"ישראל היא מעצמה בתחום תורת המשחקים"
פרופ' וינטר, קולגה של פרופ' אומן, שזכה היום בפרס נובל לכלכלה, מסביר מהי תורת המשחקים ומכריז: "אומן הוא אחד החוקרים החשובים בעולם בתחום. עיניינו אותו שאלות חברתיות מעשיות ופילוסופיות והוא העמיד במשך 40 שנה קבוצות של חוקרים בעלי שם בינלאומי"
"ישראל היא מעצמה של מחקרים בתחום תורת המשחקים. ישנם מעט מאוד תחומים בארץ בהם יש ריכוז כל-כך גבוה של חוקרים טובים כמו בתחום זה, וחלק גדול מההצלחה נרשם לזכותו של פרופ' ישראל אומן". כך אמר היום פרופ' אייל וינטר מהמרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופסור ישראל (רוברט) אומן, מהמרכז לחקר הרציונליות, זכה היום בפרס נובל לכלכלה לשנת 2005. פרופ' וינטר, קולגה בהווה וסטודנט לשעבר של פרופ' אומן, מהמרכז לחקר הרציונליות, מנסה להסביר מהי בעצם תורת המשחקים שזיכתה ישראלי נוסף בפרס נובל.
"מדובר בתיאוריה מתמטית הבודקת התנהגות רציונלית בעת קבלת החלטות בפוליטיקה, בכלכלה, במדעי המדינה, מדעי המחשב ולוגיקה. המטרה של תורת המשחקים היא לבנות מודלים של קבלת החלטות בסביבה אינטראקטיבית, זאת כאשר החלטה של אחד הגורמים במודל משפיעה על האחר", אומר וינטר.
על מנת להמחיש את השימוש של התיאוריה במובן הכלכלי, וינטר מסביר כי מקובל לחשוב על תחרות בין חברות, כאשר כל חברה היא שחקנית במשחק, או על אינטרקציות בין קונים ומוכרים או בין ארגון להנהלה.
וינטר מסביר כי קיימים מספר תחומים בתורה, כאלה המדברים על משחקים חוזרים ומשחקים חד-פעמיים. "התאוריה גורסת כי אני מתנהג אחרת אם אני משחק איתך פעם אחת, לעומת אם המשחק נערך יום-יום. פרופ' אומן התעניין בעיקר כיצד לתמרץ אנשים שיתרמו לחברה, וגם שלא ירגישו נפסדים", אומר וינטר.
אומן קיבל את הפרס בתחום משחקים חוזרים, העוסק באינטרקציה בין גורמים שונים. לדוגמה שתי חברות, כאשר כל חברה מעוניינת לפגוע במתחרתה. אם המשחק הוא חד-פעמי כל חברה תפגע ככל שהיא יכולה במתחרתה, עם זאת באינטרקציות רב-פעמיות נוצר שווי משקל, שבו כל צד יעשה את הדבר הטוב ביותר לצד השני, מחשש שיענש בעתיד".
"למעשה מתקיים הסכם, בלתי חתום, שבו כל צד יעשה את הדבר הטוב ביותר, מתוך חשש למעשי הצד השני באינטרקציות הבאות. משחק חוזר יכול לגרום שנגיע לשיתוף פעולה טוב, בעוד שבאינטרקציה חד-פעמית כל צד יעשה את הטוב בשבילו בהווה, בלי התיחסות לאינטרקציות הבאות", אומר וינטר.
למודל השלכות בתחום של תחרות בין פירמות כדוגמאת דואופול, לעיתים נראה כאילו נחתם קרטל בין החברות, למרות שאין הסכם חתום. אם הפירמות היו מתפקדות לשנה אחת בלבד, היינו רואים תחרות שונה במלחמות מחירים, אך מכיוון שהאינטרקציה בנויה לתקופות ארוכות הפירמות שומרות על רמת מחירים קבועה מתוך חשש שסטייה תגרום לענישה עתידית. כך מאמינים שפירמות מגיעות לרמת מחירים לא תחרותים, גם בלי הסכמים מחייבים", מסכם וינטר.
הנושא מסתבך כאשר מנסים לרתום משוואות מתמטיות, ולבדוק כיצד נוצרים תנאים ששיתוף פעולה כזה עשוי להתקיים.
לדברי וינטר, פרופ' אומן התעניין בעיקר בשימוש בתיאוריה בבניית תמריצים באירגונים גדולים. "למרות שפרופ' אומן הוא איש של תאוריה, הוא מאוד קשור בחשיבה, בהתבטאות וביישום התיאוריה לבעיות המודרניות. הוא עסק בשאלה איך אני בונה תמריצים באופן שאני גורם לאנשים להתנהג לטובת הכלל".
"מדינת ישראל היא מעצמה של מחקרים בתחום תורת המשחקים. זו תרומתו של פרופ' אומן, שהעמיד במשך 40 שנה קבוצות של חוקרים בעלי שם בינלאומי בתחום תורת המשחקים. התלמידים שלו הקימו דור חדש של תלמידים בארץ ובעולם", מעיד וינטר.
לדברי וינטר, "ישראל אומן הוא אחד החוקרים החשובים בעולם בתחום. הוא איש של תאוריה צרופה ומאמין גם ביישום. ישראל מאמין בחשיבות של לקחת את התוכן של התאוריה ולהשתמש בה לשם קבלת החלטות".
עוד מספר וינטר, כי פרופ' אומן, שפרש לפני שנים אחדות מהוראה פעילה באוניברסיטה, היה מרצה מאוד פופלרי ומבוקש באוניברסיטה, וגם אחרי פרישתו הוא עדיין פעיל מבחינה מחקרית.
תורה ומדע - מנתח סוגיות בתלמוד על ידי תורת המשחקים
וינטר מספר כי המרכז לחקר הרציונליות, בו התרכזה פעילותו של הזוכה בפרס נובל, נחשב יחודי ובעל גוונים רבים. "מדובר במוסד שמעגן קבוצה של חוקרים מתחומים שונים לצורך חקר תורת המשחקים וישומה במגוון אפיקים. המכרז הוא בעל שם בינלאומי, שבו מיטב החוקרים, פסיכולוגים, ביולוגים, אנשי מדעי המחשב ומתמטיקאים. פרופ' אומן הוא בהרבה מובנים מרכז הכובד של המוסד".
"התרומה הגדולה של פרופ' אומן היא המחקר, לא היתה לו פעילות אדמיניסטרטיבית, והוא לא נשא תפקידים כגון רקטור, דיקן או ראש חוג. הוא הקדיש את מרבית זמנו לחיים האקדמיים ולעבודה מחקרית. זה הדבר המעניין אותו, ובזה הוא הצליח. הצלחתו בתחום לא אפשרה לו לשמש בתפקיד נוסף", אומר וינטר.
פרופ' אומן עסק גם ב"מחקר רוחני", בהיותו איש אקדמיה ושומר מצוות, אומן פרסם מאמרים בהם הוא ניתח סוגיות בתלמוד על ידי שימוש בתאוריית המשחקים. "הוא איש רחב אופקים, עיניינו אותו שאלות חברתיות מעשיות ופילוסופיות", מסכם וינטר.
לפנייה לכתב/ת 
