2.0 Web: איך נראה הדור הבא של האינטרנט?

עוד לא חזרנו לימי המסאז'ים המפנקים לעובדים, המשכורות המנופחות, והסטרט-אפים עם הרעיונות המופרכים. עדיין לא. אבל למתבונן מהצד קשה להתעלם מהעובדה, שהסערה העוברת כיום על עולם האינטרנט לא שונה בהרבה מזו שעברה עליו לפני 6 שנים, בשיא תקופת הבועה.

לעומת זאת, רעיונות חדשים לשימוש ברשת, אתרים שמושכים אליהם בבת-אחת מיליוני גולשים, טכנולוגיות פיתוח חדשות, המאפשרות ליצור אתרים מותאמים אישית - כל אלה סוחפים את האינטרנט ומביאים איתם דת חדשה: 2.0 Web - זו מילת הקסם. הדור הבא של האינטרנט, שאיש לא יודע בדיוק היכן הוא התחיל, ובוודאי שלא יודעים היכן הוא ייגמר.

הגולשים כבר לא מסתפקים באתרים שמעניקים להם תוכן עשיר של טקסט, תמונות או וידאו. הם לוקחים את המושכות לעצמם. זה התחיל בבלוגים, היומנים המקוונים, עבר לאלבומי התמונות, שמאפשרים לכל אחד

לחלוק את פרצופו עם כל העולם בכל רגע, והמשיך באתרי התגיות, שמאפשרים לגולשים ליצור "אינטרנט" משל עצמם על-ידי בחירת אתרים שהם אוהבים ושיתופם עם כל העולם. יש שרואים בגל הזה התפתחות טבעית של האינטרנט, הצפויה להתעצם בשנים הקרובות. אחרים רואים בכך טרנד חולף, שישאיר סימנים בחול אך לא ישנה את המהות הבסיסית של הרשת. כך או כך, הסערה הזאת מתקרבת אל חופינו.

כוח השיתוף

אז על מה מתבססת בעצם 2.0 Web? את העקרונות המנחים אפשר לסכם בשתי מילים: שיתוף מידע. שיתוף מידע בין אתרים לבין עצמם, בין הגולשים לבין עצמם, והיכולות של יצירת מידע חכם יותר משילוב כל המקורות הללו יחד. השיתוף הזה הופך את האינטרנט בעצם רק לבסיס ליצירת המידע, במקום יישום שמציע שירותים בסיסיים בלבד.

כדי להסביר את העקרונות מעדיפים הוגי המושג, דייל דוהרטי וקרייג קליין האמריקנים, להשתמש בדוגמאות. דוהרטי, העובד בהוצאה לאור אוריי לי, וקליין, העובד בחברת המחקרים מדיה-לייב, הגו את המושג ככותרת לכנס שערכו בנושא לראשונה לפני שנה (בתחילת החודש התקיים כבר הכנס השני). אחת הדוגמאות הבסיסיות לכמה מעקרונות 2.0 Web היא אתרי התגיות, שמופיעים ברשת חדשות לבקרים.

אחד האתרים הפופולריים ביותר ביניהם הוא del.icio.us, שמאפשר לכל משתמש לשמור רשימת אתרים המועדפים עליו, ולתייג אותם בתגיות לפי נושאים. לדוגמא: כסף, מניות, אופנה וכו'.

האתר יודע לנהל עבור כל משתמש את רשימת האתרים שלו, לשתף את המידע שיוצרים כולם, ולהציג בפני המשתמש אתרים חדשים שאינו מכיר, על בסיס התגיות שכבר תייג.

דוגמה אחרת ל-2.0 Web אפשר ללמוד מהשוואה בין שירותיה של חברת Akamai לבין שירותי רשת שיתוף הקבצים ביטורנט. מדובר בחברה להפצת תוכן, המתבססת על שרתים שלה בכל העולם. כאשר אתר מסחרי רוצה להיות נגיש במהירות לגולשים בכל העולם, הוא משתמש בשירותי Akamai , שמציעה את החיבור הקרוב ביותר לאותו גולש (אחד ממייסדי Akamai היה הישראלי דניאל לוין ז"ל, שנספה באסון התאומים ב-2001).

אך גם ל- Akamai יש מגבלות, כיוון שעומס גבוה מדי של משתמשים יוצר איטיות גם על השרתים שלה. ביטורנט, לעומתה – רשת שיתוף הקבצים שפיתח ברהם כהן – היא רשת המבוססת על הפצת תוכן בעזרת המשתמשים בלבד, ולמעשה כל משתמש שמצטרף לרשת מגביר את יכולותיה להפיץ תוכן במהירות במקום להעמיס על השרתים ולנצל את רוחב הפס.

גוגל מול דאבל קליק

דוגמה נוספת שמציינים מפתחי הקונספט היא שירותי הפירסום של חברת דאבל-קליק (DoubleClick) הישנה מול שירותי הפירסום המודרניים של גוגל. דאבל-קליק, בזמנה, נחשבה לאחת ממלכות בועת ההיי-טק. החברה, שמכרה שירותי פירסום בכל האתרים הגדולים, נחשבה למובילת השוק. אך לטענת אוריילי, הרעיון שעומד בבסיס התפיסה העסקית שלה בעייתי: כיוון שהתבססה על חוזים רשמיים עם אתרים גדולים, השוק שלה היה מוגבל לכמה אלפי אתרים גדולים ברחבי העולם, שהיו מוכנים לשלם עבור המודעות שלה.

לעומתה, גוגל הציעה את שירות המודעות AdSense, המאפשר לכל אחד להצטרף אליו ולכל אחד לפרסם בו. גם עסק קטן יכול לקנות מודעות בגוגל AdSense, באמצעות שירות אינטרנטי לחלוטין, ללא צורך במפגש עם סוכני מכירות. מצד שני, כל אתר, קטן ככל שיהיה, יוכל להוסיף את המודעות של גוגל לעמודיו וליהנות אף הוא מחלק מההכנסות. לעומת כמה אלפי אתרים גדולים שאליהם כיוונה דאבל-קליק, יש עוד מאות-אלפי אתרים קטנים, שהצטרפו לחגיגה של גוגל.

עקרון הזנב הארוך

הדוגמה של גוגל עוזרת להבהיר עוד עקרון של 2.0 Web – "הזנב הארוך". את המונח טבע כריס אנדרסן, העורך הראשי של מגזין הטכנולוגיה הנחשב Wired . המושג הושאל מעולם הסטטיסטיקה אל עולם האינטרנט. לדבריו של אנדרסן, עסקים כמו אמזון, למשל, יכולים להפוך למובילים, כיוון שהם מציעים מגוון עצום של פריטים, חלקם בעלי דרישה נמוכה. זאת, לעומת המודל הקלאסי של החזקת מספר פריטים מצומצם בעלי ביקוש גבוה, כמו רשת ספרים רגילה.

היכולת של האינטרנט לאפשר רכישת ספרים כאלה בעלות אפסית מאפשרת לעסקים הללו לגדול, ולהפוך בסופו של דבר למתחרים לרשתות הגדולות יותר. גוגל, שניצל את היכולות הקטנות של האתרים הקטנים, הפך בסופו של דבר למוביל בגלל הכוח המצטבר.

מילת המפתח: Ajax

אבל 2.0 Web הוא לא רק מידע מסוג חדש. מדובר גם על טכנולוגיות פיתוח אתרים חדשות, שמאפשרות ליצור אתרים המשלבים מידע על המסך, ממש כמו היישומים המָכרים לנו משולחן העבודה. מילת הקסם ב-2.0 Web היא Ajax , ראשי-תיבות של שילוב ג'אווה עם טכנולוגיה נוספת.

בשילוב של מספר טכנולוגיות פיתוח חדשות יכולים אתרי האינטרנט החדשים להציע למשתמשים ישומים חכמים ומהירים יותר במקום אלו הדורשים זמן המתנה ארוך לכל דף שנטען. כאשר מתבססים על טכנולוגיית Ajax, רוב היישום יורד ישירות למחשב של המשתמש, ובין שרת האינטרנט למחשב מוחלפים רק פריטי מידע שהשתנו (במקום שיגור מחדש של דף אינטרנט שלם). כך נחסך מהגולש להמתין בכל שינוי שהוא עושה בעמוד.

המעניין הוא, ששילוב הטכנולוגיות שבבסיס Ajax הודגם לראשונה על-ידי מיקרוסופט עוד בשנת 1998. כיום אפשר לראות דוגמאות מצויינות לשימוש ברכיבים הללו באתר המפות של גוגל, או בדואר של נענע, המבוסס גם הוא על אותם רכיבים של מיקרוסופט, רק מעודכנים יותר. כוח הפיתוח הזה מביא ליצירת אתרים ליצירת אתרים (זו אינה טעות). ב-Ning, למשל, תוכלו להקים אתרים משלכם, כמו אתרי ה-2.0 Web הרגילים. אם אתם רוצים לשתף תמונות תוכלו להקים אתר דומה ל-Flickr .

עבור תיוג מידע תוכלו להקים אתר כמו del.icio.us, או אתר מודעות כמו Craiglist. כמובן שב-Ning עצמו ניתן גם לשתף ישומים ואתרים שיוצרים כל המשתמשים זה עם זה, לתייג אותם ולהביע עליהם דעה. אבל גם כאן לא חסרים מבקרים. אלה טוענים, כי Ajax היא בסך-הכל מטבע לשון שיווקית, שיצרה חברה העוסקת בתחום כדי לקדם טכנולוגיות ישנות תחת אדרת חדשה. החידוש, לדבריהם, הוא, שסוף סוף המפתחים למדו לשלב יישומים, ושגם הגולשים דורשים עכשיו את היכולות הללו, לאחר שהתרגלו במשך שנים לדפי אינטרנט מוגבלים.

אבל הטכנולוגיה החדשה גם מביאה עימה סכנות חדשות. אתר MySpace, שמשתף בלוגים, תמונות והמלצות מכלל הגולשים, מגלגל כסף רב. האתר, ששוויו מוערך בחצי מיליארד דולר, נרכש באחרונה על-ידי תאגיד המדיה של מרדוק, הותקף ושותק למספר ימים על-ידי מה שזכה לכינוי "תולעת 2.0 Web". זו ניצלה פירצה במנגנון התוכנה החדשני של האתר כדי לשתק אותו.

איפה הכסף?

אל מול שלל האתרים המוקמים בעזרת הרעיונות של 2.0 Web כבר ממתינים משקיעים, המעוניינים לזהות במהירות את הגוגל הבאה, כדי להשקיע בה את הכסף בזמן הנכון. ואכן, 2.0 Web מספק הזדמנות להקים חברה מבוססת רשת בלבד, ולהגיע לתוצאות בתוך זמן קצר. בדיוק כמו בימי הבועה המפורסמים, שבהם אתרי אינטרנט קמו סביב תוכנית עסקית המבוססת על צפיית גולשים בלבד. בינתיים, את מירב האתרים שמגלגלים כסף הקימו יזמים ללא תמיכה משמעותית. רק לאחר שרכשו קהל לקוחות וזרם הכנסות, מוכנים המשקיעים להזרים אליהם את הכסף הנדרש.

דוגמה מעניינת לכך היא העיתונאי רפעת עלי הבריטי, שפוטר מעבודתו והחליט לפתוח בלוג שיכסה את תחום המדיה הדיגיטלית. לאחר שראה כי רבים מתעניינים בחדשות שלו, החליט להוסיף פירסומות, ועתה, לדבריו, הוא מרוויח בין 50 ל-80 אלף דולרים בשנה מפרסומות, המגיעות מכל רחבי העולם.

עתיד לא נודע

המבקרים טוענים כי עדיין מוקדם לקרוא למשהו 2.0 Web, בשעה שכל

הסערה הזאת מתרחשת רק בעולמם של אנשי הטכנולוגיה. ישומים כמו קוראי RSS, שמסוגלים לרכז ידיעות מ-300 אתרי אינטרנט שונים אל מחשבו של המשתמש, או כמו תוכנות משרדיות ש"יושבות" ברשת בלבד, אינם יכולים, לבדם, ליצור אינטרנט חדשה לחלוטין. לטענת המבקרים, עד שלא יופיעו ישומים בתחומי החינוך, הבריאות, הפיננסים וכו', שימשכו גם גולשים "רגילים", 2.0 Web לא תקום על רגליה.

אבל התומכים מציינים אתרים פופולריים, שצומחים סביב הטכנולוגיות והרעיונות החדשים. אחד מהם הוא 2.0 Recovery , אתר המיועד לקשר בין מאמצי הצלה של אנשים וארגונים לטובת נפגעי אסונות ענק. האתר, שצמח אחרי הוריקן קתרינה בארה"ב, מגייס את הגולשים על-מנת לספק מידע בנושא האסון, להגיב, להציע רעיונות, וגם לגייס יחדיו תרומות.

הוא גם נעזר במידע מאתרים אחרים כדי לספק מידע על ערים שנפגעו או מפות. מפתחיו טוענים, שהם אינם מתערבים בתכנים או בפרוייקטים, והכל נעשה לפי רצונם של המשתמשים.

במקביל למטרות הנשגבות של 2.0 Recovery, הטכנולוגיות החדשות יולדות גם אתרים שימושיים לכלל הגולשים. Urbn Forage מבטיח לקשר בין מעצבי אופנה צעירים לבין עצמם, ואת כולם לקהל הלקוחות הצמא לטרנדים העדכניים. האתר יושק בתחילת נובמבר.

גם אתר אחר, SimplyBill , מחמם מנועים לקראת השקתו כאתר שיציע יצירת חשבוניות לבעלי עסק קטנים באופן מקוון לחלוטין. בכלל, תחום העסקים הקטנים והזעירים זוכה למירב תשומת הלב של בעלי הסטרטאפים ב-2.0 Web. המפתחים מאמינים שמדובר במגזר ענק שאינו זוכה ליחס מספק מתעשיית הטכנולוגיה.