לא רבנים רצחו אותו
מעולם לא יצאה הרשאה מפורשת או מרומזת להעלמת עין ולסלחנות כלפי שפיכת דם יהודי. אך גם בחלוף עשור, עוד יש מאמינים כי הציונות הדתית רצחה את רבין
דמו הרותח של רבין נשלף בתקשורת הדעתנית בתקופה שקדמה להתנתקות. היזו אותו נגד "הרבנים המסיתים שלא למדו את הלקח". עד היום לא נדָמָה ההסתה נגד "מחרחרי מלחמת האחים", כביכול. לא הועילו גם דבריו של היועץ המשפטי לממשלה, אשר אינו חשוד בהטייה לטובת הציונות הדתית, שהכריז בכנסת ערב הפינוי: "לא הוכח שרצח רבין הוא תוצאה של הסתה. הוודאי הוא שהיה כשל אבטחתי במקום הרצח". משכתבי ההיסטוריה בטורי התקשורת התנפלו גם עליו, קראו אותו לסדר והאשימוהו בהכחשת ההסתה והאחריות לרצח הנפשע. תחושת האַשמה זו מתגלגלת ורועמת גם בתוך מחנה הציונות הדתית, מאז קפץ אחד מן המחנה והיכה בדרמטיות על חזם של רעיו. הוא פתח במסע נבואי ודרמטי של נטילת אחריות, הלקאה עצמית ו"חשבון נפש", מסע המתמשך חלקית עד היום. גם אירועי גוש קטיף, המשמשים הוכחה נגדית ומלמדים עד כמה הרבנים מהווים מרכיב ממתן ובולם אלימות, גם אלו לא גדעו לחלוטין את התיזה העלילתית שאיננה ממהרת לגווע.
לא פעם מתגנבת ללבי המחשבה, כי גורל הציונות הדתית בקרב חלק נכבד מן העם כגורל עם ישראל בקרב אומות העולם; אוהבים לשנוא אותנו, להטיל בנו שיקוצים ונאצות, להוקיע אותנו כמושחתים וקצת מצורעים. כל זאת כנראה דווקא מפני שאנחנו צודקים, תורמים ומגשימים אידיאל מורכב. מעולם לא יצאה מפיו של רב בר-דעת הרשאה מפורשת או מרומזת להעלמת עין ולסלחנות כלפי שפיכת דם יהודי בדרך קנאית כלשהי. היהדות בכל מופעיה - בפשט, בדרש, בהלכה, באגדה, במחשבה, בתורת הרמז והסוד, בחסידות, במוסר ובכל פינותיה המסועפות - מוקיעה את שפיכות הדמים כאיסור החמור ביותר בתרי"ג. אינני מאמין שקיים גורם רבני, ולו מדרג ב' או ג', המעוּוַת עד כדי לעַוות עלינו את הכתובים ולרמוז על היתר מדאורייתא או מדרבנן. מי שמאמין בכך, מצטרף להשקפתו האנטישמית של מל גיבסון בסרטו "הפסיון של ישו".
ולארץ לא יכופר כי אם בהצטדקות המעלילים. הגיעה העת, במלואת עשור לרצח הפוליטי הנורא, כי טופלי ההאשמות למיניהם יתנצלו, יבקשו סליחה וימשכו דבריהם בחזרה. לפחות יצטרפו למסמך ה"אקומני" המטהר של היועץ המשפטי.
מי שמצפה כי רבנים יישבו בפינה ולא יביעו את עמדתם התורנית בשל איומים, איננו יודע תורה מהי, ולא למד ולוּ פרק אחד בתולדות ישראל לתפוצותיו ולגזרותיו. במקום לדחוק רבנים למחתרת על-ידי ציד מכשפות, איומי פיטורין, שלילת תקציב או ביטול "הסדר" כלשהו, עדיף לשמוע את דבריהם "על השלחן" ולמצות את הנושא בדיונים פנים-רבניים. לעתים יישמעו דעות קיצוניות ולא מוסכמות, לעתים יהיו חילוקי דעות נוקבים, אך לעולם, לעולם לא יפָתח פתח, ולוּ כחודו של מחט, להיתר לעבור את הקו האדום, את קו הדם.
הרב ישראל רוזן, מרבני יש"ע, ראש מכון "צומת" באלון שבות
לפנייה לכתב/ת 
