גט לבית-הדין הרבני

הוועדה למינוי דיינים, שתתכנס למחרת חג השבועות, אמורה למנות שישה דיינים. אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, ולאור ההתנהלות הקודמת, כולם יהיו מן הגוון החרדי נטו. מתוך כ-60 מועמדים, בעלי תעודת כושר לדיינות, מצויים עשרות בוגרי ישיבות הסדר מצטיינים, הניכרים בכיפה הסרוגה שלראשם. הללו מאופיינים בהשקפת עולם תורנית לאומית, והם מעורים היטב בחברה הישראלית. כל אלה ימצאו את עצמם מחוץ ל"נבחרת", מודרים מן הכהונה בשל קנוניות גועלציוניות.

אין חולק על כך שבתי-הדין הרבניים בישראל זקוקים לטלטלה רבתי ולניעור של ממש, ולא רק מן ההיבט המשמעתי, אלא גם מבחינת המדיניות ההלכתית השוכנת בין כתליו. רק לאחרונה נאלצה מסורבת גט, הנסחבת כבר ארבע שנים, לשבות שבת, למשוך תקשורת ולהזעיק את ארגוני הנשים הלוחמות למען אומללות אלו. כל בר-בי-רב מבין כי אילו היו הדיינים מעורים יותר בחברה הישראלית, מן הסתם היו מוצאים דרכי תיקון לעוולות אלו.

בוועדת המינויים הנוכחית, מכור "משחק השישיה" בסֶחר-מֶכר פוליטי. והנה מצב הכוחות: מתוך עשרת חברי הוועדה, ארבעה אכן תומכים במינוי של שליש דיינים "ציוניים": שני נציגי לישכת עורכי הדין, ח"כ סלומיאנסקי מהמפד"ל ושרת המשפטים, ציפי לבני, הזכורה לטוב, כיוון שלא נכנעה ללחצים קואליציוניים וטובת העניין לנגד עיניה. כנגדם, שלושה מן המגזר החרדי אוחזין באצטלת הדיינים ותובעים "כולה שלי": ח"כ אלי ישי, פוליטיקאי מוצהר, ושני חברי בית-הדין הגדול, אשר נבחרו-נתמנו מן הזן היותר מחמיר שביניהם. הם כמובן מעוניינים לפגוש במסדרונות רק דיינים בצלמם ובדמותם.

תרעומתי העיקרית היא כלפי שני הרבנים הראשיים לישראל, אשר, כפי שפורסם, תומכים במינוי שישה חרדים. במקום להיות גורם מלכד לכל הכוחות התורניים בחברה הישראלית, הרבנים הראשיים בוועדה מיקמו את עצמם כ"שבטיים". ויש לזכור כי לא מדובר בשאלה הלכתית, אלא בנאמנות מגזרית בלבד על חשבון "החרמת" שבט מישראל, וגרימת נזק בעליל למערכת הדיינות ולנזקקים לה. בכך הם חותרים במו ידיהם תחת מערכת בתי-הדין הרבניים, לשמחת לבם של החפצים בהשפלתה.

המרצע יצא מן השק בפגישות ארגוני הנשים ואחרים עם הרבנים, שם התבהרה התמונה האפורה: הם אינם "ראשיים" כלל. גם בנושא של מינויים - ואולי בעיקר - כפופים הם לרמים מהם, ונתונים ללחץ סובביהם. הרב הראשי האשכנזי, בעצמו בוגר ישיבת הסדר, מכהן בתוקף תפקידו כדיין בבית-הדין הגדול מבלי שנבחן בכלל ומבלי שבכיסו מצויה תעודת "כושר לדיינות". מפתיע שהוא אינו מוצא אף לא אחד מחבריו לבית המדרש (שעמדו בבחינות בהצטיינות) כראוי לכס דיינות, כנראה בעוון הכיפה שעל ראשם. לתומי חשבתי שעל רבנים ראשיים להיות עצמאיים, להתנער מלפיתות כאלו, לא למעול בתפקידם ולא לכרות את הענף עליו הם ישובים.

אך השערורייתי ביותר הוא לשון המאזניים, השר חיים רמון. הלה הכריז בשידור חי שערורייתי כי ריב לו עם הציבור הדתי-לאומי בסוגיית ההתנתקות והסרבנות, על כן לא יתן יד לקידום "כיפה סרוגה", גם על חשבון מסורבות הגט. בעקבות פרסום הדברים ולחצים "נשיים" הוא חזר בו, אך כמי שמחוייב ל"דיל" עם החרדים, הוא "מוכן לבלוע" דיינים ציוניים, רק אם... יוסיפו משרות נוספות, מעבר לשש הנוכחיות.

אם תתממש התחזית בהמשך הדרך, וכל התפקידים, או רובם המכריע, יצָבעו בגוון חרדי אחיד, אני צופה מתן גט לבתי-הדין הרבניים על-ידי הקמת בתי-דין חליפיים, בגוון ידידותי יותר. מרקם כזה רוחש תחת פני השטח כתכנית מגירה, והוא יתממש מתוקף הכלל כי "האמת תעשה דרכה". ואולי גם הכסף יסייע מעט למגמה מסתמנת זו: אין סיבה ולא הכרח כי דיין ישתכר 30-40 אלף שקלים לחודש. אני מוכן להמר כי ימצאו רבנים מעולים, בעלי כושר לדיינות, שישבו בהרכבים ידידותיים בפחות מחצי המחיר.

הרב ישראל רוזן, ראש מכון "צומת" בגוש עציון ומייסד מינהל הגיור ברבנות הראשית

קראו גם:

• קץ הרבנות הראשית
• הרב הראשי הבא
• רבנית ראשית לישראל
• חדש בערוץ הדעות: פרשת השבוע של אברהם בורג וקריקטורה אקטואלית