כפר מימון: המעוז החדש של הימין
המחסומים הוסרו - ועשרות אלפים נהרו בשירה ושאגות שמחה לכפר. הבוקר חוששים שם מפינוי, והאלפים קיבלו הוראה לנוע מהחניון - לתוך היישוב. חיילים ושוטרים מקיפים בכוחות גדולים את האזור. גם ליאור קצב הגיע "בשם המשפחה" - ועדכן את אחיו הנשיא
הבוקר זה רשמי: המעוז החדש של מתנגדי ההתנתקות הפך להיות כפר מימון. כל המאמצים של צה"ל והמשטרה לפעול נגד הפגנת הימין הגדולה ומארגניה, רק סייעו להביא פעילים ומשפחות מכל רחבי הארץ. מועצת יש"ע שוב קראה לפעיליה בכל רחבי הארץ להגיע בכל דרך אפשרית לכפר מימון.
מהבוקר (יום ג') החלו רבנים להעביר שיעורים לאלפי הפעילים. בביתו של הרב יצחק לוי, תושב המקום, נמצאים מאז אתמול הרבנים שלמה אבינר, חיים דרוקמן וכן חנן פורת, שיעבירו שיעורי תורה. אבל המתח מורגש היטב: שיירת ג'יפים של מג"ב שנכנסה לתוך כפר מימון נעצרה על ידי עשרות מתנחלים, בעיקר בני נוער, שהקיפו את החיילים וקראו להם: "חייל, שוטר, סרב פקודה".
צועדים. המפגינים בכפר מימון (צילום: צפריר אביוב)
זה החל עוד בבוקר, עם אור ראשון, כשהקיצו אלפי המפגינים - ואז נכונה להם הפתעה: עשרות חיילים ושוטרים החלו לזרום לעבר החניון בו שהו המתנגדים. את הפעילים השכימה מערכת הכריזה ובה נאמר: "בוקר טוב. החיילים והשוטרים הגיעו לכאן לפנות אותנו ולבצע את דברי ראש הממשלה הדיקטטור. קומו, תתארגנו ותחכו להוראות חדשות".
האנשים החלו לקום לאט-לאט ולא ויתרו על תפילת השחרית. הם התעטפו בטליתות, הניחו תפילין ומנגד נעמדו בשורות החיילים. אחד הפעילים פנה לחיילים ואמר להם בתקיפות: "נמושות, אתם צריכים לסרב פקודה". שניים אחרים ניגשו אליו וניסו להרגיע אותו, וכל זאת כשברקע נשמעת תפילת "שמע ישראל".
ראשי מועצת יש"ע עדיין לא יודעים להיכן זה הולך מכאן. לדבריהם, בשיחות שהיו הלילה עם מפקד מחוז הדרום, ניצב אורי בר-לב ונציגים נוספים, הם אמנם לא הגיעו לפשרה אך סיכמו להפגש שוב היום לפני הצהריים. עכשיו הם לא יודעים האם יתבצע פינוי. ראש המועצה האזורית בנימין, פנחס ולרשטיין, הרים טלפון למפכ"ל המשטרה, משה קראדי ואמר לו: "עוד הפעם אתם עובדים עלינו? הגענו לסיכומים ואנחנו רואים שיש פה שוטרים וחיילים שבאו לפנות אותנו".
בשלב מסוים החליטה מועצת יש"ע לא לאבד זמן יקר ובמערכת הכריזה ניתנה הוראה לעבור מחניון הלילה לתוך כפר מימון, שנמצא מעבר לכביש. זאת במטרה שאנשים לא ישהו בשמש הקופחת. נחיל האדם החל לבצע את ההוראה בלי שאלות, ובלי צעקות, ונע לתוך כפר מימון. בתחילה ניסו החיילים והשוטרים למנוע את המעבר, אך ללא הועיל. המתנחלים נכנסו פנימה. למקום הגיעו אלוף פיקוד דרום, דן הראל ומפקד מחוז דרום, ניצב אורי בר-לב, שספגו טענות קשות מאנשים על ההתנהגות והיחס כלפי האנשים.
"זו ממש יציאת מצרים"
את הדרך לתוך הכפר עשו אמש פעילי הימין בשירה ובריקודים ותחושת ניצחון גדולה. הניצחון על המשטרה - גם אם הוא זמני - היה עבורם מתוק במיוחד.
הם עשו את הלילה בחניון צמוד לכפר מימון, שהוכשר במיוחד לשם כך מבעוד מועד על-ידי פעילים מיש"ע. במקום מוצבים אוהלים, מים ושירותים כימיים. בחניון הוקמו גם דוכנים עם אוכל לצועדים, כשבין היתר ניתן היה למצוא איטריות, צ'יפס ותירס, ולצידם גם רוכלים עם גלידות, שתיה קרה ונקניקיות אולם עשרות האלפים - מבוגרים, בני-נוער, תלמידי ישיבות וגם ופעוטות - העדיפו ללכת לישון זה לצד בשקי שינה.
בין הצועדים היה גם ראש עיריית קריית מלאכי לשעבר, ליאור קצב, שעידכן את אחיו הנשיא בשיחת טלפון מן השטח. "זאת ממש יציאת מצרים", אמר קצב ל-ynet, כשהוא נכנס בשערי כפר מימון, מלווה בשני ילדיו ורעייתו. "באנו לפה כדי להיות עם המתיישבים. אחי לא יכול, אז אני מייצג את המשפחה. זה שאנחנו כאן מעיד באופן ברור על מה המשפחה חושבת, הבאתי את הילדה כדי שתראה מקרוב אהבת ארץ מהי".
"באנו לפה כי חשוב לנו להיות חלק מעם ישראל שדורש דרישה שכל יהודי צריך לדרוש. אילולא הייתי דורש מעצמי לא הייתי יכול לישון בחמישים השנים הבאות", אמר ל-ynet זאב שפירא, 50, שהגיע מיתיר שבדרום הר חברון עם אשתו וילדיו בגילאי 12-21. "הלכנו עם כל הציוד על הגב, מנתיבות לכאן ומחר נמשיך במחאה כדי שאוכל להסתכל על עצמי ולומר שאני לא מתבייש ומי שצריך להתבייש הם אותם חברי הכנסת", הוא הוסיף.
דוריס, אימו בת ה-72 של שפירא, אמרה: "חיכינו בצהריים שלוש שעות לאוטובוס בשמש עד שהתברר לנו שהמשטרה לקחה את הרשיונות של הנהגים והגענו לנתיבות בטרמפים". חברתה, יונה, בת ה-67 הוסיפה: "באנו לומר שהגירוש הזה לא יהיה".
כוחות הביטחון בכפר מימון. צילום: צפריר אביוב
בינתיים, באזור הצעדה, בטרם הוסר המחסום, נוצרו הלילה פקקים אדירים של תושבים, שרצו בסך הכל לשוב אל בתיהם בתום יום עבודה. לרמי ברדוגו, תושב כפר מימון, זה לקח יותר מחמש שעות. "אשתי ההרה מחכה לי בבית, ועדיין לא הצלחתי לשכנע את השוטר שאני חייב להיכנס. הוא אמר שאפילו אם יביאו את ראש הממשלה זה לא מעניין אותו, כי אף אחד לא עובר".
ברדוגו סיפר על חברים ושכנים שנמצאים במצב דומה. "אין לי בעיה לגלות איפוק ואני נגד ההתנתקות, אבל לא נוסע לגוש - אלא הביתה. אני רוצה לראות שיעצרו את התנועה בתל-אביב לחמש דקות, נראה מה יהיה. אי אפשר לסגור את כל המדינה, זו עבודת חלם של המשטרה שרוצה למנוע משהו אחד ובגלל זה משתקת חצי מדינה".
גם אחרי השעה שלוש לפנות בוקר עוד המשיכו המכוניות לזרום לכיוון כפר מימון. בדרך נתקלו הבאים במחסומים שהציבו המשטרה וצה"ל המובילים למקום, דבר שיצר פקקי תנועה אפילו במרחק של כשלושה קילומטרים מכפר מימון. אולם, איש לא ציפצף וכולם המתינו בסבלנות להכוונתם של הסדרנים במקום.