חוקרי רצח במשטרה: "הפתרון - ענישה, ענישה וענישה"

עשרה קבין של אלימות ירדו על מדינת ישראל בשבועות האחרונות, ותשעה מהם נטל מרחב השפלה: לא פחות מחמישה מקרי רצח אירעו במרחב בפרק זמן של שמונה ימים.

צוות החוקרים ביחידת "מאגר חוקרי שפלה" הצמודים למפקד המרחב הם האנשים הטובים שהעומס הזה נופל על כתפיהם. הימים האחרונים התישו את החוקרים, שנאלצו לעבוד 72 שעות רצוף על כל תיק רצח. 

"כל רצח והסיפור שלו. אסור לנו להשתהות לרגע", סיפרו החוקרים. מי שעומד בראש היחידה הוא רפ"ק ירדן קלנדרוב, שראה כבר עשרות רבות של מקרי רצח - ואפילו הוא מסכים שהגל החדש קשה יותר: "המקרה של מעיין ספיר היה אירוע שנחרט ולא נשכח. כמו ברבי שנמצאת בתוך גיהנום. עד היום התמונות שלה מרצדות לי בראש".

חוקר נוסף, אורי הדס, התייחס לרצח הילדה לאה קטייב בת השלוש: "זירת הרצח של הילדה היא משהו שלא יוצא מהראש",סיפר. קלנדרוב הוסיף: "אני לא אשכח את ההורים שהגיעו לתחנה. אתה יודע שהבת שלהם לא בחיים, ואתה צריך לתחקר אותם כדי לדלות פרטים. אני יודע שרגע אחרי שאני אבשר להם את הבשורה, כבר לא יהיה עם מי לדבר. הצעקות שהיו פה מהדהדות לי עד עכשיו בראש".

שום מקרה לא דומה לקודמו

החוקרים סובלים לא רק מחודש קשה, אלא משנה קשה, שהתחילה ב-9 בינואר, עם גילוי גופתה של נלי מיכאלוב בת ה-19 בתחנת דלק בראשון לציון. אחר כך הגיע "היום המקולל" בשפלה, ה-11 בינואר, שבו נרצחו ביום אחד שלושה אנשים: אמנון שני ברחובות, פארס אל חורתי במושב צפריה

ונאיף אבו סרחאן ברחובות. ב-21 בינואר היתה זאת אמירה אבו-גאנם בת ה-19 שנרצחה בג'ואריש, וכחודשיים לאחר מכן, ג'מאל עלילי שנרצח ב-24 במרס.

אבל דעת הקהל הישראלית לא עיכלה את ממדי המגיפה עד הזעזוע הגדול של רצח הנער בן ה-17, פואד מליקוב, במועדון בראשון לציון. השוטרים לא הספיקו להרגע מהמקרה, ואז הגיע הגל הגדול, חמש רציחות בשמונה ימים: ב-27 במאי מעיין ספיר, ב-30 במאי הילדה לאה קטייב בת השלוש ודודתה נדז'יה פוליבה, שחזרו מאירוע משפחתי.

ב-2 ביוני נרצח יגאל חכר בגלל ויכוח על 700 שקלים, והמקרה האחרון אירע בתחילת השבוע: רואה החשבון מוניב זבנה, שנרצח לאחר שהלך להפקיד כסף בבנק.

"שום מקרה לא דומה לקודמו", הסביר רס"מ רונן אלעזר, חוקר במאגר. "כביכול אין קשר בין המקרים, אבל אתה רואה את החברה האלימה שלנו".

איך מצליחים לעבוד בקצב כזה?

"כשאתה שנים במקצוע אתה מנסה להיות הכי מקצועי שאפשר בזירה. לנתק את הרגשות ולהתחיל לעבוד מהר כדי לתפוס את אלה שעשו את המעשה. ברור שלפעמים גם לוקחים משהו הביתה. הרצח של מעיין ספיר, כל אחד מאיתנו שיש לו ילדים זה עושה לו משהו".

לדבריו, "החברה שלנו יותר אלימה, נקודה. אני רואה את זירות הרצח, ובפירוש ניתן לומר שהאנשים יותר אלימים".

יש מה לעשות?

"רק ענישה, ענישה, ענישה. קטין שעושה פשע חמור צריך להרחיק אותו מהחברה. אי אפשר רק להסתכל על הפן השיקומי שלו. צריך להסתכל גם על הקורבן".

במקרים האחרונים מצאו את עצמם החוקרים כבר שעתיים-שלוש לאחר הרצח יושבים מול חשוד בביצוע המעשה: "זה קשה, אבל אתה מנסה להפריד", הסביר החוקר אורי הדס. "ישבתי מול הרוצח של הילדה מעיין ספיר, וקשה להבין את זה. אין היגיון, אבל המטרה שלי היא רק להוציא את המיטב כדי שיהיו לנו ראיות משפטיות".

הדס סיפר: "אתה חייב לעבוד לפי הכללים האתיים. לצורך העניין אתה מכין לו קפה, דואג לו לדברים - ולעצמך אתה אומר, הרי מדובר ברוצח. אחד שלקח למישהו חיים וצריך לשבת בכלא. זה לא קל".

"בכל מצב עובדים באמביציה להכין כתב אישום. אבל כשאתה יודע שזה עבריין שנרצח, אתה אומר לעצמך שהוא בחר את החיים האלה וזה הסיכון שלו. למרות זאת, חייבים למשפחה שלו ולחברה בכלל שהמעורבים יועמדו לדין. כשזה ילד, המצב אחר לגמרי. קודם כל נזכרים במשפחה שלך, ואין אחד שזה לא עובר לו בראש. זה פשוט מחריד. אי אפשר להתרגל למקרה של רצח ילד".

אחד המקרים הקשים שאירעו לאחרונה באזור היה הרצח של הנער פואד מליקוב במועדון אמנזיה בראשון לציון. בסיום החקירה הוגשו לא פחות מ-10 כתבי אישום נגד מעורבים בקטטה, חלק מהמעורבים הואשמו ברצח, אחרים בסיוע לרצח ועוד סעיפים חמורים.

"זה מעיד הרבה על החברה שלנו", מסביר רס"מ ירון לייש שחקר את הפרשה. "התחילה שם קטטה מדחיפה פשוטה, ואז הזעיקו תגבורת, ועוד אנשים הצטרפו. דחיפה אחת גרמה לכל כך הרבה אנשים להשתתף בקטטה - שהסתיימה במותו של נער".