כלי-רכב קשובים

על פי המנהל האמריקני לבטיחות בדרכים מהירות (NHTSA), כעשרים עד שלושים אחוזים מהתאונות המדווחות למשטרה בארה"ב - כמיליון וחצי מדי שנה - נובעות, לפחות חלקית, מחוסר תשומת לב של נהגים. הטכנולוגיה תורמת לבעיה בכך שהיא דוחסת לתא הנהג טלפונים, נגני DVD, מפות על מסכי מגע ושאר צעצועים. כעת, טכנולוגיה מסוג אחר עשויה לעזור בפתרון הבעיה.

בשנת 2003 הוסיפה חברת וולוו מערכת ניהול תשומת לב לכלי הרכב שלה מדגם S40 סדאן. חיישנים קולטים מידע על פעולות היגוי, מצב דוושת הגז ונתוני רכב אחרים. המידע מוזן לתוך מחשב המחפש עדויות לסטייה מהנתיב, לעקיפה או לבלימת חירום. כאשר המחשב מבחין בתמרונים כאלה הדורשים תשומת לב הוא משתיק הודעות שאינן קריטיות לבטיחות, כמו צלצול טלפון, הודעות ממערכת הניווט, אורות אזהרה וכו'.

בחודש יוני 2004 הציגו מוטורולה ודיימלר-קרייזלר מכונית מיני ואן שהותקנה בה מערכת דומה. לאחרונה בוחנת וולוו גם מצלמות המסוגלות להבחין בעפעפיים מנומנמים ובחציית נתיבים חשודה.

בחודש מארס 2004 הניע האיחוד האירופי פרויקט בן ארבע שנים בתקציב של 12.5 מיליון ארו לפיתוח תקנים לממשקי נהג-רכב מסתגלים. למהנדסים עוד נותרו נושאים בעייתיים רבים לפתור.

ואכן נראה שאין למנוע זאת, וככל שהמערכות יסתגלו לנהגים, כך יסתגלו הנהגים בחזרה. "כבר כיום ישנם אנשים המנצלים פסי הרעדה (הגורמים לקול זמזום כאשר המכונית מתקרבת לשוליים) כדי להקל עליהם לצפות בטלוויזיה (תוך כדי נהיגה)," אומר טרנט.

"המכוניות המתחשבות" של העתיד ישלבו מגוון של מערכות כדי לחוש ברמת תשומת הלב של הנהג ולמנוע הסחות דעת מסוכנות. מספר טכנולוגיות משפרות את יכולת הנהיגה והבטיחות ברכב:

שמירת מרחק

מכ"ם לטווח קצר המותקן בקדמת הרכב מבחין בהתקרבות אל הרכב שמלפנים. המערכת המסתגלת לבקרת שיוט מרפה אוטומטית מדוושת הגז ומפעילה בעדינות את הבלמים כדי לשמור מרחק. כבר כיום אפשר למצוא מערכות כאלה ברכבים יוקרתיים מסוימים.

סימני דרך

מצלמת וידאו המכוונת החוצה צופה על הדרך. מחשב סורק ברציפות את הצילומים ומחפש סימוני נתיבים ותמרורים. הוא מזהה את התמרור לעבודות בכביש ומעלה את הערכת העומס על תשומת הלב של הנהג שהמכונית מבצעת. אלכסנדר זלינסקי ועמיתיו באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה הדגימו הפעלה של מערכות קוראות תמרורים כאלה.

להתבונן במתבונן

נורות LED על מגן השמש מקרינות אור אינפרה אדום בלתי נראה לתוך עיני הנהג; מצלמת אינפרה אדום קטנה קולטת את האור המוחזר מהאישונים ומסיקה לאיזה כיוון הוא מסתכל. אם הנהג מסיר את עיניו מהדרך או מראה סימני נמנום, נדלק סמן על לוח המחוונים והמכונית נכנסת לכוננות גבוהה. היא מרעידה את ההגה, אם יש צורך, כדי להעיר אותו. זלינסקי הקים חברה בשם "מכונות רואות" במטרה להפוך גלאי מבט שכאלה למסחריים, וחברת וולוו ואחרות בדקו אותם במכוניות ובמשאיות.

מבט לכיוון הנסיעה

כאשר הנהג מתבונן הצידה בזמן שיש צורך בתשומת הלב שלו, המערכת מפיקה צליל אזהרה דרך הרמקולים של הרכב ומהבהבת רצף של אורות על לוח המחוונים. האותות מחזירים את תשומת לבו למכונית שלפנים. מבחנים שערכה חברת וולוו הראו שזו שיטה יעילה.

לא עכשיו, בבקשה

במחשב שבמכונית יש מודל המעריך את יכולות הנהג והוא מנטר כל הזמן את העומס הקוגניטיבי שלו, ועל-כן יודע מתי אין זה הזמן המתאים לשיחת טלפון או להודעת ניווט. המחשב מכבה את צלצול הטלפון הנייד ומדליק במקומו כפתור לא פולשני של "שיחה נכנסת" על גלגל ההגה. הנהג יכול ללחוץ עליו ולקבל את השיחה כשהמצב בטוח. המכונית מדליקה כפתור אחר כדי להודיע לו שלמערכת הניווט יש הוראות עבורו. חברת קרייזלר שילבה התקני הודעה עדינים כאלה בכמה מאבות הטיפוס שלה.