אחרי 41 שנה: הרשעה בפרשת "מיסיסיפי בוערת"
רציחתם של שלושה פעילי זכויות אדם בקיץ 1964 בידי כנופיית גזענים במיסיסיפי זיעזעה את אמריקה. בשנת 1988 הפרשה אף הונצחה בסרט נודע. 41 שנה לאחר המעשה הורשע איש ה"קו-קלאקס-קלאן" אדגר ריי קילן בן ה-80 בהריגתם
41 שנים בדיוק לאחר רציחתם של שלושה פעילי זכויות אדם בידי כנופיה של גזענים, הרשיע הלילה (יום ד') חבר מושבעים במיסיסיפי את הכומר אדגר ריי קילן בן ה-80 בשלושה סעיפי אישום בגין הריגה. השופט קבע כי ביום חמישי ייגזר דינו של קילן ולהערכת התובע הכללי של מדינת מיסיסיפי הוא יקבל עונש מאסר של שנה עד 20 שנה בעבור כל עבירה.
פרשת הרצח בקיץ 1964 זעזעה את אמריקה כולה, והיוותה נקודת מפנה במאבק למען זכויות השחורים במדינה. מאוחר יותר, בשנת 1988, היא אף הונצחה בסרט הנודע "מיסיסיפי בוערת ".
שלושה הפעילים - ג'יימס צ'ייני, צעיר שחור בן 21 ממיסיסיפי, ושני חבריו, אנדרו גודמן בן ה-20 ומייקל שוורנר בן ה-24, צעירים לבנים מניו-יורק - השתתפו באותה תקופה במבצע "קיץ של חופש". במסגרת מבצע זה, עברו צעירים רבים, רובם סטודנטים מצפון ארצות הברית, בערי הדרום השונות ושכנעו שחורים להרשם לבחירות ולתוכניות החינוך השונות.
שלושת הפעילים שנעלמו: גודמן, צ'ייני ושוורנר
ביום שבו נרצחו נעצרו השלושה לאחר שנהגו במהירות מופרזת. הם טענו בחקירתם במשטרה כי מיהרו לכנסיה מקומית כדי לראות את הריסותיה לאחר שהושחתה על ידי חברי הארגון הגזעני "קו-קלוקס-קלאן". לאחר החקירה שוחררו השלושה אולם אנשי ה"קלאן" ארבו להם בקרבת מקום. הם תקפו את השלושה באכזריות, היכו אותם ולאחר מכן ירו בהם למוות. גופות השלושה נמצאו רק לאחר 44 ימים, קבורות בתלולית עפר.
במשך שנים רבות נחקרה הפרשה אולם מעולם לא נדונו ההאשמות ברצח בבית המשפט. קילן, שעמד בעבר בראש סניף ה"קלאן" המקומי, הועמד לדין בשנת 1967 יחד עם 18 מחבריו באשמת "הפרת זכויות אדם", אולם חבר המושבעים שהורכב כולו מגברים לבנים זיכה את כולם. שבעה נאשמים נוספים בפרשה, שהודו כי היכו פעילי זכויות אדם בכמה הזדמנויות שונות, נשלחו לרצות עונשי מאסר של שלוש עד עשר שנים.
קילן נעצר בינואר השנה לאחר שהתביעה הראשית במיסיסיפי גיבשה מספיק עדויות וראיות נגדו. המשפט החל בסוף השבוע שעבר והפעם חבר המושבעים היה מעורב - תשעה לבנים ושלושה שחורים, שהגיעו להחלטה פה אחד לאחר כמה שעות של דיונים. עם זאת, הם הרשיעו את קילן בעבירה קלה יותר של הריגה ולא ברצח כפי שדרשה התביעה.
לאחר הקראת פסק הדין נותר קילן חתום. עם זאת, בעת שהוצא על כיסא גלגלים ותחת אבטחה כבדה מאולם בית המשפט הוא ניסה לחבוט בכמה עיתונאים שהמתינו לו - כמה מהם היו שחורים.
בן צ'ייני, אחיו של אחד הנרצחים, אמר לאחר ההרשעה "זה לא נגמר אבל נסתפק במה שקיבלנו". גם אלמנתו של שוורנר ריטה בנדר אמרה "אני מקווה שהפרשה הזו היא ההתחלה ולא הסוף". היא אמרה שלדעתה, פרשת הרצח הזו עלתה לתודעה ככל הנראה משום ששנים מהנרצחים היו לבנים מניו יורק.
מביתה בניו יורק אמרה קרוליין (89), אמו של אנדרו גודמן המנוח, שהיא חיכתה שנים רבות לפסק הדין הזה "אבל אין על מה להיות שמח... אני רק מקווה שהוא לא יהיה חופשי. אינני רוצה דבר נורא מזה. אינני רוצה אלימות. אני נגד עונש מוות". התביעה כבר הבהירה טרם המשפט כי גם במקרה של הרשעה ברצח לא תבקש עונש מוות.
בנאום הסיכום שלו אמר פרקליטו של קילן כי אין שום ראיה שמצביעה שמרשו היה בזירת הרצח. "שנות ה-60 היו תקופה נוראה מבחינות שונות. אנו לא צריכים לחיות אותה מחדש. אנו צריכים ללכת קדימה". הוא פנה למושבעים ואמר להם: "אני מבקש מכם לבחון את הראיות בתיק ולדרוש מהתביעה את נטל ההוכחה של המעשה מעבר לספק סביר".
מנגד הפציר התובע המחוזי בחבר המושבעים "להטיל על קילן את האחריות למעשיו". "מה שאתם עושים היום יהדהד בהיסטוריה של מחוז נשובּה מעכשיו והלאה. אתם יכולים לשנות את ההיסטוריה שאדגר ריי קילן וה"קלאן" כתבו עבורנו, או שאתם יכולים לאשרר אותה... שלושת הצעירים הללו נשדדו מכל ההנאות שקילן נהנה מהן במשך 41 שנים... והסיבה לכך תלויה רק בו עצמו. הוא היה היוזם של המעשה".