מיתוסים שגויים שקשורים באוכל

המיתוס: "ילדים אוהבים רק ממרח שוקולד בכריך".

לא נכון. אם הילדים יידעו שהשוקולד הוא לא אופציה, הם יאכלו ממרחים אחרים.

לא נכון. ילדים יכולים להסתגל לכל מצב. הם לומדים שלא ייתנו להם להישאר רעבים, ושאם יתעקשו מספיק, יבכו ויעשו הצגות – הם יקבלו את הממתק. אם ההצגה תהיה מספיק דרמטית – יקבלו ממתק וגם תשומת לב. חייבים להציב גבולות!

לא נכון. בנקניקייה אין הרבה חלבון, יש בה הרבה שומן, אין ברזל ויש חומרים שנחשדים כבעלי פוטנציאל מסרטן.

המיתוס: "כדי לגרום לילד לאכול בשר כדאי לתת לו שניצלים בצורות (חיות, אותיות וכו')". 

לא נכון. זה עוד מוצר שהומצא כדי 'לעזור' להורים לברוח מעימותים בזמן הארוחה. במוצרים האלה כמות הציפוי גדולה כמעט כמו כמות הבשר, ולכן אחוזי החלבון והברזל קטנים. ולעומת זאת, אחוזי השומן גבוהים ומקור השומן אינו איכותי. מוצרים אלה אינם תחליף בשרי מספק לצרכי הילדים. בנוסף, קיים סיכוי טוב שהילדים לא ירצו יותר לאכול בשר בצורתו הטבעית (עוף, קציצה, שניצל רגיל) ויהיה קשה לשכנע אותם גם בגילאים מאוחרים יותר.

לא נכון. לא כל המוצרים מסויה יכולים לשמש כתחליפי בשר. שניצלים מתירס או מירקות לא מכילים מספיק חלבון, ויש בהם מעט מאוד ברזל, אם בכלל. חשוב גם לדעת שמוצרים מהצומח, כולל סויה, לא מכילים כלל ויטמין B12, וגם אם מוסיפים ויטמינים למוצר, לא ידוע כמה מתוכם נספג בגוף. בנוסף, משרד הבריאות יצא לאחרונה בהמלצה להגביל את מספר מנות הסויה שניתנות לילדים לשלוש בשבוע.