למנוע גילוי עריות
בישראל לא קיים רישום ארצי של תורמי הזרע בישראל. כך, לא מן הנמנע ששני נאהבים יגלו בשלב כלשהו כי הם אחים בדם. בחלק מבנקי הזרע מצאו פתרון חלקי, אך עדיין הצאצאים אינם בטוחים מגילוי עריות
היעדר רישום ארצי של תורמי הזרע בישראל מאפשר לאותו תורם למכור את זרעו לכמה בנקי זרע. התוצאה עלולה להיות טראגית: בתסריט האימה הזה עלולים להינשא גבר ואישה שבאו לעולם מזרעו של אותו אדם. בבנק הדם בתל השומר מצאו לכך פתרון חלקי: מציידים את האישה המוזרעת בספרה הראשונה והאחרונה של תעודת הזהות של התורם.
בשיטה הזו כשהילד מוצא את בחירת ליבו יהיה על אמו לברר את מספר תעודת הזהות של אבי הכלה. אם אותו מספר מתחיל ונגמר בספרות ששמורות אצלה, היא תוכל לפנות לבנק הזרע ולברר אם אכן מדובר באותו תורם זרע של שני הנאהבים, ואז יהיה צורך בביטול החתונה מחשש לגילוי עריות.
אבל מה קורה אם עוד הרבה לפני מחשבות על עתיד משותף קיימו הנאהבים יחסי מין, והם לא יודעים שהם אח ואחות? אף שההסתברות לכך נמוכה, שוקדים לאחרונה במשרד הבריאות על פתרון שימנע נישואי אח ואחות. במשרד שוקלים לאפשר לילדים שנולדו מתרומת זרע לקבל מידע חלקי על זהות אביהם, ואף התקיימו דיונים בנושא בין משרדי הבריאות והמשפטים.
מדובר בעיקר במידע גנטי על מחלות נפוצות במשפחת התורם ועל גורמי סיכון שונים למחלות כמו סוכרת וסרטן. ההחלטה, אם תתקבל, לא תחול רטרואקטיבית, אלא רק על מי שיתרמו זרע מרגע קבלתה. בבנקי הזרע חוששים כמובן מהסרת האנונימיות של תורם הזרע, שתביא לירידה במספר התורמים. אבל לא מדובר בחידוש ישראלי.
בבריטניה, למשל, אסורה תרומת זרע אנונימית. בנק זרע בעיר ברקלי שבקליפורניה החליט שמנות הזרע יגיעו רק מגברים שמסכימים שזהותם תיחשף בפני צאצאיהם הגנטיים, כשאלה יגיעו לבגרות.
