מבחן מקומי ראשון - לקסוס RX330

לקסוס. מילת קסם מוטורית בארה"ב, ומושא הערכה בשאר העולם. לקסוס. תדמית של אמינות אין קץ, איכות ללא פשרות, סטייל ופוזה, והכל מיפן. לקסוס. המכונית היאפית האולטימטיבית למי שאינו רוצה להיראות מסתובב "עם-עוד-גרמניה" שכולם רוכשים. הפחד הגדול של מרצדס, ב.מ.וו ואודי בשוק הרכב החשוב ביותר בעולם.

ועכשיו הוא כאן. מגיע ארצה על-ידי סיטי מוביל, יבואן מקביל שהחליט להתמקד במותג היוקרה, וזוכה לתמיכה בשרות מיבואן טויוטה הרשמי - חברת האם של לקסוס. בכל מקרה, זה גם הדגם הראשון של היצרנית הנבחן ב-ynet. ולנו הוא נראה גם הדגם שמתאים מכל לקהל הישראלי רב הממון. RX330, רכב כביש-שטח יוקרתי שכבש בסערה את אמריקה, והרכב הנמכר ביותר של החטיבה.

ה-RX

בלקסוס, מותג היוקרה שהקימה טויוטה כדי להילחם בארה"ב מול מרצדס וב.מ.וו, הבינו עוד באמצע שנות ה-90 להיכן נושבת הרוח. וכך ב-1998 הם היו מהראשונים בין יצרני היוקרה להציג SUV אופנתי, נטול כל יומרה אמיתית בשטח, אך עתיר פאר ופינוקים. ההצלחה הגדולה באמריקה דרבנה רבים - כולל אינפינטי (ניסאן) ואקורה (הונדה) - לכיוון הזה. אלא שב-2003 כבר הציגה לקסוס את הדור השני, גדול, מהודר ונאה מקודמו.

הוא מיוצר בקנדה, נשען על פלטפורמת ההנעה הקדמית של טויוטה קאמרי, ובארצות-הברית ניתן לקבלו עם קפיצי אוויר (שמסוגלים גם לשנות את מרווח הגחון), מצלמת טלוויזיה לשיפור הראות מאחור, בקרת שיוט אקטיבית ושלל תוספות נוספות. ומי שירצה לחסוך מעט יכול לרכוש אותו עם הנעה קדמית בלבד.

מצד שני, הוא אינו נראה באמת מוכן לעבודת שטח, ללא סממני עיצוב מוכרים. מצד שלישי, הוא לא ממש רכב כביש, או סטיישן, או ספורט. בסופו של יום, ההגדרה "קרוס-אובר" נראית "תפורה" עליו. וזה עוד לפני שאנחנו מזכירים את מבטי הסביבה. ה-RX מושך אותם, ללא הרף, מכל הסיבות הנכונות.

כצפוי, הלקסוס "שלנו" עמוס בפינוקים ומטעמים מהסוג המופגן למרחוק, והמרשים עד מאד. זה מתחיל בדלת אחורית (תא מטען) עולה-יורדת חשמלית לתרועת המביטים, ממשיך בהגה שמקבל את פניך ונע לאחור כדי לאפשר כניסה נוחה, מתכוון חשמלית, בדיוק כמו המושבים, משולב בזיכרונות ומה בעצם לא.

לרשימה הארוכה יש להוסיף ריפוד עור נעים, דיפון עץ (מעט פלסטי), גג שמש נפתח, בקרת אקלים מפוצלת, מערכת שמע (כולל דיסק עם מחסנית וטייפ) ואפשרות כיוון לתאורת מראות האיפור. הנוסעים יאהבו את תא האכסון המיוחד שנפתח ונסגר בלחיצת כפתור, ויש גם מנשאי ספלים מעניינים.

עם שקיעת החמה ממשיך הלקסוס במפגן אור-קולי. מפתנים מוארים עם כיתוב "Lexus" זוהר בדלתות, המחוונים מתעוררים לחיים ב"התמתחות" צבעונית רב-שלבית, וכדי להזכיר שהפנסים עוקבים אחר כיוון הנסיעה (עוד תוספת לא מקובלת יחסית) הם מבצעים בכל התנעה תצוגת תכלית לכל הכיוונים.

יש מנוע

בניגוד לגרסה האירופאית, שנותרה עם מנוע 3.0 ליטר של הדגם היוצא, האמריקנית משתמשת ב-V6 מוגדל ל-3.3 ליטר, ומכאן כמובן השם RX330. הוא מתהדר בתזמון שסתומים משתנה ומייצר הספק מרבי של 233 כ"ס, ונתון מומנט של 33.5 קג"מ ב-3,600 סל"ד (נתונים דומים לב.מ.וו ונמוכים מה-ML החדש של מרצדס). המנוע משודך לתיבה אוטומטית עם חמישה הילוכים (כמו ב.מ.וו, ולעומת שבעה במרצדס), אבל באופן מפתיע חסרה האפשרות לתפעול ידני (תוספת בתשלום).

התנעה חושפת מייד פעולת מנוע מעודנת ושקטה. לחיצה על המצערת מזכירה שוב את היכולת היפנית בשילוב תיבות אוטומטית. עם משקל של 1,845 ק"ג (תתפלאו, לא ממש כבד ביחס ליריבים) הלקסוס אמנם אינו מרגיש מהיר במיוחד, או ככזה המסוגל להשלים זינוק ל-96 קמ"ש (60 מייל לשעה) ב-7.8 שניות כמוצהר. אבל הוא בהחלט זריז ובעל יכולת.

בכל מקרה, הוא מעדיף התקדמות חלקה על-פני האצות עצבניות, גם בזכות תיבה מעודנת. מעניין רק לציין כי הקו האדום ממוקם ב-5,900 סל"ד נמוכים. בתחילה זה מפתיע, מאוחר יותר זה ברור - המנוע הזה אינו שש לטפס מעלה, ומעדיף סל"ד ביניים. הבחירה ביחסי העברה ארוכים יחסית, הופכת את ההילוך החמישי לכזה המיועד לשיוט בלבד. ממילא, בגלל המוצא האמריקני, מתערב האח הגדול ועוצר את הלקסוס ב-180 קמ"ש "בלבד". צריכת דלק? כ-6 ק"מ לליטר בתנאי המבחן.

ניהוג

הלקסוס, אם לא הבנתם עד כה, הוא רכב אמריקני. ככזה, לא תידרשו ליותר משתיים-שלוש פניות והפניות הגה, כדי להבין זאת. ההגה קל מדי, אינו מתקשר כראוי ומתקשה אפילו לרמוז על הכיוון אליו מופנים הגלגלים. כיול המתלים רך מדי, ומייצר רכינת מרכב מוגזמת לכל הדעות. מבחינה זו, הגרסה האירופאית עם כיול מתלים המתאים לכבישים מהירים, בניגוד לזחילה מרובת הנתיבים באזור ברקלי, בואכה סן פרנסיסקו, אמורה להיות טובה יותר.

הסיבה לאלה נעוצה בין היתר בעובדת היותו מבוסס פלטפורמת הנעה קדמית, אך לא רק. הלקסוס הזה, כמו כמעט כל לקסוס המיוצר עבור קהל אמריקני, מתאים עצמו להעדפות מאד מסוימות. בקרת היציבות למשל, בלתי ניתנת לניתוק. וזו רק ההתחלה. תפנו מהר מדי במחלף, תזכו לצפצוף מעצבן לאורך כל הדרך, התראה על כך שאתם עלולים לאבד אחיזה בקרוב. לא תתייחסו? תתווסף תאורת התראה. לא תרגעו - המערכת תכנס לפעולה אגרסיבית וחד-משמעית.

ואם חשבתם לרגע שהרכות הזו תהפוך את הנסיעה לשיוט על ענן, טעיתם. כבישים באיכות סבירה אינם מהווים בעיה, אך נסיעה עירונית מגלה כי בעת תכנון מתלי הלקסוס, לא נלקחה מע"ץ בחשבון. אותם דברים אמורים גם לגבי שבילים מהודקים, אזור המחייה הלא-אספלטי המובהק של ה-RX.

אלא שחובה להזכיר כי הלקסוס הזה, על כל התלונות והטרוניות שלנו כלפי מגרעותיו הדינמיות, באמת תוכנן עבור קהל רגוע, מיושב בדעתו, סולידי להחריד ובקיצור - אמריקני. קהל שנוהג במהירות ממוצעת - היינו מנחשים - נמוכה ב-20-10 קמ"ש מזו המקובלת אפילו אצלנו. שלא להזכיר את האירופאים הנמרצים. קחו זאת בחשבון. 

מעניין

אין ספק כי מפגש ישראלי ראשון עם רכב הכביש-שטח של לקסוס, מבהיר את ההצלחה המרשימה שלו בארה"ב. טויוטה מבינה היטב את שוק היעד שלה, ותפרה לו חבילה נכונה. כזו בעלת מראה מרשים, תא נוסעים מסביר פנים ותוספות לרוב. היפנים בפירוש החליטו שהצד הדינאמי אינו מעניין את הלקוח, ולכן התנהגות ה-RX נחותה משמעותית מה-X5 של ב.מ.וו למשל, מה-ML החדש של מרצדס או מהטוארג של פולקסווגן. וכמובן שלא התייחסנו לקאיין של פורשה...

ועכשיו, שימו לב לתג המחיר. בסיטי מוביל מוכרים אותו ב-460,000 שקלים. זה פחות או יותר 100,000 שקלים פחות מ-X5 או מרצדס ML. אבל זה עוד לפני שהתחשבנו בתוספות הייחודיות ל-RX. ומכיוון שבתוך עמנו אנו חיים, ומודעים היטב למה מעניין במיוחד את קהל היעד, אין לנו ספק כי ה-RX הוא חבילה בהחלט מרשימה. שווה בדיקה.

• לאתר היבואן סיטי מוביל