בדרכו שלו

Rock Swings, אלבומו החדש של פול אנקה, הוא הפתעה אדירה ומקסימה. כמו ענק אחר, ג'וני קאש זצ"ל, אנקה החליט פתאום לחפש לעצמו קהל חדש ולבצע גרסאות כיסוי ללהיטי רוק מוכרים. זה נשמע כמו רעיון נורא, הפוטנציאל לשחיטה בלתי כשרה בעליל ברור מאליו, אבל התוצאה מענגת והביקורות משבחות. "לא האמנתי שיגיע יום שבו האוורד סטרן יגיד שאני קוּל", אמר אנקה בתגובה.

אנקה הוא אחד הבודדים מבין הזמרים הגדולים שעדיין איתנו. הקריירה שלו החלה בסוף שנות ה-50 עם להיטי ענק כמו "דיאנה" ו-Put Your head On My Shoulder, נמשכה עם הופעות בסרטים, כתיבת שירים לאחרים (My Way לסינטרה ועוד כ-900 שירים אחרים, לא כולל נעימת הפתיחה לתוכנית של ג'וני קרסון), ואינסוף הופעות בלאס-וגאס שהפכו אותו לאחד מסמליה של העיר, ולאיש עשיר מאוד. למרות שנדמה שהוא קשיש במיוחד, הוא למעשה רק בן 64, הקריירה שלו פשוט התחילה בעודו נער. את "דיאנה" הוא שר בגיל 16.  

מבחינה מוזיקלית, הכשרון של אנקה היה בלתי מנוצל למדי בעשרות השנים האחרונות, כשהוא העדיף לרתום את קולו המופלא לבידור ההמונים, תוך שהוא הופך לפתטי במקצת ואפילו לסמל לכל מה שרע ומשעמם בתעשיית המוזיקה האמריקנית. והנה, פתאום כך סתם ומשום מקום, אחרי שהקליט כבר יותר מ-120 אלבומים בקריירה, הוא שלף אלבום אדיר, שאי אפשר שלא להיכנע לקסמיו.  

עולה על המקור

הרעיון לתקליט התבשל אצלו, מספר אנקה, אחרי שחבר התקשר והציע אותו. הוא חשב והחליט שאכן נמאס לו להקליט קלאסיקות ושהגיע הזמן לאתגר חדש. את השירים הוא הכיר דרך בנותיו, ולאלבום נכנסו אלה שהיו להם מלודיות חזקות מספיק כדי לבצע אותם ברוח שנות החמישים - בסגנון הסווינג, עם תזמורת גדולה, וטאץ' של ג'ז ובוסה נובה.

אנקה מבצע את השירים בסגנונו המוכר - כשהוא מתעלם כמעט לחלוטין מהעיבודים המקוריים. התוצאה היא זווית חדש ומרעננת על כמה מהלהיטים הגדולים של עשרים השנה האחרונות. חלק מהביצועים מבריקים ממש ואפילו עולים על המקור (במקרה של "הלו" של ליונל ריצ'י זה אולי לא אתגר גדול, אבל חכו שתשמעו מה הוא עושה עם "טרו" של שפנדאו בלט), חלקם קצת פחות מקסימים (למשל "אבריבאדי הרטס" של אר.אי.אם) וחלקם פשוט משעשעים נורא ("ג'אמפ" של ואן הלן).

בכל מקרה - חלטורה זה לא. ההפקה מושקעת, הסאונד מצוין וההתייחסות רצינית ומכובדת. קול כמו של אנקה לא פוגשים כל יום, בטח לא ברוקנ'רול. בחלק מהשירים תהיה לכם ההזדמנות ראשונה ממש להבין את המילים, בזכות ההקפדה של אנקה על הגייה נכונה (איזה תענוג לשמוע אותו עושה את "עין הנמר", שיר רוק אדיר שהביצוע המקורי שלו לא מממש את הפוטנציאל שלו). עכשיו נותר רק לקוות שמדובר בסנונית ראשונה. לסיבוב הבא אני מזמין קאברים למטאליקה, אייר סופליי וסיאם.

• האתר של אנקה