ראשי תעש: תוכנית ההבראה כבר כאן
מנכ"ל תעש, אבי פלדר, ויו"ר החברה, עובדיה עלי, בשיחה עם ynet, מצפצפים על תוכנית האוצר לפרק את החברה ולהעבירה לרפאל: "הם לא סיפרו לנו עליה בכלל", לא מתרגשים מעיצומי העובדים בתעש : "לא גרמו כל נזק" ומאמינים שהוועד יסכים לפרישה המונית של עובדים "זה ועד אחראי. כבר התחלנו בהבראה, אנחנו לא מחכים לאוצר", מאמינים בחברה "הגדלנו את ההזמנות ב-100 מיליון דולר" ומתעקשים שמגיע להם למשכן את קרקעות תעש: "בסוף המדינה ממילא תצטרך לשלם את החובות". ראיון עם צמד מנהלים אופטימיים
ימים קשים עוברים על התעשייה הצבאית. תעש שקועה בחובות של 300 מיליון שקל, ומתקשה לבצע את מטלותיה היום-יומיות. לחברה יש צבר הזמנות של מיליארדי דולרים, אך מחסניה מתרוקנים, כיוון שאין לה כסף לרכוש חומרי גלם.
החברה לא שילמה אפילו את חשבונות הטלפון והחשמל שלה. בזק ניתקה לתעש את הטלפונים, וחיברה אותם מחדש רק לאחר שוועד עובדי בזק הורה לעובדים לבטל את הגזירה לאות הזדהות עם עובדי תעש. גם החשמל של תעש לא נותק רק בזכות התערבות דומה של עובדי חברת החשמל.
לא קל להיות היום מנכ"ל או יו"ר בתעש. החברה לא הצליחה לשלם לעובדים את משכורות מאי ויוני בזמן, ושילמה באיחור של שבועות, רק לאחר שקיבלה סיוע חירום משרד האוצר. העובדים הנזעמים הכריזו על עיצומים ויצאו להפגנות סוערות, וחסמו את הכניסה למפעלים בטנקים ומשגרי טילים. הכניסה למתחם המפעלים ברמת השרון מכוסה בשלטי ענק המזהירים מקריסת תעש ומתקיפים את שר האוצר, בנימין נתניהו, שלטענת העובדים הורס את תעש ו"פוגע בביטחון המדינה".
השרים ופקידי האוצר, מצדם, מסרבים להזרים כספים להצלת תעש עד שיתקיימו שינויים בחברה, ומפגיזים את התקשורת בהודעות על הבזבוז בתעש, על שכרם הגבוה של העובדים, על מיליארדי השקלים שהאוצר השקיע בחברה ועל תוכנית המגירה של האוצר, לפרק את תעש ולהעביר אותה לאחריות חברת רפאל.
ואולם, כל הצרות האלה אינן שוברות את היו"ר החדש שמונה לתעש לפני חודש וחצי, ח"כ לשעבר עובדיה עלי, ואת המנכ"ל הזמני שמונה יחד עמו, אבי פלדר. בשיחה עם ynet הם שומרים על ארשת נינוחה ומרבים להתבדח. עלי, שמילא תפקידים רבים במקומות אחרים, כולל סגן שר הביטחון ויו"ר בתי הזיקוק, מספר שעבר כבר מצבים קשים מאלה. פלדר, מהנדס שעובד 23 שנים בתעש, מאמין באמת בעתיד החברה. שיחה עם צמד מנהלים נחושים ואופטימיים.
לפני שהגעתם לתפקידכם הנוכחי בתעש, ידעתם אלו צרות מחכות לכם כאן?
פלדר: "כמי שגדל בתעש ומכיר אותה אני לא מופתע משום דבר".
עלי: "האמת, שלא ידעתי שהמצב כל כך קשה. אבל אני לא מבוהל. אני רואה את הקשיים כאתגר, כשליחות, ואני מקווה שנתגבר על הבעיות".
ייתכן שלא?
עלי: "הכל ייתכן. ואתה יודע - אם לא נצליח, אני לא נשוי לתעש בחתונה קתולית. אני מנסה".
לאחרונה מאיימים במשרד האוצר בפירוק תעש והעברתה לניהול רפאל. כיצד אתם מתייחסים לכך?
עלי: "אף אחד לא דיבר אתי על השטות הזאת. לפי מה ששמעתי, גם לא אמרו לשר הביטחון. אז למה שאני אתמוך? אני נציג המדינה בתעש. בשורה התחתונה, יש שיתוף מלא באינטרסים ובמטרות ביני לבין שרי האוצר והביטחון שמינו אותי".
מה הם היעדים והמטרות?
"להפריט את החברה. אני מאמין במטרה הזאת, ועל כך אין לי מחלוקת עם האוצר. יש מחלוקת על הדרך. על השאלה, איך למכור עם התמורה ההולמת ביותר למדינה".
האם אפשר בכלל למכור בתמורה הולמת חברה במצב כל כך קשה?
"אני מאמין שכן. ניהלתי חברות פי 10 יותר גדולות מתעש, והצלחתי. אפשר להצליח בכל חברה, אם מתייחסים אליה כעסק הפרטי שלך. ועובדה: מאז שאנחנו כאן, לפני חודש וחצי, צבר ההזמנות של תעש גדל ב-100 מיליון דולר".
וכל זה בזמן של עיצומי עובדים, בחברה שבקושי יש לה חומרי גלם?
"עיצומי העובדים לא גרמו שום נזקים לתעש".
איך? הם לא הוציאו סחורה מהמפעלים יותר מחודש.
עלי: "אני מעדיף לא להתייחס לדבריך. אמרת, אמרת. לקוחות החברה, גם צה"ל וגם הלקוחות בחו"ל, מקבלים את כל מה שמגיע להם. עובדה שהם מרוצים ומביעים בנו אמון. אבל אני לא מנסה לצייר תמונה ורודה. תעש סובלת מחובות ומבעיות קשות בתזרים מזומנים, ובמלאי חומרי הגלם.
"כדי לפתור את הבעיות ולממש את הפוטנציאל האדיר, צריך למכור יותר. לשם כך, יש להגדיל את השיווק, הפרסום, המשלחות לחו"ל, התערוכות, כל מה שמוכר אותנו. אבל כאן יש מעגל קסמים: אין מזומנים. מה עושים עסקים פרטיים? מגייסים כסף בשוק החופשי".
איך תגייסו כסף? מי ישקיע בכם? מה הביטחונות שלכם?
"זאת בדיוק הנקודה, יש לנו ביטחונות. לתעש יש אדמות ששוות 4 מיליארד דולר. בין מפעל למפעל יש 4,700 דונם שלא משמשים לשום דבר, ואפשר פשוט לפנות ולהפוך לנדל"ן. מדובר ב-23 אלף יחידות דיור במרכז הארץ. מדוע לא לגייס כסף ולהעמיד את האדמות כבטוחה? בסופו של דבר, הרי תהיה הפרטה. יבוא יזם פרטי, יפנה וימכור את האדמות. מדוע, אם כך, לא למשכן אותם כבר מעכשיו?"
באוצר טוענים שאתם לא יכולים לשעבד את האדמות כי הן לא שלכן.
פלדר: "זאת טענה שנויה במחלוקת. תעש עשתה ב-1990 הסכם שגוי עם הממשלה. היא הפכה לחברה ממשלתית, אבל הממשלה לא העבירה לה את האדמות שלה".
עלי: "הוויכוח של מי הקרקע לא רלוונטי. זה מזכיר לי את הבן שלי, שהיה בן 4, ולא רצה לתת לי להיכנס לחדר שלו. הוא אמר: 'זה החדר שלי'. אז אני אמרתי, 'כן, החדר שלך אבל אתה שלי, אז החדר שלי'. החברה הזאת של המדינה. זה אומר, שמשרד האוצר גם אחראי על מה שקורה כאן. אם כך, מדוע שלא ימשכן את האדמות שלי, שלו, כדי להציל אותה? אם יצטברו חובות של מיליארד שקל, האוצר לא ישלם אותם? הוא ישלם. אז למה שלא יתן לנו למשכן את האדמות כבר עכשיו?
באוצר טוענים שהמדינה כבר העבירה לתעש 10 מיליארד שקל, וזה מספיק.
פלדר: "הם מתעלמים מדבר 'קטן' אחד: הכסף שהם השקיעו בחברה הלך כולו לפנסיות של העובדים. תעש נאלצה לקצץ את כוח האדם שלה בשנים האחרונות מ-12 אלף ל-3,000 עובדים. פרשו עובדים ותיקים שצברו זכויות רבות. האם המדינה לא אחראית לתשלום הפנסיה שלהם?
"עלות הפרישה של כל עובד היתה מיליון שקל. עכשיו תעשה חשבון: מיליון שקל כפול 9,000 זה כמעט 10 מיליארד השקלים המפורסמים, שהאוצר 'נתן'. אם לא הפנסיות, החברה היתה היום בפלוס של מאות מיליוני שקלים בחשבון הבנק. לא קיבלנו מתנות מאף אחד".
מדבריכם עולה שהמדינה מתנהגת כמו משפחת בורוביץ': אתם בחובות, והבעלים מסרב להזרים כסף.
פלדר: "לא, לא, לא צריך להגזים. הנה, הרי הם מוכנים להעביר כסף מזומן לתעש, והם מעבירים. הוויכוח עם האוצר היה על כמה כסף יעבירו, מתי, ובאיזה תנאים, וזה ויכוח שאני מקווה שנפתר השבוע. אני לא כועס על העובדה שהאוצר רוצה לשלם כמה שפחות ואנחנו רוצים לקבל כמה שיותר. ככה זה אמור לעבוד, לא? ראית פעם משא ומתן שעובד אחרת?"
משרד האוצר הציב תנאים להעברת הכסף: הסכמת העובדים להפרטה, להעברת חטיבות לרפא"ל, ולתוכנית הבראה. העובדים לא מסכימים. איך תקבלו את הכסף?
"הסכמנו עם האוצר על התנאים. כרגע אנחנו בדיונים עם העובדים, בתקווה להגיע בקרוב להסכמה גם אתם".
והעובדים יסכימו?
"כן. ועד העובדים עשוי להצהיר הצהרות מיליטנטיות, אבל הוא מאוד אחראי". (יו"ר ארגון עובדי תעש, יצחק יהודה, בתגובה: "הוועד לא הסכים, לא מסכים ולא יסכים ליישום תוכנית התייעלות חדשה בתעש, כיוון שתעש כבר נמצאת בתוכנית הבראה" - ת.ג.).
העובדים טוענים שלא תהיה שום תוכנית הבראה חדשה עד שנת 2006.
פלדר: "מה זה תוכנית הבראה? זאת שורה של פעולות התייעלות יומיומיות, שביחד מצטרפות לשק של חיסכון בכסף. אפשר להגיד שאנחנו כבר מבצעים תוכנית הבראה".
עלי: "מאז שאנחנו כאן חסכנו 20 מיליון שקל".
איך?
עלי: "ביטלנו את כל השעות הנוספות במטה החברה. פיטרנו יועצים מיותרים, מכרנו כלי רכב יקרים של מנהלים ויועצים. צמצמנו את היקף הנסיעות לחו"ל. גם מי שנוסע, לא יוכל מעכשיו לטוס במחלקת עסקים. בנוסף, נאלצנו להפסיק את עבודתם של 60 עובדי קבלן".
והעובדים מסכימים?
פלדר: "מה שעשינו עד כה מתואם עם העובדים. הם בעד". (יו"ר ועד עובדי תעש, יצחק יהודה, אישר את הטענה - ת.ג.)
התוכנית לעתיד כוללת פיטורים של 500 איש. העובדים יקבלו גם את זה?
פלדר: "אנחנו לא 'מפטרים' אף אחד. המילה הזאת לא רלוונטית למה שאנחנו עושים. פיטורים זה כשעובד עושה עבודה גרועה ואומרים לו, 'לך הביתה'. פה מדובר בפרישה של אנשים שעבדו עשרות שנים ונתנו את הנשמה. הם יקבלו רשת ביטחון סוציאלי ותנאים טובים, ואנחנו נתאמץ שהם יפרשו עם חיוך על השפתיים".
ועם זאת, לא בטוח שכולם יפרשו מרצון.
פלדר: "ייתכן שלא, וייתכן שכן. בחברה גדולה כמו תעש, יש בכל שנה פרישה טבעית של 150 עובדים וקליטה של חדשים. ההתייעלות יכולה להתבטא בקליטה פחות גדולה של חדשים, ולא בפרישה כפויה של וותיקים".
כיצד אתם מתייחסים לטענה, שחלק מהקשיים בתעש נובעים מניהול גרוע של קודמיכם?
עלי: "אני מכיר את תעש גם מהצד השני. כשהייתי סגן שר הביטחון, ביקרתי כאן, וראיתי שיש בזבוזים ושצריך להתייעל ולשנות דברים".
פלדר: "חברה תמיד צריכה להשתפר. מנהל שלא מנסה לשפר הוא מנהל גרוע. יש בעיות ניהוליות בתעש שצריך לפתור, ואני אומר זאת כמנהל ותיק בחברה. עם זאת, חשוב לי להדגיש, שמדובר במנהלים בלבד. העובדים, בהגדרה, הם תמיד בסדר. הם עושים מה שאומרים להם, ולא אשמים בכלום. אני לא אוהב את הדברים שאני שומע מגורמים כאלה ואחרים על העובדים. רוב עובדי תעש מרגישים שתעש היא העסק הפרטי שלהם, ומשקיעים את הנשמה. זאת חברה שעובדים בה עד 7, 8, 9 בערב, ויש מחלקות שבאופן קבוע האור דלוק בהם לתוך הלילה".
עלי: "עובדי תעש הם מלח הארץ. מלח הארץ. כולם. כולם. מלח הארץ".
עובדי תעש מרוויחים בממוצע 12 אלף שקל בחודש. האם זה לא יותר מדי, בחברה ממשלתית ששקועה בחובות?
פלדר: "בתעש יש מגוון גדול אנשים עם משכורות שונות. יש פה אנשים עם 30 שנות ותק, שמרוויחים משכורת של
7,000 שקל ברוטו. יש פה אנשים שמועסקים בעבודה פיסית קשה, חשופים לחומרים מסוכנים, ויש פה עובדים עם תואר שני ושלישי.
"מה שמשנה, לדעתי, הוא לא כמה העובד מרוויח, אלא מה התפוקה שלו. בדרום אפריקה עובד מרוויח 10 דולר ביום. אז מה? זה אומר שהחברות שם הן יעילות יותר, רווחיות יותר? העובדים בתעש מרוויחים הרבה, הרבה, הרבה פחות מהתפוקה שלהם. אם היה אפשר, היה מגיע להם יותר, לא פחות".
ועם כל המחמאות שלכם לעובדים, אתם מלינים את שכרם מדי חודש במשך שבועות. מדוע? במה הם אשמים?
פלדר: "הם לא אשמים בשום דבר. ולכן, הרגשתי רע מאוד עם הלנת השכר. כשפנסיונר של החברה, שעבד בה כל חייו ולא מקבל פנסיה מתקשר אליך להתלונן, זה פשוט כואב. בשביל זה ישבנו ימים ולילות עם האוצר, וניהלנו משא ומתן מרתוני עד שנפתרה הבעיה. ואני מקווה שהיא נפתרה, ושאנחנו בדרך לפתרון כל בעיות החברה".
עלי: "אני שמח שנפתרה בעיית השכר. ואולם, הפיתרון לבעיות תעש אינו צריך להיעשות טלאי על טלאי. תעש זקוקה לפיתרון כולל של בעיותיה, שיבטיח את איתנותה הפיננסית, את שגשוגה העסקי ואת עתידה, ואנחנו נשיג פתרון כזה".