נתוני הבגרות: שוהם בראש, שדרות ורהט בסוף
מהם המקצועות בהם מצליחים התלמידים בישראל ובאילו יישובים? משרד החינוך פרסם את אחוזי ההצלחה והכישלון של תלמידי ישראל במקצועות הבגרות לצד היישובים המובילים. הפערים בין המגזר הערבי ליהודי בולטים גם השנה. הזינוק הגדול נרשם במודיעין ובחיפה. והבנות? שוב מנצחות את הבנים
שוהם בראש - עם 84.65% זכאים בבגרות, משגב במקום השני - עם 84.19% ואלופת השנה שעברה היוצאת - מכבים-רעות "רק" במקום השלישי עם 80.92%. אלה היישובים שהגיעו למקומות הראשונים בשיעור הזכאים לבגרות בשנת 2004. למקום הרביעי הגיעה מועצת עמק יזרעאל עם 78% ומייד אחריה מגיעה מודיעין עם הזינוק הגדול (מ-65% ל-77% השנה), מעט לפני גבעת שמואל עם 76%.
היום (ב') התפרסמו הנתונים לגבי אחוזי ההצלחה והכישלון של תלמידי ישראל במקצועות הבגרות לצד רשימת היישובים המובילים באחוזי הזכאות.
הפערים בין המגזר הערבי ליהודי ממשיכים לבלוט גם השנה, וגם הפעם המגזר הערבי בתחתית הרשימה באחוז הזכאים לבגרות: בקרב ערביי ירושלים 16.28%, ביישוב עראבה 18.95% וברהט - 30%. בקרב המגזר היהודי נמצאים בתחתית: בית"ר עילית - 26.98%, שדרות - 30.78% ובני ברק - 31.60%. בקרב הערים הגדולות נרשם שיוויון בין תל אביב לחיפה (66% הצלחה) ואחריהן ירושלים (57%) ובאר שבע (55%).
מבין כלל הזכאים: 87% הם במגזר היהודי, 11% במגזר הערבי, 1% במגזר הבדואי בנגב ו2% במיגזר הדרוזי. בסך הכל הנפיק משרד החינוך 54,252 תעודות בגרות. רובם המכריע של הזכאים לתעודת בגרות (84.4%) עומד בדרישות הסף של האוניברסיטאות. שיעור הסף גבוה יותר בקרב המגזר היהודי (86%) לעומת הערבי (76%), דרוזי (69%) ובדואי בנגב (58%).
על-פי נתוני ההצלחה בבחינות, בקרב המקצועות ההומניים בולטים לטובה תלמידי ישראל (לפי סדר הצלחה): בערבית (למגזר היהודי), הבעה עברית, ספרות והיסטוריה. לעומת זאת התלמידים חלשים יותר במקצועות תנ"ך ובאזרחות. במקצועות הריאליים נרשם אחוז ההצלחה בבחינות (על-פי הסדר): בביולוגיה, פיזיקה וכימיה ורק לאחר מכן במתמטיקה.
מתמטיקה - ניצחון לבנות
בשנים תשס"ב-תשס"ד (2002-2004), נראית יציבות בשיעורי הניגשים לבחינת הבגרות במתמטיקה והעוברים אותה. אחוז העוברים את הבגרות במתמטיקה בתשס"ד הוא 93.4% - עלייה קלה ביותר מהשנה הקודמת.
69,966 תלמידים (83%) ניגשו בתשס"ד לבחינת הבגרות במתמטיקה ב-3, 4 ו-5 יחידות לימוד. הנתונים מראים על ירידה קלה באחוז הניגשים לבגרות במתמטיקה לעומת שנה שעברה, בה עמד אחוז הניגשים על (83.8%). כמו בשלוש השנים האחרונות, ניכר מיעוט של ניגשים ל-5 יחידות לימוד (בין 17% ל-18%) ול-4 יחידות (27%).
הבנות מנצחות את הבנים בכמה תחומים: בשיעור הניגשות (כ-85.5%) לעומת הניגשים לבגרות (כ81%), וגם בשיעור העוברות בהצלחה את הבחינה (94%) לעומת העוברים (92%). שיעור המסיימות את הבחינה בהצטיינות, גבוה משמעותית מהבנים: כ-52.5% מהבנות לעומת כ-45% מהבנים.
עלייה בשיעור הזכאים לבגרות
בסך הכל למדו בכיתה י"ב בשנה שעברה 93% מתוך קבוצת הגיל הרולוונטית לבגרות (לא כולל תלמידים במגזר החרדי ובמזרח ירושלים), 84% ניגשו לבגרות ו-53% זכו לתעודת בגרות (54% אחרי מועד ב').
בסך הכל, בין השנים תשנ"ט-תשס"ד ניתן לראות עליה מתונה בשיעור הלומדים בי"ב (מ-89% ל-93%), כאשר עלייה משמעותית יותר ניכרת בשיעור הניגשים לבחינות (מ-77% ל-84%). מגמה של עלייה עקבית קיימת גם בשיעור הזכאים לתעודת בגרות: מ-46% בתשנ"ט ל-53% בתשס"ד (54% לאחר מועד ב').
בחישוב של שיעור הלומדים מתוך קבוצת הגיל הרלוונטית לבגרות לשנת תשס"ד, נמצא שיעור גבוה יחסית של לומדים במגזר היהודי (96%), ולאחריו במגזר הערבי (83%) ובמגזר הדרוזי (81%). במגזר הבדואי בנגב - כשני שליש (69%) מקבוצת הגיל הרלוונטית לומד לבגרות.
הרוב המכריע של הלומדים בי"ב בתשס"ד ניגש לבחינות: 90% במגזרים היהודי והערבי, 80% במגזר הבדואי בנגב ו-97% במגזר הדרוזי. מתוך הלומדים, שיעור הזכאים לתעודת בגרות בסוף שנה ולאחר מועד ב', היה 59% ו-61% במגזר היהודי, 45% ו-47% במגזר הערבי, 32% ו-34% במגזר הבדואי בנגב, ו-44% ו-48% במגזר הדרוזי. בהשוואת השנים תשס"ב-תשס"ד נמצא כי ברוב המגזרים היו שינויים מתונים של בין 1-2% בשיעורי הזכאים לתעודת בגרות בסוף השנה ולאחר מועד ב', לעומת ירידה משמעותית בקרב המגזר הבדואי בנגב (8-9%).
בשנה החולפת, כשלושת רבעים מהתלמידים (76%) למד בפיקוח הכללי, כחמישית (19%) בפיקוח הדתי וחמישה אחוזים בפיקוח העצמאי. בהשוואת השנים תשס"ב-תשס"ד, נמצא כי הפיקוח הכללי והדתי קרובים ביניהם מבחינת שיעורי הניגשים לבחינות בגרות ושיעורי הזכאים לתעודת בגרות מתוך הלומדים בי"ב, וכי קיים פער לטובת המגזר הדתי. בשיעור הניגשים חלו מעט שינויים בפיקוח הכללי (מ-90% ל-92%) והדתי (מ-93% ל-94%) לעומת עליה משמעותית בפיקוח העצמאי (מ-46% ל-53%). בשיעור הזכאים לתעודת בגרות בתום מועד הקיץ נראית יציבות יחסית: 61% בפיקוח הכללי, מ-64% ל-61% בדתי ומ-20% ל-23% בעצמאי. מועד ב' בתשס"ד מוסיף בין אחוז לשלושה לערכים אלה.
ההבדלים בין המגדרים ניכרים. בשנת תשס"ד יותר בנות ניגשו לבחינות הבגרות (92%) מבנים (88%) וקיבלו זכאות לתעודת בגרות בסוף השנה (62% לעומת 51%) ולאחר מועד ב' (63% לעומת 52%). בין 2002 ל-2004 ניכרת יציבות יחסית בשיעור הניגשים לבחינות הבגרות והזכאים לתעודת בגרות. יציבות זו באה לידי ביטוי בפער לטובת הבנות, אשר נשמר בכל השנים ועבור כל המדדים.
תלמידי י"ב שעלו לארץ עד חמש שנים לפני מועד הבחינות, ניגשים לבחינות וזכאים לתעודת בגרות בשיעורים נמוכים יותר מאשר שאר התלמידים היהודים במחזור. בשנים תשס"ב-תשס"ד נע שיעור הניגשים בקרב העולים בין 80% ל-84% לעומת 89% עד 91% בשאר המחזור. שיעור העולים הזכאים לתעודה בשנים אלה נע בין 53% ל-47% (49% אחרי מועד ב'), ובקרב שאר המחזור נע בין 60% ל-59% (61% אחרי מועד ב').
לפנייה לכתב/ת 
