הרבנים יבקשו מהשרים: אל תהרסו את בתי הכנסת

הרבנים הראשיים לישראל, שלמה עמאר ויונה מצגר, הוזמנו לישיבת הממשלה הבוקר (א') לדיון בהריסת בתי הכנסת בגוש קטיף וצפון השומרון. מועצת הרבנות הראשית העלתה ברגע האחרון דרישה לא להרוס את בתי הכנסת, ולדרוש מהפלסטינים לשמור עליהם תחת פיקוח בין-לאומי. מזכיר הממשלה ישראל מימון זימן גם את הרב הצבאי של צה"ל, תא"ל ישראל וויס, לתת סקירה בנושא לגבי מה יקרה במידה ובתי הכנסת לא ייהרסו אלא יישארו.

• פני ההתנתקות - הפינוי נגמר, השאלות רק מתחילות
  

הנושא לא צפוי בשלב זה לעלות להצבעה, אלא רק לדיון. גורמים מדיניים העריכו, כי מדובר בדרישה שמקורה פוליטי, ושנועדה לנגח את הממשלה במקרה שבתי הכנסת יחוללו על ידי הפלסטינים: "ברור שיש סכנה שאם בתי הכנסת יישארו - הם יחוללו, ואפילו עשויים להפוך למסגדים", אמרו גורמים בירושלים.

בלשכת ראש הממשלה אמרו על דרישת הרבנות: "אנו תמהים מה קרה היום שלא היה לפני שנה וחודשיים, הרי אין שום חדש מאז החלטת הממשלה הראשונה בנושא. ישנו חשש סביר שבתי הכנסת יהרסו או יחוללו, לכן ראוי שהשרים ישמעו את הערכות הרב הראשי של צה"ל לגבי מה עשוי להיות גורלם של אותם בתי כנסת".

עוד על סדר היום: הצבת חיילים מצרים בפילדלפי

הממשלה תדון הבוקר גם בהסדר הצבאי, לפיו 750 חיילי משמר גבול מצרים יתפרסו לאורך ציר פילדלפי. בלשכת ראש הממשלה הסבירו כי הדיון איננו על יציאת צה"ל מן הציר - אלא רק על התפרסות 750 החיילים המצרים לאורכו, כדי למנוע הברחות נשק ואמל"ח.

השר ישראל כץ הודיע שיתמוך בהצעה, למרות התנגדותו לנסיגת צה"ל מעזה. כץ הסביר כי "כמי שהתנגד לפינוי של ההתיישבות היהודית מחבל עזה – כעת, לאחר שפונתה, אינני רואה כל סיבה להשאיר את חיילי צה"ל כחיץ בין מצרים לפלסטינים". כץ הוסיף כי על ישראל לעבור למדיניות של הרתעה קשה על כל פגיעה בישראלים או בשטח ישראלי.

השרה לימור לבנת, לעומתו, הודיעה שתתנגד. לדבריה "הדבר סותר את הסכם השלום עם מצרים ואת העיקרון של פירוז סיני מצבא. החשש הגדול ביותר שלי הוא מתהליך מתגלגל של החזרת הצבא המצרי לגבולות הנגב", הסבירה לבנת.

"להריסה השלכה חמורה על אלפי בתי כנסת בעולם"

הזמנת הרבנים לישיבת הממשלה באה בעקבות חוות דעת של הרב עמאר, עליה חתמו גם הרב יוסף שלום אלישיב והרב עובדיה יוסף, לפיה אין להרוס את בתי הכנסת, מחשש שהדבר יהווה תקדים להרס בתי כנסת של קהילות יהודיות שננטשו בגולה.

במכתבה בנושא, כתבה מועצת הרבנות הראשית כי "איסור הריסת בתי כנסת הינו איסור חמור... להריסת בתי כנסת, ישנה גם השלכה חמורה לגבי אלפי בתי כנסת ברחבי תבל, בכל העולם היהודי. מועצת הרבנות הראשית פונה לממשלת ישראל לעצור את תכנית הריסת בתי הכנסת ובתי המדרש בגוש קטיף ובצפון השומרון ולשמור עליהם לפחות כפי שהיא נוהגת לגבי דתות אחרות".

בשבוע שעבר פסק בג"ץ, כי למדינה מותר להרוס את בתי הכנסת. המדינה הסתמכה בכתב ההגנה על פסיקה של הרב הראשי האשכנזי, הרב יונה מצגר, שקבע כי מכיוון שבית הכנסת איבד מקדושתו - אין טעם להשאירו על תילו, מחשש שיושחת על ידי הפלסטינים.

מקורביו של הרב מצגר אומרים כי עוד בתחילת הדרך, כאשר ניסה הרב להבין מה יעלה בגורל בתי הכנסת, הובהר לו ממשרד רה"מ כי העניין מצוי תחת סמכותו הבלעדית של הרב הראשי לצה"ל וייס, שפסק כי ניתן להרוס אותם. רק לאחר שהובטח לו כי במקום כל בית כנסת שייהרס יוקם אחר במקומו - ניאות הרב לפסוק כי ניתן להרוס.

אולם בינתיים חזר בו הרב מצגר מפסיקתו, בעיקר בגלל ביקורת חריפה ביותר שספג מכל הכיוונים. כך, למשל, כשהשאלה הובאה בפני הרב יוסף שלום אלישיב, "פוסק הדור", שהיה עד לא מכבר פטרונו של הרב מצגר, הוא זעם ושאל "מי שמו כפוסק?" כלומר - ממתי לרב מצג הסמכות לפסוק הלכה?

הרב אלישיב דרש לכנס את מועצת הרבנות הראשית, ולאחר שנאמר לו כי הרב מצגר מונע את כינוסה קבע כי יש לכנסה גם ללא אישורו של הרב הראשי. בעקבות

כך כונסה באופן מיוחד מועצת הרבנות הראשית. הרב מצגר הבין בכינוס כי הוא בדעת מיעוט - וחזר בו מפסיקתו.

הרב שלמה עמאר, הרב הראשי הספרדי, הוציא פסק הלכה שעליו הסתמכה מועצת הרבנות הראשית, הקובע כי אין להרוס בתי הכנסת מחשש שהדבר יהווה תקים לגבי בתי כנסת בקהילות נשכחות ברחבי העולם.

בפסיקה כותב הרב עמאר כי "בתי הכנסת עומדים וממלאים את מקומו של בית המקדש בזעיר אנפין... ואפילו שהם שוממים, בקדושתם הם עומדים... ומכוח קדושה זו עם ישראל נאבק על קיומם ועל כבודם בכל מקום בעולם... וגם החוק הבינלאומי אמור לשמור על קדושת בתי התפילה של כל העמים. יש לשים לב שיש כאן גם מימד של חילול ה', בבחינת מה יאמרו הגוים ומה יעשו. ואין צריך חוכמה גדולה כדי לתאר בדעתנו מה עלול לבוא בעקבות זלזול מצדנו בבתי הכנסת".

בעקבות ההתפתחויות, הגיש עו"ד גלעד קורינאלדי, המייצג קבוצת עותרים נגד הריסת בתי הכנסת, בקשה דחופה לבית המשפט העליון, לדיון נוסף בהרכב

מורחב של חמישה שופטים כנגד ההריסה. בנוסף, הגיש עו"ד קורינאלדי בקשה לצו עיכוב ביצוע, שימנע את תחילת הריסה בפועל של בתי הכנסת.

בפסק הדין של העליון מהשבוע שעבר, התיר בית המשפט את הריסת בתי הכנסת - אך קבע כי יש לעשות זאת תוך שיתוף פעולה עם נציג העותרים.

עו"ד קורינאלדי טען כי נודע לו שכבר החל תהליך של פירוק והעברת תכולה ללא ידיעת העותרים.