הסטודנטים יפונו - בשביל המפונים
איך פותרים את מצוקתן של 500 משפחות שפונו מגוש קטיף? מעבירים אותן למעונות הסטודנטים המטופחים במכללת יהודה ושומרון באריאל. ומה לגבי הסטודנטים שכבר שם? שום בעיה. אותם נעביר לאזור המוזנח של המעונות (קירות דולפים, ריצפה עקומה). והכל - בהתרעה של יומיים בלבד
"הבאתי אדמה, הפרחתי את השממה ועכשיו מגרשים אותי. הכל גדל ופרח ועכשיו מגרשים אותנו חזרה למדבר בניגוד לרצוננו". לא, את המילים הללו לא אמר מתנחל שפונה מנווה דקלים. גם לא מסתנן שפונה מכפר דרום. את הדברים אמר ל-ynet סרגיי חייקין, סטודנט במכללת יהודה ושומרון באריאל, שרק אתמול נודע לו כי עליו להתפנות באופן מיידי ובניגוד לרצונו מהקרוואן אותו טיפח במעונות הסטודנטים, שבו הוא מתגורר עם אשתו מזה כשלוש שנים, אל קרוואן באזור אחר, מוזנח ורעוע. הסיבה לפינוי: קליטתם של 500 משפחות מפונים מגוש קטיף.
מאות סטודנטים המתגוררים בקרוואנים, חלקם בעלי משפחות, יפונו היום (א') ממעונות הסטודנטים לטובת משפחות המתנחלים. לסטודנטים ניתנו רק יומיים לעכל את הגזירה - את ההודעה על הפינוי קיבלו רק שלשום. עוד נודע להם כי יפונו מהחלק המושקע והמטופח של המעונות, אל איזור חדש יחסית אך שומם וללא צמחייה, ואל קרוואנים במצב רעוע ולא משופץ.
"התקשרו אליי והודיעו לי שצריך לפנות את הקרוואן עד יום ראשון בבוקר", מספר ויטלי חנין (25), סטודנט במכללה המתגורר בקרוואן מזה כשנתיים. "התעצבנתי וזה לא עזר. אמרו לי שזו החלטה מלמעלה ולא ניתן לעשות דבר. אני איאלץ לעזוב".
הסטודנטים מפונים מקרוואנים זוגיים מאוכלסים, בעוד שלטענתם במכללה ישנם קרוואנים גם לשלישיות וחמישיות שעומדים ריקים. הקרוואנים, יש לציין, משמשים את הסטודנטים כבתים לכל דבר והם מתגוררים בהם במשך כל ימות השנה. בקיץ מתגוררים במעונות כ-1,000 סטודנטים ובתקופת הלימודים עומד מספרם על כ-3,000.
"אני נגד ההתנתקות והתחושה היא שמפנים אותי כמו את האנשים שפינו משם", מוסיף סרגיי. "אין לנו הורים בארץ. אין לנו לאן ללכת מכאן. אם היו אומרים לפני חודשיים אולי היינו מספיקים לשכור דירה". לדבריו, "הבעיה העיקרית היא שהקרוואנים ישנים מאוד. אני ואשתי שיפצנו את הבית שלנו - צבענו אותו והכל מסודר - הארונות, מוצרי החשמל. כעת מכריחים אותנו לעקור מביתנו לאיזור פחות טוב ובמצב רעוע. בחלק אליו רוצים להעביר אותנו אין עצים, אין צמחייה. אין כלום. כאן אנחנו שתלנו את העצים, את הפרחים, את הכל".
ספק אם הנהלת המכללה לקחה בחשבון את גודל הקרוואנים הזוגיים והתאמתם למשפחות מפוני גוש קטיף, רבות מהן משפחות ברוכות ילדים. גודלו של קרוואן ובו שתי דירות הוא 21 מ"ר לכל דירה. לכל אחת מהן כניסה נפרדת. "הכוונה של הנהלת המכללה היא להפריד בין הורים לילדים, זאת אומרת שהורים יגורו בקרוואן אחד וילדיהם - בקרוואן סמוך", מספר חנין. "תנאיי מחייה אלו אינם ראויים כלל למשפחות המפונים. הם רק יפגעו בהם ויגררו בעיות נוספות".
חנין מלין כי הוא חווה כעת בדיוק את מה שחווים תושבים ברצועה: "עושים לנו מה שעשו להם. יש בינינו אנשים עם משפחות ומעבירים אותם למקומות אחרים, פחות טובים, מעונות דולפים עם ריצפה עקומה שלא שיפצו אותה".
תגובת יגאל כהן אורגד, יו"ר הועד הפועל של המכללת יהודה, שומרון ואריאל: "החלטנו לפנות את החלק הכי דליל במעונות הסטודנטים שכרגע מאוכלסים בו 110 אנשים בלבד, מתוך 400 סטודנטים הנמצאים כאן בקיץ. הם בסך הכל צריכים להעתיק את מגוריהם כ30 מטר מקראוון אחד לאחר. אם אנחנו רוצים להעניק איכות חיים, לאפשר להם להיות יחד לאחר הטראומה הדרך היחידה היא לרכז את כולם מקום אחד. יש לנו סטודנטים חילוניים רבים, חלקם עושים מנגלים בחצר, אחרים לא שומרים שבת ולכן לא פיזרנו אותם ב1,100 הקראוונים הריקים במעונות. הוראה היא חד משמעית, חובה שלנו כמכללה לתת בסיטואציה הטראומתית את מירב המשאבים. אז מה אם מדובר בהוראה ולא בבקשה, מרבית הסטודנטים שמחו לפנות את מגוריהם לטובת מפוני נצרים".
לפנייה לכתב/ת 
