אודי A3 - פותחת פה גדול

היו ימים, זמנים בהם מכונית קומפקטית עם תיבת שישה הילוכים ידנית ו-200 כ"ס הייתה לא רק בגדר אקזוטיקה, אלא כמעט פנטזיה מטורפת. והיום? ב-2005 בואכה 2006, הספק מרבי של 200 כ"ס במכונית צנועת מידות הם בקושי עניין שעושה רעש. תראו למשל את ה-147GTA של אלפא, עם 250 כ"ס. את רנו מגאן 225 עם... 225 כ"ס. אופל אסטרה OPC, פורד פוקוס ST, ב.מ.וו 130i, גולף R32 ואפילו אודי A3 עם 250 כ"ס. הרשימה ארוכה מאד.

אודי A3 המחודשת (צילום: רועי צוקרמן)

אז מה אני צריך לחשוב על אודי A3 עם 200 כ"ס "בלבד"? שמדובר בקופמקטית חמימה וזהו, מכונית שעוסקת יותר באבזור מפנק ופחות בדרמה על הכביש? צר לי. אבל למרות הכוחנות המתפרצת של אחיותיה הספורטיביות לקטגוריה, למרות שהיא שוקלת לא פחות מ-1,300 ק"ג, אני לא יכול שלא לעמוד רגע, להביט בה ולהעריך את מה שנח מולי.

טוב. מסתדרים היטב במושב, נועלים חגורת בטיחות ומעירים לחיים את הטורבו-הזרקה-ישירה. שקט בחוץ, חרישי למדי בפנים. והוא פועל בכל זאת. הזמזום החרישי הזה, יהפוך מבחינתי לאחד המאפיינים הבולטים של ההשקה. אודי, כך מתברר לי מאוחר יותר, מעדיפים את המכוניות שלהם שקטות במיוחד. מה שמסביר את המאמץ הניכר בניסיונות בידוד "מטרדים" דוגמת רעש מפלט ומנוע.

ממתינות לנהגים (צילום: רועי צוקרמן) 

הפלא השישי

תחילת תנועה משחררת ממנוע ה-FSI באודי הזו צליל בריטון נעים לאוזן. תענוג. בגרסה עם תיבת ה-DSG הסיקוונסיאלית, מצטרפים לחגיגה גם קולות מפלט מגרים. מצוין. ואם כבר הזכרנו את התיבה, חובה להבהיר כי מבחינתי לפחות, אתם יכולים לשכוח לאלתר מדוושת המצמד של תיבת שישה ההילוכים הידנית. נהיגה ספורטיבית או לא, פעולתה ממילא מחוספסת, לא נעימה ולא מדויקת. 

רגע של מנוחה (צילום: רועי צוקרמן)

אפילו במצב אוטומטי, היכן שתיבות סיקוונסיאליות בדרך כלל מתרסקות בחוסר אונים (ומי אמר אלפא וסלספיד?), מצליחה ה-DSG של אודי להבריק. פעולתה כה טובה, כה מהירה וחלקה, שלפעמים נדמה שהיא עדיפה על תיבות אוטומטיות לחלוטין. בקיצור, תענוג בשישה מהלכים.

מה שבכל זאת יכול לנחם, הוא האופן בו אוחזת ה-A3 בכביש. עוד לפני שבקרות כאלה או אחרות ששות לעזרה, מצליחה הקומפקטית של אודי להפגין אחיזה ברמה גבוהה ומעוררת ביטחון. הרבה מכך נעוץ אמנם באספלט המשובח שנפרש על-פני חלקים נרחבים של מסלול המבחן, וכך גם לגבי ההנעה הכפולה שכוילה לתת-היגוי בולט בגרסאות הספורט בהן נהגתי חלק מהזמן, אבל קשה שלא להתרשם.

כיצד יהיה המצב בארץ? תנו לי לנחש. בעצם, נחשו בעצמכם לאור הרושם הבא. בשתי הגרסאות, הרגילה וה-S-Line בעלת החישוקים הגדולים, התקשתה ה-A3 לסנן פגעי כביש והעבירה לגב יותר מדי זעזועים. עכשיו, דמיינו אותן דוהרות בכבישי מ.ע.צ. ידעתי שתנחשו לבד.

S-Line (באפור). עוד קצת פוזה, פחות נוחות (צילום: רועי צוקרמן)

כי המכונית הזו, שמככבת יותר כשייטת נינוחה ונעימה והרבה פחות כמכונת נהיגה, הרגישה מצוין עם מנוע הדיזל החזק. הגמישות מצוינת, ולמעט טירטור דיזל צורם כאשר המנוע קר והסל"ד נמוך, אפילו צליל המנוע ערב לאוזן. פתאום הרגישה המכונית הזו "מחוברת" יותר, "מהנה" יותר. לא מפתיע שפופולאריות מנועי הדיזל באירופה נמצאת זה שנים אחדות בנסיקה דרמטית.

לא זול, אולי דיזל?

שוקלים לרכוש אחת? בואו נראה. A3 TFSI, זאת אומרת הגרסה עם מנוע ה-GTI של פולקסווגן בחרטומה, לא ממש זולה. תג המחיר שלה מתחיל ב-250 אלף שקל. זה המון כסף, ולא משנה שמקבלים עבורו מכונית מלוטשת למדי, עם סביבת נהג מצוינת ותא נוסעים למופת. כי למה לא ללכת על הטורבו-דיזל, שמתחילה "רק" ב-222 אלף שקל? קחו אותה עם DSG, שלמו בינתיים הרבה פחות על דלק, ותהנו אפילו ממקוריות...