הלל הקטנה לא תזכה להכיר את סבא וסבתא

רק לפני חודש הפכו דב (58) ורחל (53) קול, תושבי ירושלים, לסבא וסבתא, עם הולדת נכדתם הראשונה, הלל. "הם היו פשוט מאושרים", סיפרה ל-ynet אחייניתם, מוריה כהן. הלילה, בדרכם חזרה משבת משפחתית אצל משפחת כהן בגני טל, נרצחו בפיגוע ירי בציר כיסופים.

"זאת הייתה שבת שבה כל הדודים הגיעו אלינו לגני טל. כל החמולה הגיעה", מספרת כהן, בת ה-17. "המשפחה שלנו היא משפחה מאוד מלוכדת. כל הזמן ביחד. במהלך השבת כולם היו שמחים. מאושרים. בצאת השבת התארגנו הדודים שלי לחזור בחזרה הביתה. הם התחילו לצאת מגני טל אבל אז הודיעו שציר כיסופים נסגר בגלל אירוע ירי. הם חזרו חזרה לגני טל, ראינו סרט, צחקנו – ואז, כאשר הודיעו שהכביש פתוח ,החלו הדודים שלי לנסוע חזרה".

כהן מספרת כי בני הזוג קול יצאו יחד עם שלושה כלי רכב נוספים, אך לא בשיירה. "בשלב מסויים קיבלנו טלפון מדודים אחרים, שאמרו לנו: 'יש יריות, יש יריות. אנחנו חוזרים אליכם'. התחלנו לנסות לתפוס בטלפון את כל הדודים. תפסנו את הדודים שעברו את הציר, אבל רק את משפחת קול לא תפסנו. כולם בבית התחילו להתפלל. בהתחלה לא הבנו מה קורה. אנשים הגיעו אלינו הביתה כדי לעזור. רק יותר מאוחר נודע הגרוע מכל, כאשר נציג מחברה קדישא הגיע והודיע לנו".

לבני הזוג קול שלושה ילדים. רק לפני חודש ילדה בתם הבכורה הילה (24) את הלל, הנכדה הראשונה. "הם היו פשוט מאושרים", סיפרה כהן.

"רחל ודב הם אנשים מדהימים, הם החזיקו את המשפחה. רחל, שהייתה לבורנטית בבית החולים הדסה עין-כרם בירושלים, הייתה פסיכולוגית של המשפחה. היא תמיד פתרה את הבעיות במשפחה, תמיד עזרה לכולם וארגנה את הדברים. דב, שהיה איש יחסי-ציבור, היה אדם מאושר, שמח. תמיד היה אומר שהכל מהקב"ה. אתה מסתכל עליו ופשוט מעריץ אותו. הם היו שני אנשים מאמינים".

כהן הוסיפה כי מאז האירוע ועד הבוקר היה ציר כיסופים סגור. במהלך הלילה שהו בני המשפחה בבית, בכו, דיברו והתפללו, והבוקר עשו דרכם לירושלים. בני הזוג קול יובאו אחר-הצהריים למנוחת עולמים בירושלים. הלווייתם תצא בשעה 17:15 מבית ההספדים בגבעת שאול להר המנוחות.

"דב סימן את עידן התמימות בתקשורת הישראלית"

דב קול כיהן כדובר המוסד לביטוח לאומי במשך 12 שנים, עד שנת ל92'. דובר הארגון, חיים פיטוסי, סיפר כי "דב היה אדם מיוחד, שייצג למעשה את עידן התמימות בתקשורת הישראלית. היתה תקופה בה דובר ואנשי תקשורת ישבו יחד וכשהיו מבטיחים זה לזה הבטחות הם נהגו לקיים אותן. גם כשהוא היה מודיע לכתב מסויים ידיעה בלעדית, הכתבים האחרים הבינו את זה. היה לו הכישרון לשמור על יחסים יפים וטובים עם כל מי שעבד איתו".

לדברי פיטוסי, דב היה אופטימי וחייכן, למרות המשברים האישיים שעבר - "הוא איבד את אשתו הראשונה לפני כעשרים שנה, אך התחתן שוב והקים משפחה נפלאה. משפחתו היתה עבורו הכל".

פיטוסי מספר כי "דב היה איש של שלום, היו לו חברים יהודים וערבים, מכל קצות הקשת הפוליטית. הוא תמיד דיבר על שלום. קשה לחשוב על כך שדווקא הוא נהרג מכדורים של טרוריסטים פלסטינים. הוא היה פתוח מאוד מבחינה פוליטית".

בבית החולים הדסה ידעו לספר כי רחל, לברונטית במעבדה הנוירולוגית ב-20 השנים האחרונות, הייתה עובדת מסורה, מדהימה ואנושית מאוד. חבריה במעבדה והצוות הרפואי התקשו לקבל את הבשורה. "צער עמוק וכאב גדול נפל הבוקר על משפחת הדסה. הטרור היכה בנו שוב, כפי שכבר קרה פעמים נוספות בעבר. חברים המומים וכואבים, יושבים כולם במעבדה ובוכים", נמסר מבית החולים.

אילנה כהן, אחותה של רחל, סיפרה: "המשפחה הזו היא שילוב מדהים של הכל: ימין ושמאל, דתיים וחילונים בצורה מלוכדת ומלאת הערכה כמו שמדינת ישראל צריכה להראות. הם נתנו דוגמה למופת איך המדינה הזאת צריכה להסתדר על כל גווניה".

על הנסיעה החוצה מן הגוש סיפרה כהן: "בהתחלה הנסיעה הייתה איטית, ואפילו עמדנו הרבה. יצאנו מהרכבים, דיברנו, התנשקנו. רחל התעקשה שאף אחד לא ייסע איתם מכיוון שלטענתה הרכב שלהם לא היה תקין. הם התעקשו לנסוע לבד. כעבור זמן מה הנסיעה הפכה להיות יותר מהירה, ואז אחותי התקשרה אליי ואמרה לי 'איפה דב ורֹחלה? אני לא רואה אותם בשיירה'. הסתובבתי, כי ידעתי שהם מאחורינו ובאמת לא ראיתי אותם. יצאתי החוצה לבדוק' והרכב שלהם לא היה. התחלנו לשאול ולבדוק והבנו שהיו יריות.

"אני עדיין בשוק ועדיין המומה ממה שהיה. שניה אחת הם היו אחרינו, ושניה אחת כבר לא. אחרי שבת כל כך נפלאה לא האמנו שדבר כזה יכול לקרות. לא לבני זוג כאלה מדהימים, אוהבים, מלאי כבוד והערכה אחד לשני, מלאי אהבה. זה זמן קשה, וילדיהם עדיין צריכים אותם, אבל אני מניחה שזה שאנחנו משפחה מלוכדת ומאוחדת ואוהבת כל-כך יקל עלינו את ההתמודדות עם הכאב העמוק".

בני הזוג קול הותירו אחריהם שלושה ילדים: יהונתן (15), תמר (17), והילה (24).