תחריר" באלימות
חיילים בצבא אוזבקיסטן פתחו אתמול (יום ו') באש לעבר אלפי מפגינים ברחובות העיר אנדיג'ן, במטרה לשים קץ לפרץ אלימות שהחל עם פשיטה אלימה של מורדים על כלא בעיר. "מספר ההרוגים של שני הצדדים המעורבים במהומות עלול להגיע ל-500", כך אמר סידזקון זינטביטדינוב, העומד בראש ארגון זכויות האדם האוזבקי.
כ-2,000 אסירים שוחררו במהומות, בהם 23 אנשי עסקים הנאשמים בפשיעה ובהקמת ארגון מוסלמי קיצוני. האסירים שוחררו מהכלא לפנות בוקר, ואחר הצהריים כבר התגודדו כ-4,000 מפגינים בכיכר המרכזית באנדיג'ן. חלקם השתלטו על בניין העירייה ואף לקחו עשרה בני ערובה. הצבא האוזבקי החל להזרים כוחות לעיר, ובמקום התפתחו עימותים חריפים עם המפגינים.
מהממשלה נמסר תחילה כי תשעה בני אדם נהרגו ו-34 נפצעו עד שהושגה שליטה מחודשת בבניין אולם עדי ראייה דיווחו על מספרים גבוהים הרבה יותר. פעיל ארגון זכויות אדם בעיר סיפר כי הבחין בכ-200 גופות שהועמסו על משאיות. אחד מהאסירים ששוחררו דיווח על 300 קורבנות, ובהמשך סיפר ראש ארגון זכויות האדם על מספר גבוה אף יותר, כשהוא מתבסס על דיווחיהם של עדי ראייה ועל הערכתו שלו. למרות הדיווחים הסותרים לא נמסר מהממשלה דבר עד הצהריים.
בצהריים דיבר הנשיא, איסלאם קרימוב, והודה כי נהרגו עשרה שוטרים ומפגינים רבים. קרימוב טען כי מדובר בלפחות 100 הרוגים מקרב המפגינים. במסיבת עיתונאים שכינס אמר עוד כי לא ניתנה כל הוראה לפתוח באש לעבר המפגינים. הוא האשים בגל האלימות את ארגון הטרור האיסלאמי "חיזב א-תחריר" (מפלגת השחרור). "אני יודע שאתם רוצים לדעת מי נתן את ההוראה לירות לעברם... איש לא הורה לירות", הוסיף בזעם.
בהמשך הכחישו אנשי הארגון את ההאשמות. דובר התנועה בלונדון, אימרן וואהיד, הסביר: "האשמה לאלימות מופנית לעבר הנשיא והכוחות שפעלו בשמו, שכלאו אלפי קורבנות חפים מפשע". הוא סיפר כי אנשי הקבוצה היו פעילים מאוד באוזבקיסטן, אך הדגיש: "אנו מעוניינים להפיל את קרימוב באמצעים של שלום. לא ניתן להטיח את האשמה על אנשים שחיים תחת דיכוי".
מפלגת השחרור שמה לה למטרה להקים ממשלה איסלאמית בכל מקום אפשרי, כדי להרחיב את המודעות לאיסלאם בכל רחבי העולם.
"אנחנו לא הולכים להפיל את הממשלה, אנחנו דורשים חופש כלכלי", אמר מורד שטען כי שוחרר מהכלא על ידי חבריו, "אבל אנחנו מוכנים למות ולא לחיות בזבל כמו שאנחנו חיים עכשיו". לדברי אחד המפגינים, "האומה עונתה בידי משטרו הטוטליטרי והמושחת של קרימוב והעם דורש צדק, חופש ודמוקרטיה".
העיתונאים הזרים הפועלים בעיירה האוזבקית עזבו את העיר לאחר שעוכבו על-ידי שירותי הביטחון והוזהרו כי הם מצויים בסכנה. "יש לכם 30 דקות לצאת מהעיר. אנחנו לא ערבים לביטחונכם", אמר גורם בשירות הביטחון הלאומי לאחד העיתונאים. הוא הסביר כי העיתונאים "עלולים להיחטף על-ידי המורדים". בשל המהומות נמלטו כ-4,000 אוזבקים מבתיהם לעבר הגבול עם השכנה קירגיזסטן במטרה לבקש מקלט. קירגיזסטן טרם החליטה עם להיענות לבקשה.
אוזבקיסטן הייתה אחת המדינות הראשונות להתייצב לצד ארצות הברית במלחמתה נגד ארגוני טרור לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר, ואף איפשרה לה להקים בסיסים בשטחה. אולם הנשיא, איסלאם קרימוב, ספג ביקורת חריפה מפנים ומחוץ בגין הפרת זכויות אדם. ארגוני זכויות אדם טוענים כי בבתי הכלא מוחזקים לפחות 6,000 אסירים על רקע פוליטי ודתי.
דובר הבית הלבן, סקוט מקללן, הפציר במפגינים ובממשלת אוזבקיסטן להפגין איפוק. האיחוד האירופי האשים את משטרו של קרימוב בהתגרות שהובילה להתפרצות האלימות, בעוד משרד החוץ הרוסי פירסם הודעה התומכת בממשלה ומגנה את הקיצונים.