טעויות רפואיות בבתי החולים: כך תמנעו אותן
אלפי ישראלים נפטרים מדי שנה בעקבות טעויות בטיפול הרפואי. כדי שהמקרה הבא לא יתרחש במשפחה שלכם, עליכם להיות ערניים, לשאול שאלות ולתת את כל המידע
| אצל רופא המשפחה |  | בחדר הניתוח | | בחדר הלידה | | בחדר המיון |
למזלה, נותרה שינברום בחיים. כ-2,000 ישראלים אחרים מתים מדי שנה בעקבות טעויות בטיפול הרפואי. הנתון הלא נתפס הזה, מסביר פרופ' שמעון גליק, לשעבר נציב תלונות הציבור במשרד הבריאות, מבוסס על הערכות סטטיסטיות ועל השוואה לנעשה במדינות אחרות.
מומחים לצמצום סיכונים בתחום התעופה כבר מייעצים למערכות בריאות גדולות. מסקנתם העיקרית היא שרוב האסונות הם ביטוי לתפקוד לקוי ברמה המערכתית: אין מספיק שסתומי בקרה שימנעו אסון במקרה של טעות אנוש.
ד"ר דוד שרים, עו"ד ומנכ"ל החברה הישראלית לניהול סיכונים: "האסונות המיותרים האלה מתרחשים בשל תהליכי עבודה לא בטוחים, שלא לוקחים טווח ביטחון למקרה של טעויות.
"האחריות היא של המערכת, אבל החולה יכול לשמש כאחד משסתומי הביטחון החשובים כדי למנוע אסון. אפילו ילד יכול להיות שותף בשמירה על חייו, אם מסבירים לו שאת התרופות עליו לקבל בסדר מסוים ואומרים לו: 'אל תיתן לאף רופא או אחות לשנות את הסדר'. כאשר ייגשו אליו סטודנט או רופא שלא מכירים אותו, הוא לא יאפשר להם לטעות".
כשמגיעים לטיפול אצל רופא המשפחה, לחדר המיון או לחדר הלידה, קשה לעקוב אחרי מה שקורה מסביב, ובכל זאת, כמה שאלות פשוטות ותשומת לב בנושאים הקריטיים עשויות להציל אתכם מהסטטיסטיקה.
ממה צריך להיזהר? למפגשים עם רופא המשפחה, ובייחוד לשאלות שתישאלו עליהן, חשיבות עליונה. רוב התאונות הרפואיות הן תוצאה של טיפול תרופתי שגוי. בעיות נוספות עלולות לצוץ כשנשלחים לבדיקות: בדיקות מיותרות עלולות להכאיב ולסכן אחרים (למשל אם כרוכה בהן חשיפה לקרינה) שלא לצורך. בדיקות שלא נערכות בזמן (משום שהמערכת דורשת מרופאים "לחסוך" או בשל רשלנות עלולות לפגוע בבריאותכם.
מקטינים סיכונים: "חשוב לברר אם הרופא מודע להיסטוריה הרפואית שלכם", מסביר ד"ר אהרון ערן, עו"ד ומנהל המחלקה לניהול סיכונים בקופת חולים "לאומית". "תמיד טוב לנדב עוד מידע על עברכם הרפואי ועל הרגלי החיים שלכם (תזונה, עישון ועוד). כך יוכל הרופא לקבל תמונה מלאה יותר".
בעת נתינת המרשם, הרופא צריך להסביר לכם על מטרת התרופה, מינונה, תופעות הלוואי שלה (ומה לעשות במקרה שהן מופיעות), וגם להסביר מה יקרה אם לא תבצעו את הוראותיו או תפסיקו את נטילת התרופה לפני המועד שרשם. אם רוצים להפסיק נטילת תרופה כלשהי, צריך להתייעץ עם הרופא - בייחוד אם כתב במפורש כי אין להפסיק את הטיפול באמצע. יותר מכך, גם אם יש תופעות לוואי, אסור להפסיק את נטילת התרופה לפני שמתייעצים עם רופא".
חשוב תמיד להבין מהי מהות הטיפול ולהיות מעורב בתהליך קבלת ההחלטות. אם אתם חולקים על דעתו של הרופא, עליו להתחשב גם בדעתכם. אם נקלעתם למצב שבו אינכם יכולים להתמודד לבד ולקבל החלטות - בקשו מחבר או מקרוב משפחה להיכנס לחדר ולעזור לכם - זו זכותכם על פי חוק.
בשעה שאתם מופנים לייעוץ מומחה, ודאו שהבנתם מדוע ומהי מידת הדחיפות. כשאתם נשלחים לבדיקות, חשוב שתבינו מה מטרתן. אם ביקשתם להישלח לבדיקה מסוימת והרופא חושב שאין בה צורך, אל תסתפקו בתשובה בסגנון "לא צריך". על הרופא להסביר מדוע הבדיקה לא נחוצה.
מקטינים סיכונים: אתי אסולין, אחות ממונה על אשפוז יום כירורגי בבית החולים אסף הרופא: "בניתוחים לא דחופים יש לברר אם הניתוח הוא האפשרות היחידה. היום רופאים לא ממהרים לנתח".
חשוב שתדעו מראש מה יבוצע בניתוח, מהם הסיכונים העיקריים, וכמה זמן יימשך תהליך ההחלמה. ההסברים מאפשרים למטופל להחליט אם הוא מוכן לניתוח - והרופא חייב לספק אותם על פי חוק.
ליולדת ניתנת כיום אפשרות לבחור את הליך הלידה. בחירה בהליך לא מתאים, על סמך מידע לא מפורט מספיק, עלולה לגרור תוצאות חמורות - פגיעה עצבית, חנק, מומים ועוד (בבחירה בניתוח קיסרי, למשל, גדל הסיכון לתמותת תינוקות, לזיהום, לפגיעה באיברים קרובים ולסיבוכים).
מקטינים סיכונים: ד"ר טובבין: "הריון ולידה מוצלחים תלויים בהעמקת יחסי האמון והשיתוף בין ההורים למיילדים. עוד לפני מועד הלידה בקשו הדרכה על אפשרויות הלידה השונות, והסבר מפורט על ההיבטים של כל הליך. מצד אחד חשוב שהיולדת תסמוך על ניסיונו של הרופא, ומצד אחר ראוי שתדע כי היא זו שיכולה להחליט בסופו של דבר - לידה רגילה או קיסרית.
"המעקב הרפואי המסודר במהלך ההריון הפחית באופן ניכר את תמותת העוברים ב-30 השנים האחרונות. היעדר מעקב מסכן את היולדת והתינוק, וכך גם טרנד הלידה הטבעית".
אם יטעו הרופאים וישחררו את המטופל לפני הזמן, הדבר עלול לגרום לתוצאות קשות, לכן חשוב להבין מדוע משחררים אתכם, ואם התבצעו כל הבדיקות הנדרשות.
מקטינים סיכונים: הרופא המטפל הוא לא תמיד מומחה לבעיה הספציפית שעליה התלוננתם. אדם שמגיע לחדר מיון יכול לקבל טיפול ראשוני מפנימאי, והרופא המומחה ייכנס לתמונה רק אם הטיפול נכשל. שאלו את המטפל מהו ניסיונו, בכמה מקרים דומים כבר טיפל ואם בכוונתו להתייעץ עם רופא בכיר.
אם מבקשים לשחרר אתכם מהמיון, אתם אמורים לקבל הסבר כפול, מהרופא ומהאחות, על תוצאות הבדיקות ועל המשך הטיפול הרצוי. ודאו שהבנתם את הבעיה, את לוחות הזמנים להמשך הטיפול, מתי עליכם לפנות לרופא המשפחה, ומהו הטיפול התרופתי שאתם זקוקים לו.
אם אתם מרגישים ששחרורכם מבית החולים עשוי להיות מוטעה, בקשו מהרופא שיסביר שוב את המניעים להחלטתו. עדיין יש לכם ספקות? זכותכם להזמין (על חשבונכם) רופא שיחווה דעה נוספת בחדר המיון.
לדברי ד"ר סולרו, רבים מהיוצאים מחדר המיון כבר מרגישים טוב יותר ולכן אינם ממשיכים את הטיפול שנקבע להם. מקצתם חוזרים לאחר כמה ימים עם אותה הבעיה, ומאושפזים. "החולה לא יוצא בהכרח בריא מהמיון" הוא אומר, "לפעמים לא מצליחים לאבחן את הבעיה, או ששולחים את המטופל הלאה לגורם מטפל אחר".
גם אם כתוב שתוצאות הבדיקות בחדר המיון תקינות, חשוב ללכת איתן לרופא המשפחה. הוא מכיר אתכם טוב מכולם, וחשוב שיהיה מודע למה שקורה ויידע להפנות אתכם הלאה.
הסיכוי להיפגע עקב טעות בחדר המיון גדל במהלך סוף השבוע, בשעה שבבית החולים נמצאים פחות מומחים. בשבתות גם חשוב לשאול מי יוכל להמשיך ולייעץ לכם לאחר השחרור מהמיון, והיכן תוכלו לקבל תרופות.
ועוד נקודה חשובה לסיום: רבים ממטופלי סוף-השבוע מעדיפים לדחות את הטיפול התרופתי ביום-יומיים, ולקנות את התרופות עם מרשם של רופא קופת החולים שלהם ביום ראשון, כדי לא לשלם עבור התרופות מחיר מלא. אי הקפדה זו אחר הוראות צוות חדר המיון עשויה לפגוע ברצף הטיפול, ולגרום נזק.
לפנייה לכתב/ת 
