"תוכנית ויסקונסין עלולה דווקא לפגוע במובטלים"

בתוכנית ויסקונסין הישראלית, שיצאה היום לדרך, קיים ניגוד עניינים מובנה בין רווחי החברות המפעילות לבין רווחת המובטלים המשתתפים. כך טוענת עמותת מחויבות לשלום ולצדק חברתי, המפעילה מוקד לזכויות מובטלים

העמותה טוענת, כי ההיתר שניתן לחברות לשלול גמלת הבטחת הכנסה מאפשרת להן להפר את הזכות החוקתית לקיום אנושי בכבוד.

תוכנית ויסקונסין הישראלית נועדה להגדלת שיתוף מובטלים בשוק העבודה באמצעות יזמים פרטיים. התוכנית נחנכה בנצרת ובנצרת עילית, ובעוד כחודש תחל לפעול בכל הארץ. במסגרת התוכנית, אמורים 14 אלף מובטלים כרוניים לעבור הכשרה בליווי אישי, וכל זאת בעלות של 80 מיליון שקל.

תיאורטית, אמורים מרכזי התעסוקה שיוקמו במסגרת התוכנית לקבוע תוכנית אישית לכל מובטל בהתאם לנתוניו. מי שלא יצליח להשתלב בעבודה יחוייב להתנדב בקהילה, ולמסרבים תישלל הגמלה לחודשיים. הצלחת התוכנית תיבחן לפי מידת השתלבותם של המובטלים בעבודה.

יוזמי התוכנית טוענים כי למרכזי התעסוקה יהיה אינטרס כלכלי מיידי בהשמת מובטל ישראלי בכל מקום עבודה, גם כאלו שתפוסים היום על ידי עובד זר. ארגונים חברתיים וגורמים בביטוח לאומי טוענים מנגד כי התוכנית תהווה פס ייצור של עובדים עניים, ומשמיעים הסתייגויות רבות נוספות.

בפועל, שנים של יישום התוכנית המקורית במדינות שונות בארה"ב מצביעות על מקרים רבים של שלילת קצבאות ללא מענה אמיתי למצוקות הנתמכים, שלעיתים אף דרדרה אותם לעוני קשה אפילו יותר. התבוננות במודל הכלכלי של התוכנית בישראל, בעיקר בתמריצים שמתכוונת הממשלה להעניק לחברות, עולה התחושה שהעתיד יהיה דומה לניסיון האמריקני.

"אין תמריצים להשמה"

בתזכיר שהוכן על ידי גדעון מאור-שביט ולאה אחדות מביטוח לאומי עבור ועדת גדיש נכתב, כי מדובר בתוכנית לצמצום ההוצאה על הבטחת הכנסה, ולא בתוכנית השמה בעבודה. שיטת התגמול שמפעילה הממשלה נותנת לחברה המפעילה תמריצים חזקים לגרום לנשירתם של מקבלי הבטחת הכנסה מהמערכת, ללא קשר להשמה בעבודה או להסרת חסמים בתחומי ההשכלה וההכשרה המקצועית.

שני היעדים עליהם מבוססים מרבית רווחי החברה המפעילה הם חיסכון בהוצאה על קצבאות וסגירת תיקים, עליהם היא מקבלת בונוס מהמדינה. כדי למקסם את רווחיה יכולה החברה המפעילה לחסוך בעלויות שירותים מעודדי תעסוקה, עליהם התחייבה בכלליות, כמו הכשרה מקצועית, מעונות יום וסיוע בהקניית הרגלי עבודה, ולהתמקד ב"השמה בכל מחיר".

בנוסף, התוכנית לא כוללת שום תמריץ ישיר להשמת מובטל בעבודה, על אחת כמה וכמה בעבודה המתאימה לכישוריו ושמציעה לו אפשרויות להתקדמות בטווח הארוך. חברה מפעילה יכולה להציב בפני המשתתפים תהליך הכנה לעבודה, שחלקם יתקשה לעמוד בו, דבר שיוביל לשלילת הקצבה מרבים ולהגדלת רווחי החברה.

"היתר לשלילת זכות חוקתית"

עמותת מחויבות לשלום ולצדק חברתי, המפעילה מוקד לזכויות מובטלים, טוענת כאמור כי בעקרונות התוכנית קיים ניגוד עניינים מובנה בין רווחי החברות המפעילות לבין רווחת המובטלים המשתתפים. העמותה טוענת כי ההיתר שניתן לחברות לשלול גמלת הבטחת הכנסה מאפשרת להן להפר את הזכות החוקתית לקיום אנושי בכבוד.

בנייר העמדה שהגישה העמותה טוען הכלכלן מרדכי פרנקל, לשעבר מנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל, כי רווחי החברות מותנים בהפחתת מספר מקבלי הבטחת ההכנסה באזור פעילותה ב-35% בתוך 7 חודשים מיום הפעלת התוכנית. לדברי פרנקל, רק הפחתה של כ-40% במספר מקבלי הגמלאות תביא את החברות אל סף הרווח.

העמותה מבקשת מהמדינה לפעול בשיטה הנהוגה במדינת ניו-יורק, בה ניתן תמריץ חיובי להשמה בעבודה, ומציעה כי התמריץ הכלכלי היחיד ממנו ירוויחו החברות יהיה תלוי בהשמות במקומות עבודה במשך 6 חודשים לפחות. בנוסף, מבקשת העמותה לקבוע סל קשיח של שירותים תומכי עבודה, שיוגדרו באופן כמותי ואיכותי, ואותו יחוייבו החברות לספק למשתתפי התוכנית.

"תוכנית שיטורית, לא טיפולית"

מנהל הרשות לתכנון כוח אדם במשרד התמ"ת, בני פפרמן, אמר לפני כשנה בכנס התמ"ת בירושלים כי כאשר הוא עושה חשבון נפש, ייתכן שהבחירה בתוכנית ויסקונסין היתה שגויה. "מדובר בתוכנית שהיא יותר שיטורית מטיפולית, ולא ברור כיצד נכנסנו אליה, כשמחקרים במערב כבר הוכיחו שהיא פחות טובה", אמר פפרמן.

לדבריו, "מי שחושב ששיפור מצב התעסוקה בישראל הוא אפשרי בלי הגדלת ההכשרה המקצועית בתעסוקה הוא נאיבי או מטעה. בלי הכשרה ותעסוקה זה לא יזוז. במקרה הטוב ייכנסו אנשים לשוק העבודה לעבודות מזדמנות.

"הטיפול בתעסוקות האוכלוסיות החלשות בעייתי מאוד. מי שנפלטים מהעבודה בשנים האחרונות, כולל השנה, הם דווקא המבוגרים וחסרי ההשכלה, וזאת מגמה שתימשך אם לא יחול שינוי גדול במדיניות שלנו בנושא הזה", אמר פפרמן.

"התוכנית - מראית עין בלבד"

עמותת מחוייבות חברה עם עמותת סינגור קהילתי להקמת פרויקט "יד על הל"ב", שנועד לפקח ולשמור על זכויות משתתפי התוכנית. לדברי רכז הפרויקט, ערן גולן, התוכנית היא בעיקר למראית עין, מכיוון שבארץ ישנם 300 מובטלים, מהם כ-150 אלף מקבלי הבטחת הכנסה, אך אין מספיק מקומות עבודה.

לטענת גולן, התוכנית מהווה הפרטה של הסמכות השלטונית של המדינה, ומעבירה את הסמכות להחלטה עם לשלול קצבה או לא לידיו של עובד של חברה פרטית. לדבריו, "כאן מדובר בעובדים עם אינטרסים כלכליים הנחושים לשלול קצבה על מנת לקבל בונוס ממעבידיהם".

לדברי גולן, פיקוח הממשלה על התוכנית גם הוא רק למראית עין. "שני אנשים ממנהלת התוכנית על ארבעת האזורים זה לא אפקטיבי. כמו כן ישנה זהות אינטרסים בין מנהלת התוכנית ממשרד התמ"ת לבין החברות הפרטיות. שני הצדדים מעוניינים שהתוכנית תצליח או שלפחות תראה ככה. אז איך נדע האם הפיקוח של המנהלת יהיה אמיתי?"

התמ"ת: גופים פרטיים מאפשרים גמישות

ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה: "תוכנית מהל"ב שמה לעצמה כמטרה להשיב את מקבלי הבטחת ההכנסה, החייבים במבחן תעסוקה, לשוק העבודה לעבודה התואמת את מצבם הבריאותי וכושרם הגופני.

"לשם השגת המטרה, הוחלט להתקשר עם 4 מפעילים המורכבים מחברות בינלאומיות בעלות ניסיון בתוכניות להעברת אנשים מרווחה לעבודה ומחברות ישראליות המכירות את השוק הישראלי והצרכים המקומיים. החברות מתוגמלות בין השאר בגין פעולות תומכות עבודה כגון: הסעות ושירותי השגחה על ילדים. החברות מחויבות לפעול על פי התקציב שהוגש בהצעות למכרז. באופן זה, אנו מקווים כי ייושם הניסיון הבינלאומי בצורה ההולמת ביותר לחברה הישראלית.

"ההתקשרות עם גופים פרטיים נועדה להבטיח הפעלה בעלת גמישות מירבית בסיוע למשתתפים להשתלב במעגל העבודה - גמישות שאינה קיימת בפעולות באמצעות משרדי ממשלה".