ברצלונה: הארמון מעבר לפינה

לא צריך סיבה מיוחדת כדי לבקר בברצלונה, אחת הערים היפות באירופה, אבל הנה עוד אחת, מצוינת: ארמון המוזיקה הקטלאנית, פנינה ארכיטקטונית מדהימה ביופיה בין הרובע העתיק ושכונת הבורן.

מוסיקה וברצלונה זה שילוב מנצח, זוהי עיר שבה מוסיקאים מרגישים בבית. אינספור פסטיבלים והופעות נערכים כאן במהלך השנה, אבל ההיכל שמנצח על כולם הוא ארמון המוסיקה שלפני 100 שנה בדיוק הונחה האבן הראשונה במסד שלו.

הארמון נחשב לאחד משיאי היצירה של סגנון המודרניסטה. מי שנתקל בו במקרה, תוך כדי שוטטות בעיר העתיקה, לא מבין איך יכול היה לפספס קסם שכזה. מרחוב המוני ומסחרי (Via Laietana) פונים לרחוב

צר ושקט (Sant Pere mes Alt) שבו נגלה לפתע מבנה צבעוני והרמוני להפליא שמהווה ניגוד מוחלט לרעש ולחד-גוניות של הרחוב הראשי.

חזיתו הראשית של הארמון, בעלת שורת העמודים המצופים בעיטורי פסיפס פרחוניים, היא רק כרטיס הביקור של המבנה. דריסת הרגל הראשונה בפנים סוחפת אותנו בדמיון לארמונות הנשפים המפוארים מסיפורי האגדות, שבהם מהלכים הנשים והגברים בתלבושות מפוארות על גרמי מדרגות בלתי נגמרים. 

שילוב החומרים מגיע לשיאו באולם הקונצרטים הראשי, העטוף כולו בחלונות ויטראז' ענקיים ועמוס בפסלי דמויות מיתולוגיות שמשתלשלות מהתקרה, בדמויות חרסינה על הקירות ובנברשת זכוכית ענקית במרכז האולם.

מאחורי המבנה המרשים סיפור מעניין מסוף המאה ה-19, אז היתה המוסיקה נשק במאבק הפוליטי של השמאל לעצמאות קטלאנית. ג'וזפ קלאבה אי קאמפס, פעיל פוליטי שלחם למען זכויות הפועלים, עלה על רעיון מבריק לתקופתו: שילוב בין שירה ופוליטיקה. הוא החליט להקים אגודות שירה במטרה להקנות ידע למעמד הפועלים ולהחדיר בהם מודעות פוליטית.

ב-1891 נוסדה בהשראתו אגודה בשם אורפאו קטאלה, על שם הנגן מהמיתולוגיה היוונית שנודע בנגינתו המכשפת. האגודה עסקה בחיזוק האהבה למוסיקה ותחושת הזהות הקטלאנית וגם בקירוב המעמד הבינוני למוסיקה קלאסית באמצעות שילוב בין שירים פולקלוריסטיים ליצירות של בטהובן, באך, ואגנר, מאהלר והנדל. בשלב מסויים חיפשה אגודת אורפאו קטאלה בית ראוי לשמו. הוחלט על בניית משכן מכובד - ארמון המוסיקה הקטלאנית.

צלילי המוסיקה

אי אפשר להפריד בין ארמון המוסיקה ליוצרו, הארכיטקט לואיס דומנק אי מונטנר, שבחר ברובע סנט פרה למרות היותו מאופיין ברחובות צרים ועמוסים. הסיבה הייתה הקירבה למגוריהם של רוב חברי האגודה. 

בתוך שלוש שנים בלבד (1905-1908) נפתח היכל המוסיקה לקהל הרחב. מרגע זה ואילך, הלכו והתפשטו

המוניטין של הארמון, כמו גם של מייסדיו ובעליו, ומאותה שנה לא חדלו צלילי המוסיקה להתנגן באולם הקונצרטים.

כמו כל נכס ארכיטקטוני מתקופת המודרניסטה, גם מבנה זה סבל בשנים מאוחרות יותר. היו מי שראו בו ביטוי לטעם רע ולקיטשיות מוגזמת. היום הוא נחשב לאחד מנכסי הארכיטקטורה של העיר ובשנת 1977 הוכרז על-ידי אונסקו כנכס מוגן של האנושות. על מנת להגדיל את שטחו ולאפשר חשיפה גדולה יותר של אור לכותלי האולם, הוחלט לפנות את הכנסייה שהיתה צמודה לאחת מחזיתות המבנה ולהעביר אותה לרובע אחר בעיר.

צלילי המוסיקה הראשונים שבקעו מההיכל היו של מוסיקה קלאסית, אופרה ולחנים עממיים. היום מתהדר הארמון ברשימה מגוונת של סוגי מוסיקה נוספים, כמו ג'ז ופלמנקו. יותר מ-300 הופעות מוסיקליות בשנה מתקיימות באולם הקונצרטים, שנחשב לאחד היפים בעולם.  

לאוהבי המוסיקה והיופי ולמי שרוצה ערב מיוחד בברצלונה, מומלץ להזמין מראש כרטיסים לאחד מהקונצרטים שמארח ארמון המוסיקה הקטלאנית. מובטחת חוויה בלתי נשכחת. 

מידע על ההופעות ומחירי הכרטיסים יש באתר האינטרנט של הארמון או בטלפון 34-90-244-2882. המבנה פתוח לסיורים מודרכים, המתקיימים כל חצי שעה, בין 10:00 ל-19:00 בקיץ ובין 10:00 ל-15:00 בעונות האחרות. כניסה: 8 יורו. שפות הדרכה - קטלאנית, ספרדית, אנגלית. מומלץ להזמין מראש.

מודרניסטה? מה זה בכלל

המודרניסטה היתה תנועה שהשפיעה על כל תחומי האמנות בתחילת המאה ה-20 ובכל מדינה באירופה היתה ידועה בשם אחר: "ארט נובו" בצרפת ובלגיה, "הסגנון המודרני" באנגליה ו"הסגנון החופשי" באיטליה. בספרד היה זה מחוז קטלוניה שהוביל במימוש הסגנון והוא בלט בכל מישורי האמנויות, ובעיקר בארכיטקטורה של אנטוני גאודי, ג'וזף פוויג אי קדפלק ולואיס דומנק אי מונטנר.

השימוש בסגנון המודרניסטה בברצלונה בא במקביל לשינויים הסוציולוגיים ולהתקדמות התעשייתית באותה תקופה: התחזקות מעמד הבורגנות העשירה שתבע חיים נוחים ומרווחים יותר וחידושים טכנולוגיים בתחום התעשייה, כמו הופעת הפלדה ושימוש ניסיוני בשילוב מתכת וזכוכית, שדחפו את האדריכלים לחפש שפה ארכיטקטונית שונה, עדכנית ומותאמת לתקופה. סגנון המודרניסטה הקטלאני דגל בשימוש בחומרים כמו קרמיקה ומתכת, זכוכית (ויטראז'ים) ובקישוט יתר.

מי שרוצה להכיר מבנים נוספים הבנויים באותו סגנון ונחשבים ליצירות הפאר של ברצלונה, יכול לבחור לצאת לסיור מודרך ברובע לאיישמפלה, בימים שבת וראשון ב-4 אחר הצהריים. הסיור עובר בין 12 מבני המודרניסטה העיקריים בסביבה. היציאה מלשכת התיירות בכיכר קטלוניה. פרטים מלאים באתר "תיירות בברצלונה".

אופציה נוספת היא רכישת המדריך "מסלול המודרניסטה", שבו מפורטות יותר מ-100 יצירות מאותה תקופה ויש בו תלושי הנחה של עד 50 אחוז עבור כניסה לכל המבנים.

• קוסטה בראווה או קוסטה דל סול? כנסו למדריך ynet לספרד