סובלת מכאבי גב? לכי על ריקודי בטן

"הייתי חולה. החיים שלי כמעט התפוררו לגמרי, בריאותית ונפשית. הזוגיות שלי התמוטטה, עמדתי להתגרש, והיו לי בעיות קשות עם הבן שלי". זה היה מצבה של יוספה ביטון (49) מאלפי מנשה, עד לפני שנתיים.

ואז היא נרשמה לחוג לריקודי בטן. מאז, לדבריה, חייה השתנו לחלוטין. "היום", היא אומרת, "אני אישה אחרת. אני בריאה, מאושרת עם בעלי ובני ושלמה עם עצמי ועם גופי כפי שלא הייתי מעולם. החיים שלי, אפשר לומר, מתחלקים לשניים: לפני ריקודי הבטן ואחריהם.

"לפני שהתחלתי לרקוד הייתי מאוד שמנה – 32 ק"ג יותר מאשר היום. סבלתי מיתר לחץ דם, מסוכרת ומבעיות בעמוד השדרה בעקבות תאונת דרכים שעברתי. בנוסף, סבלתי מבריחת שתן. בעקבות ריקודי הבטן, שחיזקו לי מאוד את שרירי רצפת האגן, זה נעלם. גם הכאבים בגב חלפו. "והכי חשוב: כל דימוי הגוף שלי השתנה. אמנם יש לי בטן בולטת והעור רפוי, אבל אין לי בכלל בעיה עם זה. אז בולטת לי הבטן. אז מה? יש לי את המידלדל הזה בזרועות. אז מה? למדתי לאהוב את הגוף שלי כמו שהוא.

"אני רוקדת פעמיים בשבוע ומתאמנת בבית, וזה ממלא לי את החיים באושר. הריקוד גם שיפר לי מאוד את התפקוד המיני. אני לא חושבת יותר כל הזמן איך אני נראית. אני הרבה יותר חופשייה ומשוחררת, וכמובן שזה מקרין גם לבן זוגי".

מעורר הפרשת סרוטונין

סיפורים דומים מספרות גם תלמידות נוספות של טל בר, המורה של יוספה לריקודי בטן, שעברה בעצמה חוויה דומה. "מגיל צעיר", היא מספרת, "התחברתי לריקודי בטן. כשהרגשתי רע או כעסתי על משהו, נעמדתי מול המראה והוצאתי את הכעסים דרך הריקוד. הריקוד לקח אותי לעולמות אחרים. זו היתה התרפיה שלי. אחרי שהתגרשתי עברתי משבר נפשי וסבלתי מבעיות גב, ואז החלטתי ללמוד ריקודי בטן באופן מקצועי.

"כשהתחלתי לרקוד סבלתי מכאבים איומים בגב התחתון. בהתחלה גרמו לי חלק מהתנועות לכאבים יותר חזקים, אבל תוך זמן קצר, כשהגוף התרגל לתנועות,

הכאבים חלפו ונעלמו. מעבר לשחרור הנפשי, לריכוז ולשלווה הפנימית שהריקוד נתן לי, הגוף שלי התחזק והתחטב. היציבה נכונה, שרירי הבטן והגב התחזקו, החזה התעצב. השינוי היה עצום".

ריקוד הבטן הוא ריקוד מסורתי, ששורשיו במצרים העתיקה. הוא מוכר כחלק מההוויה החברתית והתרבותית של עמי צפון אפריקה ומרכז אסיה. בתחילת דרכו היה זה ריקוד דתי, שרקדו נשים בטקסים שונים שקשורים בפולחן האדמה, הפריון והמיניות. לריקוד אין סדר צעדים קבוע, ויש בו הרבה מקום ליצירתיות ולחופש ביטוי אישי.

בשנים האחרונות ריקודי הבטן, כך נראה, זוכים סוף סוף להכרה הראויה להם. נשים מכל גיל, מוצא ומשקל מוצאות בהם הנאה ושחרור, ועכשיו גם מודעים יותר ויותר רופאים בארץ ובעולם לסגולותיו הבריאותיות של הריקוד. ספרות רפואית מקצועית בנושא עדיין אין ממש. עד היום נעשו רק עבודות רפואיות ספורות על ההשפעה החיובית של ריקודי הבטן על כאבי גב, כאבים כרוניים, דיכאון, חרדות, ירידה מנטלית (דמנציה), עמידות במצבי לחץ וחיזוק המערכת החיסונית.

לעומת זאת, הרפואה העממית מלאה בדיווחים על השפעתם החיובית של הריקודים המזרחיים על מערכות שונות בגוף: הלב וכלי הדם, התנועה, העיכול, השתן, העצבים ועוד. חשיבות מיוחדת יש לתרומת ריקודי הבטן להריון, ללידה ולשיקום שאחריהם: אצל רקדניות בטן הלידה מהירה יותר, בגלל היכולת הנרכשת שלהן להרפות את השרירים העמוקים, דבר שגם מחליש את כאבי הצירים. הן גם פחות סובלות מקרעים בזמן הלידה, מבריחת שתן וצניחת השלפוחית והרחם ומסימני מתיחה על הבטן ועל החזה אחרי הלידה. גם צורת השד שלהן נשמרת אחרי ההריון וההנקה.

ב-21 בספטמבר הציגה ד"ר קלרה פרידמן בכנס לרופאי משפחה שנערך באשקלון את ממצאי המחקר שערכה בשנתיים האחרונות בנושא ריקודי בטן. ד"ר פרידמן, מומחית לרפואת משפחה ומדריכת סטודנטים בחוג לרפואת המשפחה באוניברסיטת תל אביב, חילקה עשרות שאלונים לנשים שרוקדות את הריקודים האלה, כשבכל שאלון 57 שאלות שנוגעות למצבן הרפואי ולהשפעת הריקוד על בריאותן.

הנשים שהשתתפו במחקר, בגילאים 25 עד 65, הושוו לקבוצת נשים אחרת, שפעילותן הגופנית היא הליכה. החומר עדיין לא עובד סטטיסטית, אבל לפי תוצאות הביניים נראתה בבירור ירידה במשקל הרבה יותר משמעותית בקבוצת הרוקדות מאשר בקבוצת ההולכות.

הנשים הרוקדות דיווחו שהפסיקו לסבול מעצירות, כתוצאה מהעלייה בתנועתיות של המעיים וזירוז חילוף החומרים בעקבות הריקוד. כמו כן ניכר שיפור רב אצל מי שסבלה מבריחת שתן. כל הנשים דיווחו על חיזוק השרירים, על עלייה במצב הרוח ועל הפחתת חרדות ודיכאון.

אחד ההסברים לכך: ריקודי הבטן, כמו כל פעילות גופנית אירובית אחרת, גורמים לעלייה ברמת הסרוטונין והנור-אדרנלין במוח – חומרים שאחראים על מצב הרוח ועל חיזוק מערכת החיסון. הצעדים הרתמיים, תוך כדי סיבובי האגן, הכתפיים והחזה, מגבירים את הפרשת הסרוטונין והורמונים טבעיים אחרים, וזה, כנראה, סוד ההשפעה המיטבית של הריקוד על מצבי חולי. כך עולה סף הכאב, ומרגישים הנאה ושיפור בהרגשה הכללית.

סוד השרירים העמוקים

לפני שהתחילה במחקר צפתה ד"ר פרידמן, יחד עם יורי קולסניקוב, פיזיותרפיסט מהמכון לפיזיותרפיה בבית החולים מאיר בכפר סבא, בכמה הופעות של רקדניות בטן. השניים ציירו וניתחו את תנועות הריקוד אחת לאחת, ומצאו שרבות מהן תואמות תנועות שעליהן ממליצים פיזיותרפיסטים במקרים של בריחת שתן וכאבי גב.

"הריקוד הוא עגלגל, בלתי לינארי", אומרת ד"ר פרידמן, "וכולל הפעלה של השרירים העמוקים, שלא מתפקדים בחיי היומיום. לחיזוק שרירי רצפת האגן מומלצות היום שיטות שהעיקרון שלהן דומה למה שמתרחש בריקוד, כמו גירוי חשמלי של שרירי רצפת האגן, פיזיותרפיה בשיטת KEGEL ותרגילים בשיטת פאולה".

בכנס באשקלון הרצתה ד"ר פרידמן על ריקודי הבטן ועל מקומם בעולם המודרני וברפואה. "רופאי המשפחה הם אלה שעוסקים ברפואה מונעת ובאחריותם להעביר לאוכלוסייה שנמצאת בטיפולם מסר על חשיבותה של הפעילות הגופנית", היא אומרת. "מטופלים רבים מבקשים מרופאי המשפחה להמליץ להם על פעילות מתאימה, וחשוב שיידעו על יתרונותיהם של ריקודי הבטן.

"לריקוד בכלל יש השפעה מיטיבה על הבריאות. הוא משפר את זרימת הדם במוח, מונע מצבים של חוסר חמצן ועושה גירוי של המוח דרך לימוד תנועות חדשות. מחקר שפורסם במגזין 'ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין' לפני כשנתיים בדק תפקוד שכלי של נשים מבוגרות במשך חמש שנים. המסקנה היתה שריקוד מאט את הידרדרות הזיכרון ומוריד סיכון לאלצהיימר.

"נמצא גם שריקוד גורם לגירוי של מרכז ההנאה במוח. חוקרים מקנדה מצאו שריקודי בטן מעלים את הרגשת ההנאה מסקס. בצ'כיה, למשל, מקיימים סדנאות לריקודי בטן במחלקות האונקולוגיות בבתי החולים. בפילדלפיה קיימת תנועה לטיפול בכאב דרך ריקודים.

"לריקודי הבטן הייחודיות שלהם. אותן רעידות, לדוגמה, שהן חלק בלתי נפרד מהריקוד, הן בעצם מסז' טבעי לכל חלקי הגוף החשובים של האישה, כמו השד ואזורי הבטן. ההפרדה בין חלקי הגוף השונים בזמן הריקוד גורמת לשיפור ניכר בקואורדינציה – דבר חשוב במיוחד בגיל המבוגר – שלא לדבר על יתרונות הריקוד לחיזוק העצמות והשרירים ולמניעת אוסטאופורוזיס ושינויים ניווניים בצוואר.

"את ריקודי הבטן רוקדים בדיוק לפי אותו עיקרון של התעמלות לבניית עצם: נשיאת משקל על הגפיים תוך כדי תנועות פיתוליות ויצירת עומסים על עצמות בצורת תנודה. לכן ריקודי בטן יכולים לעצור בריחת סידן מהעצמות. שתי נשים שהשתתפו במחקר וסובלות ממחלה דלקתית פרוגרסיבית עם נוקשות מפרקים בידיים וברגליים דיווחו אף הן על שיפור ניכר במצבן בעקבות הריקוד".

- כמה פעמים בשבוע מומלץ לרקוד?

"פעילות גופנית יעילה לבריאות צריכה להיות הדרגתית, בין 15 ל-45 דקות, שלוש-ארבע פעמים בשבוע. בריקודי בטן, שהם פעילות מאוד אינטנסיבית, אפשר לשרוף ב-45 דקות בין 300 ל-400 קלוריות".

האורתופדים ממליצים

ריקודי בטן מומלצים גם על ידי אורתופדים, ובמיוחד למי שסובלים מבעיות יציבה ומבעיות בגב התחתון. "בריקודי הבטן, להבדיל מהתרגילים הרגילים שאנחנו עושים לחיזוק שרירי הבטן, אנחנו מפעילים גם את שרירי הבטן

וגם את שרירי האגן, ועל ידי זה משיגים שתי ציפורים במכה אחת", אומר פרופ' משה סלעי, מנהל המחלקה האורתופדית בבית החולים בילינסון.

"בנוסף נעשית עבודה על הגמשה של המפרקים באזור המעבר בין עמוד השדרה המותני והאגן, וכמובן גם על מפרקי הירך, שלהם תפקיד חשוב בכל נושא היציבה. השילוב בין תנועות רתמיות מצד אחד ותנועות חדות מצד שני תורם מאוד לחיזוק ולעיצוב המפרקים. ריקודי הבטן טובים לאגן, ליציבה, למפרק הירכיים וגם לירכיים עצמן, משום שחלק גדול של שרירי האגן יורדים אל תוך הירכיים.

"ריקודי בטן מומלצים במיוחד למי שסובלים מבעיות בגב התחתון. הבעיות האלה נובעות ברוב המקרים מההקשתה החזקה של עמוד השדרה קדימה. על ידי חיזוק שרירי האגן אנחנו מנטרלים, מבטלים או מקטינים את ההקשתה הזו, וכך גם את הלחץ על האלמנטים האחוריים בעמוד השדרה, ששם בדרך כלל מסתתרות הפתולוגיות.

"ברגע שאנחנו מיישרים את קטע הגוף התחתון, אנחנו נותנים מבחינה מכנית-פיזית יותר מרחב ונפח מחיה לכל האלמנטים האחוריים בעמוד השדרה, חוט השדרה והעצבים. גם למי שסובל מבעיות מפרקים זוהי פעילות מצוינת, במיוחד מהכיוון של שמירת טווחי תנועה.

"אני מפנה הרבה מהפציינטיות שלי לריקודי בטן. הן חושבות שאני צוחק, אבל אני מסביר להן שאני מתכוון לכך במלוא הרצינות. אני חושב שזו פעילות מאוד ברוכה לכל אחד, ובמיוחד למי שסובל מהגב. חיזוק שרירי בטן ואגן הוא אחד מנכסי צאן ברזל כדי להקטין ולמנוע את הכאבים".

"למרות שאין מחקרים מסודרים בנושא ריקודי הבטן", אומר ד"ר מני אלקלעי, מנהל יחידת אורו-גינקולוגיה במרכז הרפואי שיבא, "מעיון בחומר שכן קיים, נראה שהם בהחלט עושים את העבודה בכל הקשור להפעלת שרירי הבטן, העכוז ושרירי רצפת האגן. למרות שהדברים לא נבדקו מבחינה מסודרת, יש בזה הרבה היגיון, ואינטואיטיבית נשמע שזה יכול להועיל".

תרומה לדימוי העצמי

במחקר שערכה לאחרונה אורית בסון, במסגרת לימודיה לתואר ראשון בחינוך וסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, היא בדקה כיצד דרך התנועה מתפתח אצל הרוקדות ריקודי בטן דימוי עצמי חיובי ואיך הוא מתבטא. "כמעט כל הנשים דיווחו שהריקוד והשיפור בתנועה העלו את הדימוי העצמי שלהן", היא אומרת. "התנועות העדינות, העגולות והרכות והריקוד המשוחרר גורמים לגוף להיות יותר חופשי ונינוח. כולן אמרו שהן מרגישות עם עצמן הרבה יותר טוב, שיש להן יותר ביטחון עצמי והרגשה של נשיות. ובעיקר: הן למדו לקבל את עצמן כמו שהן.

"ריקודי בטן בכלל הם חלק מהתפיסה שהגוף הוא כלי למרוד במוסכמות. כלומר, אם החברה מנסה לחייב את הנשים לעמוד במיתוס היופי, שמקדש רזון ונעורים, אז דווקא רקדניות הבטן הן מלאות יותר, כי אז התנועה יושבת עליהן יותר יפה. בריקודי הבטן יש לגיטימציה לאישה להיות יותר מלאה ויותר מבוגרת.

"הדעה הרווחת היא שריקודי בטן מאוד קלים: עניין של קצת לנענע בחזה ובישבן וזה הכל. אבל ריקודי בטן מאוד לא פשוטים, ונדרשים שליטה מלאה בגוף והרבה עבודה קשה, התמדה ואימון כדי להניע כל איבר בנפרד ולשלב ביניהם יחד במהירויות שונות.

"גם הסטיגמה של הריקוד ככזה שמטרתו לשעשע גברים היא בפירוש לא נכונה. לריקודי הבטן היסטוריה ארוכה. בחברות המטריארכליות נשים רקדו עבור נשים בטקסים ובמפגשים חברתיים: טקס חינה, טקס לידה, טקסי אבל וכדומה, כשלכל טקס היה ריקוד משלו. בתקופות אחרות רקדו ריקודי בטן גם גברים וגם נשים. משפחות שלמות הבינו את התועלת הבריאותית שבריקוד".

ביוזמת ד"ר קלרה פרידמן והמורה לריקודי בטן טל בר תיפתח ב-6 בנובמבר בסניף כפר סבא של שירותי בריאות כללית סדנה לתרפיה בתנועה דרך ריקודי בטן.