"רבים בישראל בסיכון בריאותי גבוה בשל מפגעי סביבה"
דו"ח הצדק הסביבתי של ארגון חיים וסביבה מגלה בין השאר כי מספר קבוצות אוכלוסייה סובלות יותר מאחרות ממפגעים תעשייתיים, כמו אלה המתגוררים סביב ריכוזי התעשייה בדרום וסביב מפרץ חיפה, עובדים במפעלי התעשייה, האוכלוסייה הערבית וילדים
חלקים נרחבים מאוכלוסיית ישראל נמצאים בסיכון גבוה של פגיעה בריאותית בשל חשיפה למפגעים סביבתיים. כך קובע דו"ח הצדק החברתי של ארגון חיים וסביבה שמתפרסם הערב. חיים וסביבה הוא ארגון גג של שוחרי איכות החיים והסביבה. את הדו"ח ערכה כרמית לובנוב.
ועדת המעקב לצדק סביבתי קמה ביוזמת "חיים וסביבה" ופעילים בה כ-30 ארגונים סביבתיים וחברתיים. בתום שנתיים של פעילות מתפרסם כעת הדו"ח הראשון של הוועדה, המתמקד במיפוי יסודי של הנושאים המרכזיים הנמצאים על קו התפר שבין סביבה וחברה.
הדו"ח מראה, כי לבעיות רבות של איכות הסביבה ובריאות הציבור יש הקשר חברתי מובהק הנובע, בין היתר, ממדיניות שאינה מתחשבת באוכלוסיות נפגעות, מהעדפת רווחתם של מעטים (בעיקר במגזר העסקי), ומהזנחה מצדן של הרשויות האמונות על אכיפת החוק והדאגה לבריאות הציבור. דוגמאות לבעיות כאלה הן מחצבות (חוקיות ופיראטיות) הגורמות לזיהום סביבתי חמור ביישובים ערביים בגליל; ביוב לא מטופל כראוי באזור דימונה; תחלואת ילדים עקב זיהום אוויר במפרץ חיפה; הרס שמורות טבע בגליל על ידי זיהום מביוב; ותחלואה גבוהה - ולא מדווחת - בקרב עובדי תעשייה בכל הארץ.
המסקנות העיקריות של הדו"ח:
- אוכלוסיות רבות בישראל נמצאות בסיכון בריאותי גבוה בשל חשיפה למפגעים סביבתיים כגון זיהום ממפעלי תעשייה, אתרי פסולת, מחצבות, ביוב לא מוסדר, קרינה מאנטנות ועוד. עם זאת, לאוכלוסיות חלשות קשה יותר להתמודד או להתגונן בפני הזיהומים הקיימים והפוטנציאליים, ולנסות להעביר אותם ממקומם.
- מספר קבוצות אוכלוסייה סובלות יותר מאחרות ממפגעים אלה, וקיימת חוסר התחשבות ברורה בצרכים וביכולת שלהן. בעיקר מדובר באנשים המתגוררים סביב ריכוזי התעשייה בדרום וסביב מפרץ חיפה, בעובדים במפעלי התעשייה, באוכלוסייה הערבית, בבדואים בנגב, ובילדים בכלל.
- אין אפשרות להשיג נתונים בדוקים ומלאים על הזיהומים הסביבתיים והסיכונים לבריאות הציבור, בשל היעדר חובה חוקית על התעשייה לפרסם נתונים כאלה, ואוזלת יד של זרועות השלטון באכיפה מעשית של התקנות הקיימות על הגורמים המזהמים ובאיסוף המידע הדרוש לאכיפה זו.
דוגמאות:
- מניתוח של נתוני האשפוזים בשנת 1995 (השנה האחרונה בה פורסמו נתונים) עולה, כי אזור חיפה והצפון מוביל באשפוז של ילדים בכל קבוצות הגיל ובשני המינים. הדבר בא לידי ביטוי בעשרות אלפי אשפוזים בשנה מעל לממוצע הארצי. שקלול גודל אוכלוסיית הילדים באזור הנחקר מראה שבשנת 1995 התאשפזו בשני מחוזות אלה 20,000 ילדים יותר מאשר במחוזות אחרים.
- על פי דיווח של המוסד לבטיחות וגיהות, כ-80% מהמפעלים בישראל אינם מדווחים על הנעשה בתחומם בנושא בריאות תעסוקתית וסביבתית. חלק ניכר ממפעלים אלו גם לא מבצעים את הבדיקות הסביבתיות והבריאותיות הנדרשות בחוק.
- השוואה בין המגזר העירוני והכפרי הערבי למגזר היהודי (שנעשתה באזור כרמיאל-משגב וסחנין-עראבה) מעלה פערים גדולים במיוחד בהקצאת שטחי תעסוקה לנפש: פי 90 יותר שטחים לתעסוקה במגזר העירוני היהודי יותר מאשר במגזר הערבי; פי 150 יותר שטחים לתעסוקה במגזר הכפרי היהודי מאשר במגזר הערבי. המצב בתחום שטחי נופש ושטחים ירוקים חמור אף יותר.
- אחד המדדים לחולשת המודעות הסביבתית בתעשייה בישראל היא העובדה שפחות מ-200 חברות אימצו עד כה את מערכת הניהול הסביבתית 14001 ISO.
הדו"ח מציג את העיסוק המתרחב בנושא "נחלת הכלל" בתנועה הסביבתית והחברתית, המתבטא בביקורת על השתלטות מעטים על נכסי הכלל, בעיקר בנושא קרקעות ושטחים פתוחים. הדו"ח מתייחס גם למהלך הצפוי של הפרטת המים, שהוא בעל פוטנציאל לפגיעה חברתית קשה ביותר.
המלצות ודרישות מעשיות מהממשלה:
- קביעת תקנים סביבתיים וסף פליטות של מזהמים (למים, לאוויר וקרינה) בהתאם לאוכלוסייה המושפעת בפועל והרגישה ביותר (כגון ילדים), ולא לפי רף תיאורטי אחיד.
- בניית מאגרי נתונים מסודרים בנושאי סביבה וחברה, כולל ביצוע שורה של סקרים אפידמיולוגיים מקיפים, ניתוחם ופרסומם ברבים.
- קביעת חובה לביצוע "תסקיר השפעה על הבריאות" לפרויקטים בעלי פוטנציאל לסיכון לבריאות הציבור, בנוסף לתסקיר ההשפעה על הסביבה הנדרש כיום.
- יצירת מנגנונים ברורים וקבועים של שיתוף הציבור בתהליכי קבלת החלטות תכנוניות, שירחיבו את מעורבותו הפעילה של הציבור העשוי להיות מושפע מפרויקטים ופיתוח.
- הרחבת ייצוגם של ארגוני סביבה וחברה בוועדות ממלכתיות ומקצועיות, ויישום החוק החדש המחייב הקמת ועדות איכות סביבה הכוללות נציגי ציבור ברשויות המקומיות.
ועדת המעקב מתכוונת להציג את הדו"ח בפני שרי הממשלה והכנסת, ולפתח דיון ציבורי בנושא צדק סביבתי והדרכים להתמודד עם הבעיות המועלות בדו"ח.
"התרופה לחוליי הדמוקרטיה - יותר דמוקרטיה"
ד"ר דב חנין, יו"ר חיים וסביבה אומר כי "התנועה הסביבתית נפרדה מהנאיביות: אנחנו מבינים שהאיומים הסביבתיים אינם תולדה של טעות שברגע שנגלה אותה, כולם יבינו והיא מייד תתוקן. אנחנו מבינים שהאיומים הסביבתיים נוצרים כתוצאה מאינטרסים. להקטין פליטות זיהום לאוויר ולמים עולה כסף ולכן המזהם מרוויח.
"התנועה הסביבתית נפרדת כך גם מהתמימות הא-פוליטית שאפיינה אותה בעבר. פוליטיקה היא האופן של ניהול הדמוקרטיה. ודמוקרטיה היא גם כלי סביבתי – ככל שאנשים יודעים יותר, הם יכולים יותר להשתתף בתהליך. וככל שהם משתתפים יותר – הם יכולים להשפיע יותר. הם יכולים להגן טוב יותר על עצמם ועל הסביבה שלהם. לכן איננו מצטרפים לגל של האכזבה מהדמוקרטיה. התרופה לחוליים של הדמוקרטיה איננה פחות דמוקרטיה אלא יותר דמוקרטיה.
"המאבק על צדק סביבתי הוא מאבק על החברה ועל הדמוקרטיה. הוא מחבר את פעילי הסביבה עם המקופחים בחברה, עם הפריפריה, עם המיעוט הלאומי הערבי. זהו מאבקם של אלה שלא ויתרו על החלום, שלא קל להגשימו, על מקום שטוב לחיות בו. הדרך איננה פשוטה. אבל, למעננו ולמען ילדינו, זו הדרך שצריך להתחיל ללכת בה", אומרד"ר חנין.
לפנייה לכתב/ת 
