מרכז ההשתלות: פעלנו ע"פ הנהלים בתורם הכליה שמת
למרות החשדות המועלים כי תורם הכליה שנפטר עשה זאת עבור תשלום, ושמצבו הבריאותי לא איפשר את הליך ההשתלה, טוענים במרכז להשתלות כי התורם נמצא כשיר על פי כל הנהלים להוצאת הכליה מגופו ושלא עלו כל חשדות לגבי מניעיו
גורמים בבית החולים בילינסון אמרו הבוקר כי קיים חשד שהשתלת הכליה, במהלכה מת התורם, בוצעה ממניעים כלכליים. אולם גורמים במרכז ההשתלות הסבירו ל-ynet, כי במקרה המדובר פעלו כל הצדדים על פי הנהלים, וכי למרות שהבדיקה לפני שבועיים העלתה בעיה בהרדמה, אין לכך קשר לבעיה שהתגלתה בהמשך, ושגרמה למותו של התורם.
בנוסף, נמסר, כי התורם נמצא כשיר לבצע את תרומת האיברים ועבר את כל התהליך. הגורמים הסבירו, כי מדובר במקרה חריג, ומשרד הבריאות לא יכול שלא לאשר השתלות רק בגלל חריגים כאלה.
חוזר מנכ"ל משרד הבריאות לעניין השתלת איברים מן החי (היינו, מאנשים חיים) קובע כי תרומת איבר מאדם לאדם אחר שהוא אינו קרוב משפחה, טעונה את אישור ועדת ההערכה לתרומות איברים. הוועדה חייבת לוודא ש"מניעי התרומה הם אלטרואיסטיים ואינם כרוכים בתשלום, פיצוי או שווה כסף לתורם", ואם אכן מעורב בעניין כסף – לשלול את ביצוע התרומה.
מעגל התורמים:
תרומה תאושר רק לנמנים בין אלה:
- מיחיד לקרובו שהוא אחיו, אחותו, ילדו, אביו, אמו בן זוגו, סבו, דודו או דודנו. לעניין זה "בן זוג" – לרבות ידוע בציבור.
- מיחיד לאדם שאינו קרובו ובלבד שניתן לכך תחילה אישור המנהל הכללי או, ממי שהוא מינה לעניין זה.
ועדות ומכון הערכה:
- ועדת הערכה מקומית: תרומות אבר מתורם חי ממעגל הקירבה המפורט בסעיף הקודם לעיל, ידונו בפני וועדת הערכה מקומית שתמונה ע"י מנהל בית החולים שהותר לבצע בו השתלות אברים ובאישור המנהל הכללי או מי שהוא מינה לעניין זה.
- ועדת הערכה מרכזית: תורמים אחרים, שאינם קרובי משפחה, שמניעם אלטרואיסטי, או תורמים מחו"ל ועומדים באמות המידה למתן תרומת אבר או, אונה ידונו בפני ועדת הערכה מרכזית אשר תמונה ע"י המנהל הכללי או מי שהוא מינה לעניין זה.
- מכון להערכת תורמים: המנהל הכללי או, מי שהוא מינה לעניין זה ימנה מכון שמתפקידו להעריך את מניעי המבקשים לתרום. כל תורם בטרם יפנה לוועדת הערכה מרכזית יבדק ע"י המכון. המלצת המכון תועבר לוועדת ההערכה המרכזית.
הרכב ועדות הערכה וסדרי עבודתן:
ועדות ההערכה (מקומית ומרכזית) יכללו חברים אלו:
- רופא מומחה (בעל ותק של 6 שנות עבודה) – יו"ר
- פסיכולוג או פסיכיאטר
- עובד סוציאלי
- משפטן
- רופא מומחה
- חברי ועדות ההערכה לא יהיו ממחלקת השתלות או ממחלה נפרולוגית.
- מינוי חבר ועדה יהיה בתוקף לשנתיים וניתן יהיה לשוב ולמנותו בתום תקופה זו.
- נוכחות שלושה מחברי הוועדה ובהם יושב הראש או, ממלא מקומו ופסיכולוג או, פסיכיאטר יהיו מניין חוקי להחלטות הוועדה.
- הוועדה תתכנס לישיבה לפחות אחת לחודש (למעט, אם לא יהיו פניות לוועדה).
- הוועדה תמסור החלטתה לפונים תוך 7 ימים ממועד הדיון בפניה.
תפקיד ועדות ההערכה לתרומת אברים:
- לראיין את הנתרם והתורם.
- במקרה של השתלת כליה מקרוב משפחה – אימות קירבת המשפחה בין התורם לנתרם (ע"פ מרשם התושבים וע"פ תצהיר נוטריוני של התורם והנתרם)
- וידוא כי ההסכמה של התורם ניתנה מתוך רצון חופשי ושלא מתוך לחץ משפחתי, חברתי כספי או אחר.
- על הוועדה לוודא כי לתורם ולנתרם כל אחד בנפרד, הוסבר בע"פ ובכתב מהות ההליך (בהתאם לסעיף 13 (א) ו – (ב) לחוק זכויות החולה) וכי, התורם והנתרם הבינו והפנימו את המידע ומשמעותו.
- לוודא כי מניעי התרומה אלטרואיסטים ואינם כרוכים בתשלום או פיצוי שווה כסף או אחר.
- שהתורם יודע שהוא רשאי לחזור בו מהסכמתו בכל עת, עד למועד הניתוח.
- לוודא כי קיימת התאמה פסיכוסוציאלית של התורם והנתרם להליך התרומה וההשתלה.
הליך אישור התורם:
- תורם המעוניין לתרום איבר לאדם הזקוק להשתלה יופנה ע"י מנהל מחלקת השתלות בה רשום החולה להשתלה, ליו"ר ועדת ההערכה המקומית.
- במידה, והתרומה היא מקרוב משפחה – רשאית ועדת ההערכה המקומית להחליט והמלצתה טעונה אישור המנהל הכללי או את מי שהוא מינה לצורך זה.
- החלטת ועדת ההערכה המרכזית טעונה אישור המנהל הכללי או, מי שהוא מינה לעניין זה.
- אישור המנהל הכללי או מי שהוא מינה לעניין זה, יועבר למרכז הלאומי להשתלות. המרכז ינפיק את האישור לביצוע ההשתלה מתורם חי לתורם ולנתרם וכן, למרכז הרפואי בו אמורה להתבצע ההשתלה.
תשלום: כמקובל לגבי תרומות אברים מן המת, יעביר המרכז השותל למרכז הלאומי להשתלה גם עבור תרומת אבר מן החי, סך שהוא שווה ערך ל – 7.5% מה"תעריף הדיפרנציאלי" להשתלה האמורה.
עיבוד המידע: המידע הנאגר במרכז הלאומי להשתלות יעובד ובתוך שנה יוחלט על נוהל קבוע, מובנה ואחיד לגבי פעולת כל הוועדות. באלה יכללו: שיטת הדיווח, טפסי הדיווח, בחינת יעילות, הליך ההסברה וטופסי ההסכמה, הכלים להערכת תקפות ההסכמה מתוך בחירה ורצון חופשי