חדש: מערכת הדמיה לאבחון מדויק של טרשת עורקים

בארבעה בתי חולים ברחבי הארץ הוכנסה לאחרונה מערכת חדשה – שמשלבת צנתור אבחוני והדמיית אולטרסאונד – שמאפשרת אבחון מדויק של טרשת עורקים ויכולה למנוע את הצורך בביצוע צנתור טיפולי, שכולל החדרת סטנט (תומכן) מסוג סייפר, ואף ניתוח מעקפים.

"המערכת הזאת, שנקראת Inter Vascular Ultrasound) IVUS), מאפשרת קבלת תמונה ברמה של דיוק מיקרוסקופי של עורקי הלב", אומר ד"ר שמואל פוקס, מנהל שירות הצנתורים בבית החולים השרון. "יתרון נוסף שלה הוא שהמידע שמתקבל באמצעותה משודר בזמן אמת לצג טלוויזיה – דבר שמאפשר לרופא לקבוע את מידת הטרשת בעורקי הלב ואת הרכבה, כלומר לבדוק אם הטרשת היא רכה ופריכה או קשיחה ומסוידת. המידע הזה רב ערך, ויש לו השלכות טיפוליות מהותיות, כמו החלטה אם לשלוח את החולה לצנתור טיפולי או לטפל בו באמצעות תרופות".

מצב העורק, התברר, תקין 

לפני 11 שנים, בגיל 50, לקה משה ורדי בלבו. הוא אושפז, והרופאים איבחנו אצלו אנגינה פקטוריס – מחלה טרשתית שנוצרת בעיקר בשל הצטברות כולסטרול ושומנים בדופן העורק. "היה צורך מיידי לצנתר אותי ולפתוח את הסתימה שנוצרה בעורק", הוא משחזר. "בימים ההם צנתור עוד לא נחשב לפרוצדורה שגרתית. חששתי שלא אשרוד אותו".

אחרי הצנתור שוחרר ורדי לביתו וחזר לעבודתו כטכנאי קירור, כשהוא משוכנע שליבו תקין. אבל שנה אחר כך אובחנה סתימה נוספת, וורדי נדרש לעבור צנתור נוסף. "הייתי מבוהל ומפוחד וניסיתי לדחות את הצנתור עד כמה שאפשר, למרות שידעתי שאני רק 'מרוויח זמן', ושהצנתור בלתי נמנע".

אחרי התלבטויות הגיע ורדי לפרופ' הילטון מילר, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבית החולים איכילוב, שביצע בו צנתור ופתיחה של העורק הסתום באמצעות החדרת בלון. "10 שנים הרגשתי מצוין", מספר ורדי. "עבדתי, נהניתי ולא זכרתי בכלל שהיו לי אי פעם בעיות בלב". ההדחקה היתה כל כך גדולה, עד שורדי שכח גם את הוראות הרופאים שטיפלו בו, שלפיהן עליו לרזות ולהפסיק לעשן.

"התחלתי בדיאטה מתישהו", הוא נזכר, "אבל במקביל הפסקתי לעשן, כך שבמקום להוריד במשקל – העליתי. הייתי איש שמן מאוד. הרגשתי טוב, אבל הנזק ללב כבר נעשה".

בפברואר השנה חש ורדי לפתע בכאבים חזקים ביד ובחזה. הוא הובהל לאיכילוב, ופרופ' מילר צינתר אותו שוב. "במהלך הצנתור האבחוני הוא אמר לי שלפי הנתונים שנראים לעין קשה לו להגיע לאבחון מדויק, ולכן הוא ממליץ על הדמיית אולטרסאונד". חודש אחר כך עבר ורדי את הבדיקה החדשה, שממנה עלה שמצב העורק, שחשדו שיש בו בעיה, תקין.

"בעקבות כך נחסך ממני צנתור טיפולי, שכולל החדרת סייפר, ואולי גם ניתוח מעקפים", הוא אומר. "הבדיקה הזאת פשוט מנעה ממני הליך רפואי לא קל ויקר".

אבחון מציל חיים

יותר מ-500 אלף איש בישראל חולים במחלה טרשתית בעורקי הלב. המחלה נגרמת על פי רוב בשל התהוות רובד שומני (פלאק טרשתי) שחוסם או מצר קטע בחלל הפנימי של העורק שמוביל דם ללב, דבר שמונע מעבר דם וחמצן שחיוניים לתפקוד הלב.

"למעלה מ-20 אלף חולים בישראל נזקקים מדי שנה לצנתור טיפולי לשם פתיחת עורק חסום, ועוד כ-30 אלף חולים עוברים מדי שנה צנתור אבחוני", אומר פרופ' רן קורנובסקי, מנהל מכון הצנתורים בבית החולים בילינסון. "הבדיקה החדשה מספקת מידע מדויק ומפורט לגבי פעילות הלב ומצב העורקים שמזינים אותו, כמו קוטר חלל העורק, קוטר כלי הדם, עוצמת ההיצרות ונקודת ההיצרות הקריטית".

אותות גלי הקול מיתרגמים לתמונה תלת-מימדית צבעונית     צילום: יריב כץ 

מערכת האבחון החדשה מאפשרת גם אבחון של היצרויות גבוליות. 30% מכלל האנשים שעוברים צנתורים מוגדרים כבעלי היצרויות גבוליות בעורקי הלב. לדברי הרופאים, תמנע הבדיקה ביצוע של צנתורים טיפוליים מיותרים.

כיצד מתבצעת הבדיקה? "מערכת האולטרסאונד התוך עורקית החדשה מאפשרת לראשונה לאפיין את אופי השכבה הטרשתית ולשרטט את גבולותיה במדויק", מסביר פרופ' מילר. "במהלך הצנתור האבחוני מוחדר באמצעות קטטר, דרך עורק היד או המפשעה, מתמר אולטרסאונד שמבוסס על פענוח גלי קול.

"בעזרת המערכת הממוחשבת מיתרגמים אותות גלי הקול לתמונה תלת מימדית צבעונית. כל צבע מסמל חומר רקמתי אחר, ויחד יוצרים הצבעים את הרכב הרקמה כולה. לדוגמה, צבע לבן מסמל ריכוז סידן, צבע אדום מסמל ריכוז שכבת שומנים וכדומה.

"מטופל שהבדיקה מצאה שהוא לוקה בשכבה טרשתית, שמכילה חומר שומני רב ומצביעה על נטיית העורק לפתח סתימות, יקבל טיפול תרופתי אינטנסיבי, שמיועד למנוע את חסימת העורק. גם חולים שסובלים משכבה טרשתית שמכונה 'עורק פגיע' ומועדת להתפרק, דבר שעלול ליצור קרישים שגורמים לאוטם שריר הלב, יקבלו טיפול מניעתי, שעשוי להציל את חייהם".

בדיקת IVUS מתבצעת בבתי החולים בילינסון, איכילוב, רמב"ם ושיבא. המערכת החדשה, שמיוצרת על ידי חברת וולקנו האמריקאית, משדרגת מערכת קיימת שצובעת את הרקמות רק בשחור ולבן.