מאזדה 6 - גרסת פרמיום

לא נחדש לכם כנראה דבר, אם נספר שמאזדה 6 היא מכונית מאד חשובה בשוק הישראלי. סביר גם להניח שמרביתכם מודעים לכך שהיא המשפחתית הגדולה הנמכרת ביותר בישראל, פחות או יותר מהרגע בו נחתה לראשונה בארץ. מדובר למעשה במכונית שבישרה על השינוי שעבר המותג כולו במהלך השנים האחרונות.

היא הייתה הראשונה לבשר כי היפנים נוטשים את נוסחת "משעמם-אך-אמין", לטובת יותר פיתוי, יותר אופנה, יותר עיצוב וספורט. והמגמה הייתה נכונה, כפי שהוכיחו דגמי יצרנים יפניים שהוצגו מאוחר יותר, כמו הונדה אקורד, טויוטה אוונסיס וסובארו לגאסי. אגב, ההצלחה הרעיונית והשיווקית הייתה כה גדולה, עד כי זו היא שגרמה לפורד, בעלי הבית, לצאת עם תוכנית גרנדיוזית של דגמים חדשים המיועדים לארה"ב, ומבוססים כולם על ה-6.

מצא את השינויים

הצצה בתמונות לא מגלה לכם הבדל לעומת הדגם המוחלף? גם אנחנו התקשינו למצוא כאלה. למרות פגושים, סבכה ויחידות תאורה חדשות, השינוי החיצוני בחזית בקושי מורגש. האחוריים שונים עוד פחות, למעט צמד פתחי מפלט מצופי ניקל בוהק. מבט צד יגלה חישוקים חדשים ו... זהו בעצם.

מבפנים המצב אינו שונה. גם כאן תתקשו להבחין בהבדל, אלא אם אתם מכירים היטב את גרסת הפרמיום היוצאת. מה בכל זאת? עדכוני חומרים, גוונים ותחושת מגע, המחמיאים דווקא לתא הנוסעים. יש ריפוד עור בגוון קרם יוקרתי עם תפרים שחורים, שכמעט ומזכיר אווירת "יוקרה בריטית", ומתרחק בהתאם מהשחור-קודר של היוצאת. כך גם במקרה של סביבת הנהג הקרובה, שפשוט נראית טוב בהרבה.

מה שקורה מתחת לעור

החשוב שבשינויים מתחת לכסות הרעננה הוא אימוץ מבורך של תיבה אוטומטית חדשה, עם חמישה הילוכים ואפשרות לתפעול ידני. התחושה היא כי מדובר בתיבה נמרצת משמעותית מזו שקדמה לה, בעלת תגובה זריזה ופעולה חלקה - למעט מעבר בוטה ולא קבוע בין ראשון לשני תחת עומס, וסרבנות מיותרת להורדת משני לראשון. "על הנייר" יש שינויים בולטים, אם כי פער רשמי בין גרסת ארבע וחמש דלתות בזינוק מ-0 ל-100 קמ"ש - 9.9 שניות בארבע, 10.1 בחמש - לא ברור לנו, למרות הבדל משקל מסוים. המהירות המרבית עומדת על 201 קמ"ש לארבע דלתות, 200 לחמש.

מנוע ה-2.3 ליטר, עם תזמון שסתומים משתנה, עבר רק שינויים מינוריים, שאפשרו בין היתר תוספת של 0.2 קג"מ. כרגיל, כמו במרבית המנועים היפניים, הוא אינו מתקשה או מסרב לזנק מעלה, למרות שבמכונית המבחן נרשמו 100 ק"מ בלבד לפני שהגיעה לידינו. הקו האדום ממוקם ב-7,000 סל"ד מרשימים מאד, והגם שהוא רועש בהרבה באזורים אלה (פחות מבגרסה המוחלפת), הוא מרגיש שם מצוין. עם זאת, זכרו כי שהיה ארוכה באזורים אלה תשפיע מיידית על צריכת הדלק, שתרד אל מתחת ל-7 ק"מ לליטר.

שקטה ונוחה יותר

אם עד עכשיו מדובר בשינויים קלים, ולא תמיד מורגשים, הרי שוותיקי מאזדה 6 לדורותיה וגרסאותיה צפויים להפתעה מכיון מעט בלתי צפוי. פעולת המתלים ובעיקר רמת הנוחות, לא הנקודה החזקה במשפחתית הגדולה של מאזדה בעבר, עברו שדרוג לכיוון הנכון. נראה כי מהנדסי היצרנית היפנית לקחו לתשומת לבם את ההערות בכיוון זה. כך שלמרות השימוש בצמיגים נמוכי חתך כמקודם, הנוחות טובה מבעבר.

כיול המתלים החדש ריכך את הפעולה החדה והנוקשה לעיתים קרובות, ולמרות שהוא מייצר כעת רכינת מרכב בולטת יותר, למרות שההגה מרגיש מעט פחות מתקשר מבעבר, למרות שנראה בתחילת הדרך כאילו משהו מחדוות הנסיעה שהייתה בה נעלמה, החבילה הנוכחית טובה יותר מבחינה דינמית. תת ההיגוי מינימלי, בקרת היציבות משתדלת שלא להפריע יותר מדי, העברות המשקל אינן חריפות ורק מערכת הבלימה במכונית המבחן אכזבה מעט.

כמו שצריך

אם תבקשו לסכם במספר מילים את התרשמות מה-6 החדשה, אפשר לציין כי כעת היא למעשה מה שהייתה צריכה להיות בעבר. מכונית משפחתית בעלת יכולת, שאינה מוותרת על רמת נוחות מתבקשת. אחת שנראית מעודכנת וגדולה, ונאלצת לוותר כמה שפחות על שיק והדר מול חברות קטגוריה מאירופה. ואם הייתה למאזדה בעבר איזו תחושת נחיתות מובנית מול ענקי רכב מקובלים מיפן, כמו טויוטה והונדה נניח, הרי שעתה אין לכך ממש סיבה.

ושורת הכסף, החשובה כל-כך? כרגיל אצל מאזדה, גם ה-623 (שם לא רשמי...) מציעה חבילה טובה. תג המחיר אינו זול אמנם, ואתם יכולים לרכוש הרבה מאד מכוניות טובות אחרות תמורת 177,000 שקל ולהשאר עם עודף, אבל חבילה עשירה שכזו ספק אם תמצאו. כי אם תקחו הכל בחשבון, כולל ריפוד העור, הגג נפתח, חישוקים וצמיגים סופר-גדולים, חשמל וזיכרונות ותאורת קסנון, מנוע 2.3 ליטר נמרץ ותיבת הילוכים מהטובות שיש, תגלו כי למאזדה הזו יש מעט מאד מתחרות באזור המחיר הזה.

בעצם, אם לדייק, פשוט אין לה מתחרות. מה שהופך אותה, גם תודות לאכויות ניהוג ונוחות גבוהות, לבחירה המועדפת שלנו כמשפחתית-גדולה מאזורי הפרמיום.