בת 12 שהשתחררה ממעצר: "אמשיך להיאבק"

"אני שמחה שהשתחררתי אבל אני לא אפסיק להיאבק. היה די כיף, אין מה לפחד מזה. אני קוראת לכולם להיאבק למען ארץ ישראל. סך הכל זאת היתה קייטנה אבל בכל זאת מתגעגעים קצת". כך סיפרה אחר הצהריים (יום ב') ש' בת ה-12, כשהשתחררה מכלא מעשיהו לאחר 36 יום.

ש' היתה עצורה יחד עם אחותה הגדולה בת ה-14, לאחר שהשתיים השתתפו בחסימת צירי התנועה לפני שבועות ספורים. אמן התייחסה לרצון בתה להמשיך להיאבק, ואמרה: "הן לא יכולות לחזור למאבק, והן יכבדו את החתימה. לפחות בנוגע אליהן אני רגועה. לגבי שאר הילדים שלי, השכנים וכל עם ישראל אני לא יודעת. לפחות עד תום ההליכים הן לא יעשו כלום. אני לא אתן לזה לקרות".

שעות ארוכות חיכו בכיליון עיניים חברות ובני משפחה לחמש העצורות שהשתחררו מאגף ההתנתקות בכלא. כאשר הגיעו בניידת חמש הבנות לתחנת המשטרה באריאל, הן התקבלו בשירה, שריקות ומטחי סוכריות. המשוחררות יצאו והצטרפו לריקודי המעגלים של שאר הבנות, תוך שירת "איזה טוב השם, איזה טוב השם".

ש' סיפרה על שהותה במעצר: "היה די כיף, אין מה לפחד מזה. אני קוראת לכולם להיאבק למען ארץ ישראל. לגבי יום רביעי נראה מה יהיה, עוד לא החלטתי אם להצטרף לחסימת הכבישים". ביום רביעי מתכננים מתנגדי ההתנתקות לחסום צירי תנועה רבים ברחבי הארץ. יש לציין, כי כתנאי לשיחרורן, היו צריכות הבנות לחתום על התחייבות שלא ישתתפו בהתפרעויות וחסימות צירים.

חברותיה סיפרו: "אנחנו גאות בהן ורוצות לשמוח בשמחתן היום. אבל אנחנו לא יודעות אם היינו עושות כמותן, זה עניין של אידיאולוגיה".

בין עשרות החברות ניתן היה לשמוע תומכות ומתנגדות לחסימות הכבישים. בעוד חלקן מתרגשות ומצפות ליום רביעי, אחרות חושבות שמדובר בטעות איומה. "אני ושתי חברותיי לא נגיע כי לדעתנו זה לא טוב, זה גורם לשנאה. מצד שני מישהו צריך להעיר את עם ישראל שלא יודע שאנשים כאן סובלים", סיפרה אחת מהן.

חברה אחרת אמרה: "אני לא בעד לחסום כבישים כל יום אבל חייבים לעורר. זה לא כאב פרטי שלי זה יהרוס לכולם, לילדים של כולם ולנכדים של כולם".

בנות רבות הביעו גאווה בחברותיהן, שמצטיירות כנערות חזקות הנלחמות על אידיאלים: "לא בכל ציבור יש כאלו בנות. יש לי חברות שכמעט רדפו אחרי הניידת והתחננו שיעצרו אותן. חברות שלי מירושלים שהמשטרה עצרה והחליטה להוריד באמצע הדרך, ביקשו להישאר. המשטרה יודעת שאנחנו בנות חזקות. הם יודעים לעבוד עם עבריינים אבל לא עם בנות כמונו שלא מתביישות וגאות במה שהן עושות".

חלק מהבנות אמורות להתפנות מבתיהן בעוד פחות מחודשיים, אולם רובן לא מוכנות לקבל עובדה זו. אחת מהן סיפרה: "זה מטורף, ואם זה יקרה בסוף אז זה מה שהיה צריך לקרות, אבל אנחנו לא נעזוב את המקום בלי להילחם. אנחנו לא מפחדות, נסרב פקודה וניכנס לכלא כמו החברות שלנו. אין למשטרה סיכוי מולנו. רק חצי הגיעו לניסוי הכלים והמשטרה התמוטטה. בנוסף יש הרבה שיסרבו פקודה, כל האחים שלנו הם חיילים".

חברה נוספת ניסתה להסביר: "אנחנו עושים השתדלות ומראים לקדוש ברוך הוא שאנחנו משתדלים. אם זה אמור לקרות זה יקרה, אבל לא נראה לי הגיוני שיוכלו לעשות זאת. שוטר אחד על שמונה מתנחלים?".

"זה לא שאנחנו נהנות מזה. זה איום ונורא, זה לא כיף להילחם ביהודים. הרבה יותר נחמד ליהנות מהחופש הגדול. אבל פשוט אין ברירה. אם לא היה המצב הזה היינו מטיילות, לומדות לתפור, וזה מה שאני אעשה כי לא יהיה פינוי".

הוריהן של האחיות שהשתחררו ממעצר הסבירו לחברות הרבות שחיכו, כי זמן ההמתנה הארוך בשמש הוא חלק ממחיר השלום. האב סיפר כי שוחח עם בנותיו זמן קצר לפני שהגיע: "הן מחכות לחדר, למיטה, לאחים הקטנים ולכל הדברים הקטנים שעושים ריח של בית. לאורך כל הזמן ששאלתי אותן האם לחתום על השחרור, הן אמרו לי שלא, שזו כניעה באמצע הקרב. אני חושב שהן עשו מהלך שהראה שהן יותר חזקות מאיתנו, המבוגרים, ובסופו של דבר הפרקליטות הבינה שעשתה טעות, ושזה מצטלם רע".

האם הוסיפה כי בנותיה חשבו שיישארו במעצר ויזכו לקבל את פניהם של המפגינים החדשים: "הן חשבו שביום רביעי הן יקבלו בשלטים של 'ברוך הבא' את המפגינות החדשות, אבל בסוף יצא שהן השתחררו. הן חתמו שהן לא יגיעו להפגנות, אבל אני לא אמנע מילדים אחרים שלי ללכת ולמחות מחאה הוגנת גם אם הם ייכנסו לכלא. זה לא מסוכן להם, זה מסוכן למדינה".