משחיתים נמאסתם

הרגעים האלה, של תחילת הריצה בחדר הכושר, הם מהקשים ביותר, לפני שהאדרנלין מציף את הגוף, לפני שמתמכרים לזיעה, כשמעדיפים בעיקר לנוח. כל מי שמתאמן יודע שאחת הדרכים הטובות ביותר להתגבר על רגעי החולשה הראשוניים האלה היא בעזרת מוזיקה טובה.

לפיכך, מה רבה היה שמחתי כשמהאוזניות בקעו צלילי הפתיחה המענגים של אחד השירים האהובים עלי ביותר - "קליפורניקיישן" של הרד הוט צ'ילי פפרז. בבת אחת הרגשתי איך אני מתמכר לאשליה ההוליוודית ורץ בחופי וניס הזהובים, כשממולי בחורים ארוכי שיער גולשים על הגלים ונערות יפות תואר מחליקות על רולר-בליידס.

ואז, ברגע אחד, התעוררתי מהחלום, לקולו המרגיז של הג'ינגל של גלגלצ, שנוגן לו, ללא כל בושה, ביחד עם התווים הראשונים והקסומים של "קליפורניקיישן" - וחרב את הנאתי. עזבו אתכם לרגע מהוויכוח האינסופי על הפלייליסט, לנגן ג'ינגל סתמי, שחוק ומיותר על הפתיחה של שיר - זה מעשה מושחת ומשחית, שמעיד על חוסר כבוד בסיסי למוזיקה ולמאזינים. זה כמובן אינו מקרה יחיד, וגלגלצ לא לבד בעסק הזה. רדיו 99FM הרסו לא מזמן את הסיום של "השקט שנשאר" של שירי מימון ויש עוד הרבה דוגמאות. 

חברי השדרנים, אנא מכם. עם כל הכבוד לפרסום העצמי, אנחנו מקשיבים לכם בגלל המוזיקה. תנו להקשיב לה כמו שצריך.

• יש לכם משהו שמרגיז אתכם? כתבו לנו ואולי נפרסם