מחשב על יבצע סימולציה תלת ממדית של המוח
חוקרים בבית הספר הפוליטכני בלוזאן, שוויץ, ינסו ליצור מודל תלת ממדי של הנאוקורטקס. החוקרים מאמינים כי הפרויקט יספק להם תובנות חדשות אודות האיבר החשוב ביותר בגוף האדם
ענקית המחשבים IBM חוברת בימים אלו לחברה שוויצרית לצורך פרויקט ענקי, אשר מטרתו היא ליצור העתק מדויק של המוח האנושי בתוך מחשב, כך מדווח אתר האינטרנט של ה-BBC.
חוקרים בבית הספר הפוליטכני בלוזאן, שוויץ, יבלו את השנתיים הבאות ביצירת מודל תלת ממדי של הנאוקורטקס. החוקרים מאמינים כי הפרויקט יספק להם תובנות חדשות אודות האיבר החשוב ביותר בגוף האדם. החוקרים שואפים ליצור העתק מדויק עד רמת התא, כדי להבין טוב יותר את האיבר המורכב ביותר בגוף האדם.
בשלב ראשון, מבקשים החוקרים ליצור העתק של ה-neocortex, שמהווה כ-85 אחוז מהמוח האנושי ואחראי על השפה, הלמידה, הזיכרון והחשיבה המורכבת. המדענים העובדים על הפרויקט יישתמשו במחשב העל Blue Gene של IBM כדי ליצור בתוכו את הדגם התלת מימדי המפורט.
משימה לא פשוטה
המשימה לא צפויה להיות פשוטה. קליפת המוח הווירטואלית מאורגנת באלפי טורים של נוירונים. לאחר שיסיימו החוקרים לבנות את הדגם ברמת התא, הם יידרשו להזין מאות אלפי פרמטרים שונים, כמו תגובות חשמליות וחומרים כימיים שונים, שיגרמו למוח "לעבוד". העבודה על המוח הווירטואלי צפויה להימשך מספר שנים.
גודל המערכת, כגודלם של ארבעה מקררים בסך הכל והיא תהיה בעלת מהירות של לפחות 22.8 טריליון נקודות צפות לשניה (22.8 טרהפלופ), אחד ממחשבי העל החזקים בעולם. לפני חמש שנים, לאף מחשב-על בעולם לא היתה היכולת אפילו להגיע לטרהפלופ אחד.
מחשבי על הפכו לאחרונה לכלי העיקרי במבחר יישומים ביולוגיים מתקדמים, החל משיחזור רצפי DNA ועד לתכנון מולקולות חדשות של תרופות. מחשבי-על משמשים יותר ויותר במחקרים כדי לבצע מודלים של ביומולקולות. מדובר במאמץ למפות את כל הקשרים האלקטרו-כימיים במוח. באמצעות שימוש במחשב-על כדי להריץ את הניסויים בזמן אמת, מקווה פרופ' מארקראם להאיץ את קצב חקר המוח.
"אם יהיה לנו מודל ממוחשב מדויק של המוח, עבודה של יום שלם במעבדה עשויה להתבצע תוך שניות במחשב הבלו-ג'ין", אמר ל-BBC הנרי מרקראם מהמכון בלוזאן. הוא הסביר. בסופו של דבר מקווים המדענים כי יוכלו לבצע סימולציה לא רק של הנאוקורטקס אלא של המוח כולו. החוקרים סבורים כי לא רק שיקבלו הבנה טובה יותר כיצד המוח מרושת, אלא שיוכלו להשתמש באטלס של החיווט המוחי כדי לדעת כיצד המוח מתפקד או נפגע. המדענים מקווים כי הפרויקט יוכל להוביל, לדוגמה, לרעיונות חדשים כיצד מתפתחות הפרעות פסיכיאטריות – מחלות כמו אוטיזם, סכיזופרניה ודיכאון.
הכותב הוא עורך אתר "הידען".
לפנייה לכתב/ת 
