מיכאל שלי

לפי מה ששיר ביטון אמרה, היו לה לבטים גדולים מאוד איזה שיר לבחור. היא בחרה בחירה יותר מדי זהירה שעשתה את מה שצריך ולא מעבר לזה. שיר טוב - היה. ביצוע מרגש – היה. הפגנת איכויות קוליות – היתה. מה לא היה? לא היה המשהו הנוסף. "היא לא דומה", הוא אחד השירים המרגשים והאהובים של השנים האחרונות. אבל הוא כל-כך אהוב עד ששומעים אותו לפחות פעם ביום כבר תקופה ארוכה, אם רוצים או לא. זה הופך אותו ממרגש למתיש. יש לו כבר שני ביצועים מאוד מוכרים של ארקדי דוכין ואריק סיני, כך שביטון לא יכלה לקחת על השיר הזה בעלות, לעומת שירים אחרים שהפכו להיות מזוהים עם מתמודדי כוכב נולד ונתנו להם דחיפה גדולה.

העובדה שהיא כבר ביצעה את השיר הזה באודישן הראשון רק חידדה תחושה של דריכה במקום. היא קיבלה מספר רב של קולות, כראוי למועמדת מובילה, אבל לא הייתה לה בשורה חדשה שתסחף עוד מצביעים. לכן היא נסוגה אחורנית, למרות הופעה טובה מאוד. לחצי הגמר היא מגיעה על קרקע מאוד לא יציבה, והיא תצטרך מעכשיו להדהים, כי האחרים יגיעו לשם, כנראה, בתנופה גדולה יותר.

הפתעת הערב

את הבמה השאירה ביטון למיכאל קירקילן. עד התוכנית הזאת הוא נראה בחור נחמד ומוכשר עם קצת קשיי שפה שלא עורר

עניין מיוחד במעט הזמן שהוקצה לו. בשלב הראיון, שעד עתה היה מיותר, הוא הצליח להפגין כמויות גדולות של קסם אישי. הקסם הזה קנה את הלב של כל מי שראה אותו. הרבה זמן לא ראיתי מישהו נהנה כל-כך וחופשי כל-כך על מסך הטלוויזיה.

גם הוא בחר שיר שחוק - "תשמור על העולם" של דוד ד'אור. אבל כשהוא אמר כמה עמוקה המשמעות של השיר הזה, שהוא הכיר בלימודי העברית שלו, שיר ששינה את טעמו המוזיקלי (מתברר שהיה רוקר כבד בעברו) ושמסמל בשבילו את העלייה לארץ ואת השינוי שעבר בחייו – כל הציניות התפוגגה. הוא היה יכול בשלב הזה לשיר "ברבאבא" וזה היה נוגע ללב. מה גם שהילד יודע לשיר. דוד ד'אור הוא לא, אבל על החסר הוא פיצה בהרבה רגש אמיתי – כשהקול שלו רועד והמבטא בורח ברגעים משמעותיים – ואי אפשר היה להישאר אדיש אליו.

לעתים גם ניכרו בו שורשי הרוק הכבד שנתנו עוצמה שונה לשיר. השיא היה כשהחליטו להכין לו רגע דודו-טופזי לסיום ולהביא את סבתא מאוקראינה בשידור לווייני. במקום להתחיל לבכות כצפוי הוא התחיל לצחוק. את המקום הראשון אין לו הפעם, אבל כמות הקולות שהוא זכה לה, יחסית לעונה הזאת, היא מאוד גדולה. למרות המקום השני, התוכנית הזאת היא ניצחון שלו. אם הוא ימשיך להקסים בשלב גלגל ההצלה, לא צריכות להיות לו בעיות להגיע לחצי הגמר.

אין פעם שנייה  

טלי מיכאלי נדחקה הצדה בתוכנית הזאת. גם הפעם, כמו בשלב ההופעה החיה, לא היו לה הרבה מצביעים והיא נשארה הרחק מאחור. יש לה איכויות שירה נפלאות. בזכות המייק-אובר המדהים שהיא עברה היא גם נראית נהדר. אבל אין בה משהו מיידי שמתחבר באופן ספונטני לצופים וזה ניכר עוד בשלב ההופעה החיה. היא הייתה צריכה שיר שהיה מהמם את

הקהל בשמיעה ראשונה. במקום זה היא לקחה את "חלקת אלוהים" של רבקה זוהר – סוג של כדור שינה מהעבר הרחוק שפעם-פעם זכה בפסטיגל והיום הוא נשמע קצת עבש וישנוני. מצד שני היא הוציאה מים מהסלע בביצוע שלה, ואפשר היה לראות גם דרך התרדמת של השיר הזה שהיא זמרת מעולה.

למי ששם לב – היא שרה את רוב השיר לבד, עם ליווי עדין של גיטרה (עילי בוטנר בשיאו) ונתנה ביצוע מושלם ומאוד אישי שבהחלט מתחרה עם המקור. אבל זה ביצוע שצריך לשמוע פעמיים-שלוש בשביל להעריך אותו, ו"כוכב נולד" היא לא הבמה הנכונה לכך. השילוב של שיר-ערש ושני מתחרים קשים סיים את הסיפור עבורה, מה גם שמיכאל קירקילן סחף כל קול מתנדנד שהיה באזור.