ראש עיריית אמסטרדם: המוסלמים לא ישתלטו
אם כמו הצרפתים, גם ההולנדים ידחו יום את חוקת האיחוד האירופי, יהיה זה בין השאר בגלל תיבת הפנדורה שנפתחה לאחר רצח תיאו ואן גוך בידי מהגר מוסלמי. "ההשפעה של הרצח ההוא על הולנד עצומה", מספר ראש העיר, יופ כהן, בראיון ל-ynet. בעיר שבה אחד מכל שלושה תושבים הוא מהגר מוסלמי, נאלץ ראש העיר היהודי להתמודד עם "בעיות ישראליות", אבל הוא משוכנע: הם לא ישתלטו עלינו
2 בנובמבר 2004 היה ה-11 בספטמבר של הולנד. הקולנוען והעיתונאי השנוי במחלוקת תיאו ואן גוך, נצר למשפחת הצייר המפורסם ומבקר בוטה של האיסלם, נרצח לאור היום ברחוב הומה באמסטרדם. הוא נורה, גרונו שוסף ולחזהו הוצמד מכתב באמצעות סכין.
החשוד במעשה, שנלכד עד מהרה, היה מוחמד בויארי, מהגר מרוקני בן 26. במכתב המוכתם בדם הופיע איום ברצח שכוון נגד יופ כהן, ראש העיירה היהודי של אמסטרדם. הציבור ההולנדי הוכה בהלם. כשהתפכח, פרצו מהומות אלימות בהן הועלו באש מסגדים וכנסיות ונפצעו עשרות. הולנד הליברלית והשלווה לא חזרה לעצמה מאז.
ההולנדים הולכים היום (ד') לקלפיות להצביע במשאל עם על אישרור חוקת האיחוד האירופי. אם כמו הצרפתים ביום ראשון גם הם ידחו את החוקה, יהיה זה בין השאר בגלל תיבת הפנדורה שנפתחה לאחר אותו רצח גורלי.
"אני לא יודע מדוע השם שלי היה שם במכתב. כנראה זה שילוב של העובדה שאני ראש העיר ואני יהודי. אבל זה לא גרם לי לשנות שום החלטה", אומר כהן בראיון מיוחד שהעניק ל-ynet. "מאז הרצח של ואן גוך, העיר יותר שקטה. לא קרה כלום בתקופה הזו, אבל ההשפעה של הרצח ההוא על הולנד היא עצומה".
ואן גוך וכהן לא היו חברים. במושגים ישראלים, ואן גוך היה ימינה מהליכוד וכהן שמאלה ממרצ. עשרה ימים לפני הירצחו כתב ואן גוך מאמר בשם "ראש עירנו". הוא מתח ביקורת על כהן שבעקבות אירועי ה-11 בספטמבר הלך למסגד לנסות לקרב את המוסלמים, ולומר להם שהם רצויים בהולנד - במקום לשאול אותם מה הם בכלל עושים בה.
- ישנן תחזיות לפיהן בשנת 2025 מדינות באירופה יוצפו בזרים ויאבדו את זהותן הלאומית. באמסטרדם שלך שליש מהתושבים הם מהגרים.
כהן: "תלוי איך אתה סופר מהגרים. אם אתה חוזר דורות רבים לאחור, זוהי עיר של מהגרים... אמסטרדם היא עיר שתמיד משכה מהגרים וזה המקרה עכשיו".
- אבל בשונה מהמהגרים הקודמים, הפעם הם לא משתלבים בתרבות ההולנדית.
"עדין לא. קשה לדעת מה יהיה בעוד 20 שנה. קל יותר לחזור 20 שנה לאחור ולבחון מה קרה למהגרים. הרבה מהם באו מסורינאם והם עשו המון צרות. הם התרכזו במערב העיר וזה היה נורא. אחרי 20 שנה רואים איך העיר השתנתה. עדין יש בעיות רבות, של סמים ופשע, אבל אנחנו רואים הרבה סורינאמים בני מעמד הביניים. אני לא בא לספר לך שבעוד 20 שנה יהיה מצב דומה עם המהגרים ממרוקו וטורקיה, אבל אני לא בטוח שהם ישתלטו עלינו. עדין המנטליות של אמסטרדם שולטת".
- כשהיית סגן שר המשפטים שמת מגבלות על הגירת זרים?
"דאגתי לארגן את העניינים. הרבה מאוד אנשים באו לכאן כשלא היו זכאים למעמד של פליטים. הם ישבו כאן כמה שנים, גידלו משפחה והתמקמו, ואחר כך היה קשה לגרש אותם וגם התברר שהם מכרו לנו סיפורים יפים שלא תמיד היו נכונים. קבענו נוהל מהיר של שנה שאחריה קל למי שנדחה לעזוב לפני שהתבסס כאן עם משפחה וילדים".
כהן (57) יכול היה להיות ראש הממשלה היהודי היחידי המכהן כעת מחוץ למדינת ישראל. אחרי שכיהן בשלל תפקידים בפרלמנט ובממשלה, ואחרי שהיה דיקן אוניברסיטת מסטריכט, הועלה שמו כמועמד לתפקיד הרם מטעם מפלגת הלייבור רק כמה ימים לפני הבחירות ב-2003.
המפלגה רשמה באותן בחירות זינוק של 19 מנדטים, אבל עדיין הפסידה לנוצרים-דמוקרטים. יאן פטר בלקננד נקרא להרכיב את הקואליציה. "האמת היא שלא רציתי בכלל להיות ראש ממשלה", מודה כהן.
עכשיו, בעיר שבה אחד מכל שלושה תושבים הוא מהגר מוסלמי, ממרוקו או טורקיה, נאלץ כהן, שנשאר בתפקיד ראש העיר, להתמודד עם "בעיות ישראליות".
הוא יודע שכיהודי הוא חשוד בעיני המוסלמים, בעיקר כשהוא עושה מאמצים לקרב אותם ואת מנהיגיהם, ולהידבר אתם בקביעות. הוא זהיר במיוחד בתשובותיו בנושא זה. הראיון הזה מתקיים שעה קלה לפני קבלת פנים מיוחדת במעונו הרשמי בה יארח מנהיגי שכונות מוסלמים. ראש העיר רוצה להקשיב להם.
- ספר על הרקע היהודי שלך?
"הרבה מבני משפחתי נספו בשואה. אבי שרד והורי התחתנו אחרי השואה. אני נולדתי ב-1947 אבל לא חונכתי לשמור על המסורת... אני יהודי, אבל אני הולנדי".
- בראיון לעיתון "ניו יורק טיימס" אמרת שיש כאן כעס גדול כלפי ישראל? זה מצד המוסלמים או כלל האוכלוסייה?
"אני חושב שיותר בקרב הציבור המוסלמי, אבל אם אני מנסה להגיע למסקנה כיצד האזרחים כאן חושבים על העימות הישראלי-פלסטיני. יש נטייה לתמוך גם בצד הפלסטיני. הדרך שבה העימות מוצג בטלוויזיה פועלת לטובת הפלסטינים. על פי אופן ההצגה הזה, פלסטינים בודדים אחראים לפיגועים בערים ישראליות בעוד שחיילים של ישראל מפגינים יחס קשה כלפי נשים וילדים פלסטינים".
עד מהרה, השיחה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני גולשת לשיחה על כדורגל, ומשם הדרך קצרה לשאלה המתבקשת: למה אוהדי "אייקס" אימצו לעצמם את מגן הדוד ודגל ישראל כסמל המועדון. כהן מתקשה לתת תשובה חד משמעית.
"יש הרבה מאוד יהודים באייקס. בהנהלה של הקבוצה, וכמה שחקנים, וכמובן אמסטרדם היא במקורה עיר מלאה ביהודים. הם אוהבים כדורגל והם חלק מהמועדון, אבל אני לא יודע ממתי החלה המסורת הזו".
- ועכשיו אוהדי קבוצות אחרות מניפים את דגל פלסטין וצועקים לאוהדי אייקס "חמאס חמאס"? העימות שלנו הגיע למגרשי הכדורגל בהולנד?
"זה מה שאנחנו חושבים, אבל לא מה שהאוהדים חושבים. לאוהדי אייקס אין מושג מה זה להיות מועדון של יהודים וגם לאוהדים של הקבוצות היריבות אין צל של מושג מה המשמעות לצעקות שלהם 'חמאס חמאס'. כשאתה ואני שומעים את זה אנחנו זועמים".
- ומה אפשר לעשות?
"אתה יודע, פעם אחת כשאוהדי אוטרכט הגיעו לאמסטרדם למשחק נגד אייקס והם צעקו בדרך לאיצטדיון 'חמאס, חמאס', נתתי הוראה להחזיר אותם לאוטרכט. זה היה לפני כשנתיים. שלחתי משטרה והאוהדים סולקו מהעיר. בכל מקרה, צריך לשים לזה סוף".