פרופ' ברוורמן: ישראל - מושחתת ולא מוסרית

השבוע החל פרופסור אבישי ברוורמן את השנה ה-16 בתפקידו כנשיא אוניברסיטת בן גוריון בנגב. שנה אחרונה בתפקיד, שאחריה ייצא לשוק הפרטי. האם יילך לפוליטיקה? ברוורמן לא מתחייב. בינתיים, הוא מלין על ההידרדרות המוסרית ועל השחתת המידות.

"מדינת היהודים נבנתה על חזון 'צדק צדק תרדוף' והפכה להיות מדינה אי-שוויונית, אי-מוסרית, עם שחיתות ואלימות. צריך 'לחזור בתשובה' במובן הזה וזה מחייב שלטון איכותי ואחראי. אני בגיל המדינה ורואה את ההידרדרות, את עליית השחיתות ועליית רמת האלימות", הוא אומר ל-ynet, "הכבוד כולו ניתן היום רק לבעלי ממון ולבעלי שררה. לא מעריכים אנשי מדע, לא מעריכים אנשי תרבות, יש איזושהי הידרדרות".

לדברי ברוורמן, "המשטר הוא לצערי מהגרועים בעולם. צריך משטר נשיאותי. ישראל חייבת שאותו כוח עצום של איכות שקיים בה יתבטא בצורה השלטונית. זה לא יתכן שיהיו כל כך הרבה חילופי שרים, שכל שנתיים יתחלף שר ושכל שר יפריע לחברו. נשיא צריך למנות מספר שרים שאמונים עליו ובמקביל, בכל אזור, צריך להיות מושל או אדם מרכזי. צריך פשוט לשנות את שיטת הבחירות. לא יתכן שעם הון אנושי ועם איכות כזאת, לא נצליח להגיע לצמיחה הרבה יותר גבוהה. אנחנו בעשור הזה בבחירה של צמיחה או דעיכה. בדעיכה, הצעירים הטובים יעזבו את הארץ".

"תפקיד המנהיגות עובר לדור היותר צעיר, כולל אנשים שכמותי", הוא אומר, ברומזו לקריירה שנייה בפוליטיקה. אך כשהוא נשאל מפורשות הוא יודע להשיב: "בשלב זה אני אומר בצורה הברורה ביותר - כרגע אני הולך להמשיך את הקמת התעשיות בנגב בשוק הפרטי. המטרה שלי היא להמשיך בנגב. זו התקווה שלי. ישנו עידן שרון- פרס, העידן הזה של אלה ששירתו תחת בן-גוריון. התפקיד שלהם הוא להמשיך בחלוקת הארץ ולסיים את תפקידם. התפקיד לאחר מכן, של הדור היותר-צעיר כולל אנשים שכמותי, יהיה להמשיך פה בתהליך אחר - תהליך שיחזיר את המטוטלת גם לנושאים הכלכליים, חברתיים ומוסריים".

קיבל אוניברסיטה במשבר, הפך אותה לאימפריה

אך בין ים הביקורת הוא גם מוצא אלמנט חיובי במדינה: "מצאתי פה את אהבת חיי. חוץ מאשתי, יש לי פילגש אחת והיא אוניברסיטת בן גוריון". השנה ירד מספר הנרשמים לאוניברסיטאות בכשני אחוזים ביחס לאשתקד. למרות הסטטיסטיקה, מצליחה אוניברסיטת בן-גוריון למשוך אליה צעירים ואף מגדילה את מספריה בהשוואה לשנה שעברה. בשנת 1990, כאשר נכנס ברוורמן לתפקידו, למדו באוניברסיטה 5,700 סטודנטים בלבד. היום, 15 שנים לאחר מכן, מתגאה האוניברסיטה ב-17 אלף סטודנטים. "הצלחנו לקחת אוניברסיטה במשבר ולהפוך אותה לאימפריה", אומר ברוורמן.

הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה מגיעים מכל רחבי הארץ. למעלה מ-40 אחוזים מגיעים ממרכז הארץ, כ-10 אחוזים מהסטודנטים הדרימו כל הדרך מהצפון וכ-45 אחוזים נוספים הגיעו מאזור הנגב.

ברוורמן, לשעבר כלכלן בכיר בבנק העולמי, לא מתכוון לנוח על זרי דפנה אלא להמשיך ולפעול למען הנגב: "המטרה שלי עכשיו היא להתחיל להביא תעשיות. הממשלה צריכה להעניק הטבות, לתת לתעשיות להיכנס, לקחת את הצעירים הנפלאים האלה שאין טובים מהם, ולנצל את נוכחותם. הם יוכלו להיות כאן חלק מהתעשייה והתעסוקה. שלא יגידו לי שאין כוח עבודה איכותי בנגב. ביום בן גוריון בדצמבר 2007 נכריז על קמפיין עולמי - אני רוצה לגייס עוד רבע מיליארד דולר בשלוש השנים הקרובות לטובת פארק תעשייה ומקווה שתוך שלוש שנים חלק גדול ממנו כבר יוקם".

ביום ראשון קיבל ברוורמן את תואר יקיר באר שבע מהעירייה, אך למרות זאת אינו חוסך שבטו גם ממנה: "העיר צריכה לשמר את רמת הניקיון ואת רמת האסתטיקה. אני לא יכול לסבול שזה לא נקי. שהעירייה תיקח מישהו שבאמת יטפל בניקיון. לא יתכן שבירת הנגב, שיש לה תקציב לניקיון, תיראה כך. ניקיון אינו שאלה של תקציב אלא שאלה של אחריות, גם האנשים העניים ביותר יכולים לחיות באסתטיקה". ולא, הוא לא מתכוון לרוץ לראשות עיריית באר שבע.