הראש הקטן של דיכטר

מאז ניצחון 67' לא הורעף גל שבחים נלהב כל-כך על אנשי מערכת הביטחון. מופע חילופי דיכטר בסגנו דיסקין הזכיר את הימים בהם הועלו על נס גנרלים, מרגלים ומפקדי עוצבות. אלא שחלפו 38 שנים מאז הניצחון ההוא. זוהרו עומעם, נוצרו תובנות לגבי מחירו. ייתכן כי היה ניצחון פירוס, שעתה מנסה אחד מקציניו הפרועים להיחלץ ממנו בשן ועין.

למדנו פרק או שניים בענווה ובאיפוק, אך שכחנו אותם חיש מהר. הנה, רק הושגה הפסקת אש רעועה עם אבו-מאזן עקב התעייפות שני הצדדים, ושבה ההתפעלות נטולת הביקורת מהישגי דיכטר. האיש שהדביר/ליבה/חימם וסיים את האינתיפאדה השנייה. אביה מולידה של האינתיפאדה השלישית.

"אני רק קבלן ביצוע", אמר דיכטר לא אחת למי שתהה על התבונה שבברוטליות של פעילות ארגונו, שכללה גם גל חיסולים, שהתרחב והקיף לא רק אנשי שטח מתקתקים, אלא גם דרג פוליטי, ודתי ואף אזרחים עוברי אורח. מאות הרוגי החיסולים זרעו אימה ואין אונים אך גם זעם ותאוות נקם, וגבו לא אחת מחיר יקר פי כמה ממה שנחסך. "אני אחראי רק על הגזרה שלי", אמר דיכטר לחברים. יש דרג מדיני שאחראי לכל השאר. אבל בעת בה ניהל דיכטר את השב"כ לא היה דרג מדיני. הוא ידע זאת. האיש עם הנעליים הגדולות פעל כמי שבקצה האחר של גופו מתנשא ראש קטן. קבלן. הוא רמס את השטחים ואנשיהם כשידע כי מעליו יש רק דרג צבאי, מופז-שרון, נטול כל רצון מדיני.

לו היה דיכטר איש עם ראש גדל כמידת נעליו, אולי היה מנסה לרסן את הדרג מעליו. אך הוא הפעיל על השטח את כל העוצמה שהעניק לו יועץ משפטי חלש, שאישר מערכת משומנת של הוצאות להורג בלי משפט. האם מדובר בהצלחה חסרת תקדים בהיסטוריה של הדברת טרור וגרילה בעולם?

לא. פלסטין אינה וייטנאם ואינה אפגניסטן. היא טריטוריה זעירה של כמה אלפי קמ"ר, בלי הרים ובלי מסתור. בלי ג'ונגלים וגבולות פרוצים, שנכבשה במלואה על-ידי צה"ל, שוסעה במאות מחסומים, כשמצור כבד מוטל עליה. על כמה אלפי קמ"ר של גדה-עזה הפעילו דיכטר ויעלון מערכת משוכללת של עיקוב וחיסול. פיל דיגיטלי על עכבר צולע. ובכל זאת, בארבע שנות האש נהרגו תחת אבטחת דיכטר יותר אזרחים מבכל תקופה ישראלית מאז 48'. במושגי אבטחת העורף זהו כישלון צורב.

עכשיו נרגע השטח לזמן מה, כמו שמשתתק מקום אחרי שלהק מטוסי בי-52 מטיל את ביצי המוות שלו על חלקת ג'ונגל. אבל ההרס הסביבתי, הזעם והנקם מצטברים. דיכטר משאיר ליורשיו את האינתיפאדה הבאה. הוא פעל כמנהל נטול אופק ששואף לרצות בכל מחיר, בצייתנות ובכוחניות, את מועצת המנהלים שלו ולהציג רבעון מצליח. המפולת תגיע עוד חמש שנים, כשדיכטר כבר יהיה מוברג בצמרת הכלכלית.

ייתכן כי אז יצוץ לפתע דיכטר כמנכ"ל דור רביעי של רשת סלולרית גדולה על שער מוסף השבת, וידבר לצד שני ראשי שב"כ אחרים, בפיכחון כואב, על חלחול האלימות מן המסוקים אל תוך החברה. מצויד בתבונה של החיים האזרחיים שבהם אינך פותר בעיה בטיל, יביט דיכטר 2010 על שנות האש והאכזריות ויקרא להגיע להסכם מדיני בדחיפות, קולט ממרחק הזמן, כי ככל שאתה מעלה את רף הדם, אתה פוגע ומצלק לא רק את האויב ואת ההווה, אלא גם את העתיד ואת היומיום הישראלי.