צפון-קוריאה מוותרת על הגרעין ומתקרבת לארה"ב

צפון-קוריאה עושה היום (ב') צעד ענק בדרך לצאתה מ"ציר הרשע" האמריקני, וקבלתה אל משפחת העמים - לראשונה מאז פוצל חצי-האי עקב המלחמה בשנות החמישים: בהודעה דרמטית שיצאה מבייג'ינג, נאמר כי פיונגיאנג מוותרת על כל שאיפותיה לנשק גרעיני, ומתכוונת לחדש את חתימתה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT).  

שעות ספורות לאחר ההתפתחות הדרמטית בבייג'ינג, בירך עליה ד"ר מוחמד אל-בראדעי, יו"ר הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA). הוא הביע תקווה שפקחי הסוכנות ישובו לפעול בצפון-קוריאה בהקדם האפשרי. בראדעי התייחס גם לסוגייה האיראנית, לקראת הדיון המכריע בפרויקט הגרעין שלה. הוא שב וקרא לטהרן לאפשר גישה חופשית לפקחי הסוכנות לכל מתקניה הגרעיניים, והדגיש כי "הכדור נמצא כעת במגרשה".  

• פרשנות: "הסכם מלא חורים שנועד להרוויח זמן"
• תגובות בירושלים: "הלחץ עובר לאיראן, והיא תקצין"
  

להצהרת בייג'ינג שותפות שש המדינות המשתתפות זה שנתיים בשיחות הרב-צדדיות - ארצות-הברית, רוסיה, סין, יפן, דרום-קוריאה וכמובן - צפון-קוריאה. על פי ההצהרה, חמש המדינות הנושאות ונותנות עם פיונגיאנג מכירות בזכותה העתידית לאנרגיה גרעינית לשימוש אזרחי, "לאחר שתזכה באמון העולם".

במסגרת אותן הבנות, נאמר כי צפון-קוריאה תנרמל את יחסיה עם ארצות-הברית ויפן. וושינגטון מצהירה מפורשות כי אין לה כוונה לפלוש לשטחה הריבוני של צפון-קוריאה או לתקוף אותה בכל צורה שהיא, והיא מקפידה מצידה, יחד עם דרום-קוריאה, להותיר את חצי-האי הקוריאני מפורז מנשק גרעיני, בהתאם להצהרה המשותפת מ-1992. כל שש המדינות מכירות זו בריבונותה של האחרת - אמירה היסטורית לכשעצמה באדמת המריבה.

ראש המשלחת האמריקנית לשיחות, עוזר מזכירת המדינה כריסטופר היל, הפציר בצפון-קוריאה ליישם את ההצהרה במהירה. ששת הנציגים הסכימו לשוב ולהיפגש בבייג'ינג כבר בתחילת נובמבר, לסבב שיחות חמישי במספר. המדיניות האסייאניות התחייבו למסד ערוץ שיחות קבוע, במטרה לערוב לשלום וליציבות בדרום-מזרח היבשת.        

6.5 מיליון רעבים

צפון-קוריאה פרשה מהאמנה לאי הפצה בדצמבר 2002. מיד לאחר מכן הסירה את כל אמצעי הניטור שהציבו הפקחים הבינלאומיים במתקניה הגריעיניים, ובראש ובראשונה בכור ביונגביון. בפברואר השנה הודיעה לראשונה באופן רשמי כי יש ברשותה נשק גרעיני "להגנה עצמית, כדי להתמודד עם מדיניותו של בוש המנסה לבודד ולחנוק אותנו".

פריצת הדרך ההיסטורית בבירת סין לא הושגה כלאחר יד. קדמו לה שנתיים תמימות של מגעים אינטנסיביים בין הצדדים, כאשר המדינה הקומוניסטית מתעקשת על זכותה לחלוש על אנרגיה גרעינית, ונותרת סגורה ומסוגרת בפני העולם החיצון. בשלב מסוים התעקשה פיונגיאנג על ניהול מו"מ דו-צדדי עם וושינגטון, אך האחרונה תבעה לצרף למהלך גם את השותפות האסייאניות.

במסגרת ההטבות הכלכליות שביקשה צפון-קוריאה בתמורה לוויתוריה, הייתה דרישה לדלק ומזון. ארגונים בינלאומיים טוענים זה מכבר שמצבה הכלכלי של המדינה רע מאוד, והיא סובלת מבצורת ורעב חמור. "תוכנית המזון העולמית" של האו"ם העריכה השנה כי 6.5 מיליון איש בצפון-קוריאה זקוקים לסיוע במזון.

נשארה רק איראן

בעקבות ההודעה מהבוקר, מפת העולם עשויה להשתנות באופן דרמטי: איראן נותרת למעשה לבדה ב"ציר הרשע" שסימן הנשיא בוש במלחמה הגלובלית בטרור, לאחר שעיראק וצפון-קוריאה יצאו ממנו, וגם לוב - שהייתה עם רגל אחת בתוכו - מחבקת את המערב. סוריה, לעומת זאת, נראית כמי ששוקעת עמוק בבוץ, בעקבות חיסולו של רפיק אל-חרירי בלבנון והחוטים המובילים לדמשק.   

בימים הקרובים, ואולי כבר היום, אמורה מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית להכריע בווינה בדבר העברת הגרעין האיראני לפתחה של מועצת הביטחון, בדרך לסנקציות אפשריות. הלילה העריכו גורמים דיפלומטיים בירושלים ובוושינגטון כי בעקבות נאומו של הנשיא אחמדי-נג'אד באו"ם, והאזהרות האירופיות שבאו לאחר מכן - הושג הרוב הדרוש.

סוגיית הגרעין האיראני העסיקה רבות את המשלחת הישראלית לעצרת האו"ם בניו-יורק, וזכתה להתייחסות גם בנאומו של ראש הממשלה שרון ובפגישותיו המדיניות. בינתיים, בעוד עיני העולם נשואות למה שמתרחש בטהרן ובווינה, חלה ההתפתחות הדרמטית בפיונגיאנג ובייג'ינג.