קץ הרבנות הראשית
הפרשות האחרונות הן הרגע המתאים לבטל את האפיפיורות היהודית ולהעביר את מערכת שירותי הדת למישור המקומי
כמה מהרבנים הראשונים היו בעלי משמעות דתית ורוחנית רבה, יותר מרוב האחרונים. אך חוג השפעתם היה תמיד מוגבל מאוד: החרדים מעולם לא נשמעו להם, החילוניים כלל לא נזקקו להם, ואילו הדתיים הלאומיים מצידם נשמעו - עד שרבים מתוכם החליטו להעדיף את הסמכות החרדית.
בשנים האחרונות הפכו הרבנים הראשיים, כמעט באופן מוחלט, ל"רבנים מטעם": הספרדי הוא שליחו של הרב עובדיה יוסף, האשכנזי - של הרב אלישיב. אין הם יכולים לקבל הכרעות משל עצמם - לא בנושאי שמיטה, לא בנושאי אישות ולא בכל נושא משמעותי אחר - אלא אם כן מקבלים הם אישור מן הרבנים "האמיתיים".
היהדות התגאתה בכך שמעולם לא היה בה אפיפיור. היו רבני קהילה, ראשי ישיבות, אדמו"רים, רבני שכונה, אבל איש מהם לא היה בגדר רב עליון. אין לנו שום צורך ברבנות ראשית. ממילא הרבנים הראשיים אינם פוסקי הלכה, לא מהווים סמכות מוסרית ואין צורך בהם כדי להעניק שירותי כשרות, נישואים וכדומה - אלה יכולים להמשיך ולהינתן במסגרת מקומית, ללא מטריה ארצית.
כאשר כיהנתי כשר לענייני דתות, הצלחתי לבטל את כפל הרבנים במקומות קטנים יחסית, אך לא ברבנות הראשית. כמו הרבה מוסדות בלתי רלוונטיים אחרים, גם זו התנגדה לכל שינוי. ומי שנוהג כך, ממילא אינו מסוגל להמשיך ולהתקיים במציאות משתנה.
הסתבכותם של שני הרבנים הנוכחיים בפרשות האחרונות מקרבת את קצה של הרבנות הראשית. השאלה איננה אם הם ובני משפחותיהם יורשעו בפלילים. די במה שנחשף עד כה כדי למנוע מהם את היומרה לשמש מנהיגים רוחניים. הישארותם בתפקיד רק תפגע במעמדה של היהדות הדתית בעיני רבים וטובים. אין שום טעם לחכות ולראות אם, על פי חוק, תהיה חובה להשעות מישהו מהם. זה הרגע להודות להם על שירותם, להפוך אותם לרבנים הראשיים האחרונים, לבטל את האפיפיורות היהודית ולהעביר את מערכת שירותי הדת למישור המקומי.
- בתגובותיכם, אנא סמנו תחילה אם אתם בעד הרעיון או נגדו
