מחוננים: חכמים יותר, פוחדים יותר וזקוקים יותר להוריהם
הורים ומורים מטפחים ציפיות גבוהות מילדים מחוננים, וגורמים לא פעם למתח ותסכול על רקע הפער בין היכולות השכליות הגבוהות של הילדים לצרכים הרגשיים שלהם • פסיכולוגית: "טיפוח אינטלקטואלי קיצוני גורם למתח רגשי ופוגע בהתפתחות האישית"
הורים, מורים והסביבה הקרובה מטפחים ציפיות גבוהות מהילד המחונן, מה שיוצר לעיתים מתחים ותסכול על רקע הפער בין היכולות השכליות הגבוהות שלו לצרכים הרגשיים שלו כילד.
ד"ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית קלינית חינוכית התפתחותית ומרצה בסמינר הקיבוצים ובאוניברסיטת תל-אביב, מדגישה, כי ילדים מחוננים הם ילדים למרות יכולתם השכלית הגבוהה. "יש לאפשר להם להמשיך להיות ילדים", היא אומרת, "לשחק, ליהנות מפעילות חברתית ולא למקד אותם בתחום האינטלקטואלי על חשבון פעילויות ילדיות. טיפוח אינטלקטואלי קיצוני מגביר את הפער בין היכולת הרגשית והחברתית שלהם ליכולת השכלית, גורם למתח רגשי ופוגע בהתפתחות האישית.
"לעיתים נדמה למבוגרים שאפשר להטיל על ילדים מחוננים אחריות כעל גדולים בגיל, כמו למשל לחצות כביש לבד בגיל צעיר, או לטפל באח צעיר בלי עזרה, ואין צורך לבדוק האם הכינו שיעורים. זוהי טעות. גם ילדים מחוננים זקוקים ליד מכוונת. הם לא יכולים לגדל את עצמם, אין להם פרספקטיבה שיש למבוגר עם ניסיון חיים עשיר, ולכן הם זקוקים להורים לא פחות מאשר ילדים שאינם מחוננים".
בלי גבולות
לדברי כצנלסון, הורים מרגישים לעיתים נחותים ליד ילדים בעלי ידע או יכולות שכליות חריגות ומתקשים לשים להם גבולות. הילד זוכה לפריבילגיות שאחיו אינם מקבלים, מה שמעורר אצלם ביקורת כלפיו ועלול לגרום ליחסים גרועים ביניהם.
כצנלסון: "הצגת ילד מחונן ככרטיס ביקור של המשפחה גורמת לתסכול לאחים שחווים עצמם כילדים פחות מוצלחים. ילדים מחוננים רבים נושאים על כתפיהם משא כבד של ציפיות משפחתיות להצליח ולייצג את המשפחה. הם עלולים לפתח פחדי כישלון, לסבול מחרדה, ובריאותם הנפשית תיפגע. יש להיות זהיר לגבי ציפיות מלחיצות, מודעות ולא מודעות.
"לעיתים ילדים מחוננים סובלים מפחדים כיוון שהם קולטים מידע רב מן העולם, מידע שהוא מעבר ליכולתם הרגשית לעבד ולהפנים. חושיהם מחודדים והם מהווים מערכת קליטה לא סלקטיבית בכל התחומים, לכן חלקם מתמודד עם פחדים וזקוק להכלה הורית ותמיכה בדיאלוג ובאמפתיה כדי להתמודד עם העומס הרגשי".
ענבל שני-צינוביץ, פסיכולוגית ודוקטורנטית באוניברסיטת חיפה, אומרת, כי מרגע שהילד מתויג כמחונן על-ידי גורם מוסמך כלשהו, ההורה עשוי להתמלא גאווה וסיפוק, אבל תיוג זה עלול לגרור עימו ציפיות ותחושות שונות. לדבריה, מחקרים מראים כי ילדים מחוננים עשויים לחוות קשיים בעקבות ציפיות מוגזמות מצד ההורים והמורים, טעויות בהערכת יכולת הילד מצד הסביבה והבנה הורית לקויה.
"למרות הפוטנציאל והיכולת האקדמית שמפגין הילד המחונן, נראה כי חשוב במיוחד שהורים ייתנו דגש גם להתפתחותו בתחומים אחרים – רגשיים, חברתיים, ספורטיביים ועוד, כדי למצות באופן מלא את יכולותיו של הילד, ויחד עם זאת לאפשר לו סביבה פסיכולוגית בריאה וטובה".
בעיית הגיל הרגשי
שני-צינוביץ מציינת, כי אצל מחוננים, היכולת המנטלית מתפתחת מהר מאוד בעוד שהגיל הכרונולוגי והרגשי מתפתח בקצב ממוצע. "להתפתחות כזו יש השפעה ברמה התוך-אישית, כשיכולות מסוימות מתפתחות מהר יותר מיכולות אחרות, דבר היוצר פערים בתוך העצמי. מומלץ להורים לנתב את האינטליגנציה הגבוהה לפעילויות שייצרו סביבה משפחתית מעשירה וסקרנית ויחד עם זאת לא יתמקדו אך ורק בתחום האקדמי".
יהודית סעדון, פסיכולוגית חינוכית ומרצה בקורס להכשרת מורים לילדים מחוננים ומוכשרים במכללה האקדמית לחינוך גורדון, מציינת כי המאפיין הבולט והחשוב של ילדים מחוננים הוא הפער בין הקוגניציה המפותחת שלהם לבין תהליכים שונים, כמו התפקוד היומיומי, שלעיתים לוקה בחסר כמו יכולות חברתיות וכו'.
סעדון: "הילד המחונן מאוד חכם, אבל גם מפוזר. הסטריאוטיפ של הפרופסור המפוזר לא רחוק מהמציאות. הבעיות בתפקוד בחיי היומיום מתבטאות בחוסר סדר בבית ובבית-הספר, שכחנות, ולעיתים גם ליקויי למידה כמו קשיי קריאה וכתיבה וכן בעיות בקשב וריכוז".
לדברי סעדון, פערים אלו, שיחסית לאנשים רגילים הם גדולים, יוצרים בלבול גם ביחסים עם ההורים. "הפערים הללו גורמים לחוויה רגשית מבלבלת אצל המחוננים: מצד אחד הם חכמים ומוכשרים, ומצד שני לא בכל תחום. במקרים רבים מצטרף לעניין חוסר ההבנה של הסביבה, אם זו המורה שמעירה לא פעם על השכחנות, או ההורים שמעירים בהגזמה על החדר המבולגן. הרבה הורים לא קולטים את הפער והילד המחונן גדל עם דימוי עצמי נמוך של 'אני לא מספיק טוב', כי כולם מנסים לתקן אותו במקומות שקשה לו.
"זה יוצר מתח וחרדה אצל הילד שחושב שהוא לא יכול לסמוך על עצמו מספיק, ואז, במקום שהילד הכי זקוק לעזרה, הוא נשאר לבד ובחוכמתו מתחמק מהתמודדות. כלומר, הרבה מהדימוי העצמי של מחוננים נוצר כתוצאה מהפערים ובמקרים רבים, הבסיס לקשר שיתפתח בין המחונן להוריו מבוסס על היכולת שלהם להבין ולקבל את הפערים ולעזור".
לדברי סעדון, צריך לעזור לילדים יום יום, לבדוק האם יש להם שיעורים, לעזור להם לסדר את המערכת, לחזק את נקודות התורפה. "ההורים צריכים להבין, שזה שהילד מחונן, לא אומר שהוא בוגר רגשית כמו שהם נוטים לחשוב. ההיפך הוא הנכון. בגלל שהם קולטים יותר רגשית, הם רגישים יותר ופגיעים יותר. הרבה הורים למחוננים מתלוננים שהם מתנהגים כמו ילדים בני ארבע. התנהגות כזאת צריכה להיות סימן למצוקה".
- כמו למשל?
"ילדים מחוננים נחשבים לסקרנים. הם קוראים עיתונים, מבינים וזוכרים את פיגועי הטירור ומאוד נבהלים, פוחדים יותר מילדים רגילים לנסוע באוטובוסים. ההתנהגות הילדותית הזאת משדרת את חוסר האונים שלהם לעבד ולתת משמעות לאינפורמציה הרבה שהם קולטים".
לפנייה לכתב/ת 
שכל של גדול, התנהגות של תינוק
צילום: סי די בנק
מומלצים
