שתף קטע נבחר

לבלום את שפעת העופות

נגיפים שונים מאיימים לגרום למגיפות ענק שיפגעו במיליוני בני-אדם. כיצד ניתן למנוע את התפשטותם של נגיפים מסוכנים, ובהם נגיף שפעת העופות, מהן הדרכים להתמודדות עם תרחישי האימה והאם קיים סיכוי שהנגיף ישיב מלחמה

מומחים למחלת השפעת מצפים למגפה הבאה. הרבה לפני שהתבררו מימדי תופעת שפעת העופות, היו המדענים בטוחים כי הזן H5N1, שבו נדבקו מעופות עשרות בני אדם באסיה, יעבור בסופו של דבר התאמה שתאפשר לו להתפשט גם בהדבקה מאדם לאדם. כשיתרחש הדבר, ההתפרצויות המקומיות הראשונות עלולות להתפשט במהירות בכל רחבי העולם. אם המחלה תתנהג על פי התבנית המוכרת במגפות הקודמות, שליש מתושבי העולם עלולים להידבק, ושיעור של אחוז אחד מהם עלול למות. אלא אם כן יהיה אפשר לדחות את הבלתי-נמנע ולספק למדינות העולם די זמן להגברת ייצור החיסונים והתרופות האנטי-נגיפיות.

 

רעיון נועז שמופץ בין מומחי השפעת מציע דרך להשגת הדחייה הזאת. הרעיון הבסיסי פשוט: זהה את מוקדי ההדבקה הראשונים במהירות ואז האט או דכא את הנגיפים שהתגלו באמצעות כיסוי אזור ההתפרצות בחומרים אנטי-נגיפיים. בעבר, "איש לא שקל להעלות לסדר היום אפילו את המחשבה על דרך בלימה כזאת," אומר אירא מ' לונגיני הבן, ביו-סטטיסטיקאי מאוניברסיטת אמורי. "עכשיו יש לנו כלי בקרה, ואנחנו יודעים הרבה יותר איך דברים כגון אלה מופיעים."

 

לונגיני הוא אחד מכמה חוקרים המשתמשים במודלים ממוחשבים כדי לבחון את האסטרטגיה הזאת. בכנס שנערך בפברואר 2005 הוא תיאר כמה מממצאיו לגבי תרחישים אפשריים בקהילה כפרית היפותטית המונה 500,000 איש בדרום-מזרח אסיה. נתוני צפיפות האוכלוסין, הדמוגרפיה, הרגלי הנסיעה, גודל בתי האב, מקומות העבודה ובתי הספר מבוססים כולם על מידע של ממשלת תאילנד, אך לונגיני סבור שהוא יכול להקיש מזה גם על המדינות השכנות.

 

המודל של לונגיני מספק תחזית באמצעות הדמיה של מידת הפגיעות של כל אדם וקשריו היום-יומיים, ומנסה לנבא איך הזן המותאם של שפעת העופות עשוי להתפשט. הגורם החשוב ביותר הוא "אינדקס הריבוי" של הנגיף - המספר הממוצע של הדבקות שמקורן באדם נגוע אחד. הערך הזה, המסומן R0 (R "אפס"), נמוך בדרך כלל כשמדובר בשפעת - לדברי לונגיני ערכו של R0 של הנגיף שגרם למגפת 1918 היה בערך 2. אבל שפעת מתפשטת במהירות ידועה לשמצה מפני שתקופת הדגירה של הנגיף קצרה: בתוך יום מרגע ההידבקות עלול אדם להתחיל להפיץ את הנגיף ללא יודעין, שכן סימני המחלה מתחילים להופיע רק אחרי עוד יום.

 

לונגיני הכניס את הגורמים האלה לתוך המודל הממוחשב שלו והריץ כל אחד מן התרחישים מאה פעמים. כתוצאה מכך הוא קיבל את ההסתברות לתוצאות אפשריות שונות. למשל, בן כפר אחד עלול להתחיל שרשרת של הדבקות מאדם לאדם בנגיף שערך ה-R0 שלו הוא 1.4. המודל חוזה, שאם יאתרו האחראים על הבריאות את ההתפרצות 14 יום אחר כך, יתחילו לאתר את הנפגעים ואת האנשים שעמם באו במגע, יטפלו בחולים ויספקו טיפול מונע לקרוביהם באמצעות התרופה האנטי-נגיפית טמיפלו (Tamiflu), ההתפרצות תיבלם ב-98% מן המקרים.

 

רק ב-2% מן המקרים יידבקו יותר מ-500 בני אדם, ורק לעתים רחוקות תחרוג ההתפרצות מגבולות האזור. בכל התרחישים, ישתפרו סיכויי הבלימה אם כל תושבי האזור הגאוגרפי יקבלו טמיפלו כטיפול מונע ברגע שתאותר ההתפרצות. "בידוד דרקוני" עשוי להועיל, אומר לונגיני.

 

עם זאת, ככל שערכו של R0 גבוה יותר, כן פוחתת הסבירות שהנגיף ייבלם. למשל, כשכיוונו בהדמיה את ערכו של R0 ל-2.4 ההתפרצות יצאה משליטה ב-75% מן הפעמים שהופעלה הדמיה. היוצאים מן הכלל היו ההדמיות שבהן האוכלוסייה חוסנה מראש, גם אם החיסון לא התאים באופן מושלם לזן המותאם של H5N1.

 

"אם מחסנים מראש, אפשר לבלום אפילו נגיף בעל R0 גבוה באמצעות שימוש בתרופות אנטי-נגיפיות," מסביר לונגיני. "הדבר מאפשר להרוויח זמן ומקטין ביעילות את אינדקס הריבוי." הדמיות כאלה מאפשרות לאחראים על הבריאות "לקבל מושג מהי כמות התרופות האנטי-נגיפיות שיידרשו כדי לבלום התפרצות כזאת, הלכה למעשה," אומרת ננסי קוקס, ראש ענף שפעת במרכזים האמריקנים לבקרת מחלות ולמניעתן. במציאות, בלימה מוצלחת עשויה להיות תלויה במשתנים שאי-אפשר לצפותם מראש, מזהירה קוקס. למשל אם האדם שנדבק יישא עמו את השפעת החדשה לעיר גדולה, יהיה קשה לאתר בקהל הצפוף את האנשים שעמם הוא בא במגע.

 

עד מארס 2005 לא הודיעה אף מדינה או סוכנות על כוונתה לנסות את אסטרטגיית הבלימה הזו באסיה, אבל ארגון הבריאות העולמי מחזיק מלאי של טמיפלו באזור. אם יראו המודלים שלהתערבות כזו יש סיכויים טובים להצליח, אומר דובר הארגון דיק תומפסון, הסוכנות תכנס מומחים לדיון על יישומה של תכנית מעשית.

 

לונגיני, שהתוצאות המלאות של המודל שלו התפרסמו באפריל 2005, סבור שבזמן אמת, הופעתו של H5N1 תוכל להיבלם בתנאי שה- R0שלו יהיה נמוך מ-1.4 ושההתערבות תתחיל בתוך שבועיים-שלושה מפרוץ המחלה. הוא כבר עובד על מודלים חדשים כדי לקבוע איך צפוי נגיף העופות להתפתח כשיכולתו לעבור מאדם לאדם תשתפר. "אני באמת סבור שה- R0יתחיל בערכים נמוכים, כנראה קצת מעל 1," אומר לונגיני, "ואז בכל דור של הדבקה הערך יעלה ככל (שהנגיף) יעבור התאמה לאוכלוסייה האנושית. הדבר מעניק לנו חלון הזדמנות להתערבות יעילה עוד לפני ש- R0יתפתח לערכים גבוהים מדי שבהם אי אפשר, למעשה, לעצור (את הנגיף)."

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
שפעת העופות: סכנה להתפשטות מהירה גם לבני האדם?
צילום: רויטרס
צילום: איי פי
מדענים בוחנים עופות שנדבקו בנגיף
צילום: איי פי
מומלצים