כך הולכים השותקים: היכרות עם "שביל זהב"

משמרות מחאה רעשניות? הפגנות קולניות? אנשי "שביל זהב" אינם נוקטים בכאלה, ותחתם מעדיפים להנהיג הליכות שקטות למען השלום, בהן לוקחים חלק יהודים וערבים. החודש הם מארחים קבוצת פעילי שלום מפורטוגל לסדרת אירועים חרישיים

מורן אריהפורסם: 07.11.05 , 10:01

הרחק מהשיח הציבורי, בחרישיות שהיא חלק מתפיסת עולם, מתנהלת בשלוש השנים האחרונות פעילותה של עמותת "שביל זהב". החרישיות הזו אינה מקרית, שכן עיקר פעילותם של אנשי ארגון השלום מוקדש לעריכת צעדות שלום בהן לוקחים חלק יהודים וערבים, ההולכים בדממה באזורים שונים בישראל. "ההליכות השקטות", אומרים אנשי הארגון, "הן ביטוי של תקווה לפיוס, הקשבה, חמלה ושלום. אנחנו מצרפים עקרונות של אי אלימות לתנועות המחאה והשלום בישראל, ומשלבים את השיח הרוחני עם השיח האקטיביסטי".

אל הפעילות הזו מצטרפת קבוצת "טמרה", משלחת בת 30 פעילי שלום מפורטוגל שתתארח בישראל עד ה-25 בנובמבר. למעלה מ-20 שנה אלה חוקרים ומפרשים מודלים של שלום בין אדם לאדם, בין אדם לסביבה ובין גברים לנשים. בישראל הם ישוטטו מהכנרת עד ירושלים, ויגיעו גם לשטחים.

את מסעם הרגלי בארץ מובילה סבינה ליכטנפלס, פעילה פוליטית-רוחנית ותיקה לשלום, אקולוגיה וקהילה, שהומלצה כמועמדת לפרס נובל 2005 במסגרת פרויקט "1000 נשים לשלום". מאז חודש יוני ליכטנפלס צועדת באירופה לכיוון ישראל תחת הכותרת "יותר אנושיות בכסף", תוך שהיא נמנעת משימוש כלשהו בכסף.

"לא רק לדוש במאפייני הבעיה"

במהלך הביקור חברי הקבוצה יעלו הצגה בשם "מסרבים להיות אויבים", שתספק נקודת מבט חיצונית על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. "הביקור הזה מאפשר לנו להכיר נקודת מבט של 'מחוץ לקלחת'", אומרת שירי בר, פעילה ב"שביל זהב". "ההצגה גורמת לנו לקחת צעד אחורה מהאופן שבו שאנחנו מורגלים לראות את המצב, מהתפיסה לפיה האחר הוא קודם כל אויב ורק אחר-כך אדם. ההצגה מזכירה לנו שמי שמוגדר על-ידי הפוליטיקה כמסוכן הוא בפועל שותף פוטנציאלי לעשיית שלום".

המחזה יוצג לראשונה היום (שלישי) באום אל פחם, מול פעילי "שביל זהב", תושבי המקום וחברי המשלחת, שיקחו חלק במעגלי שיחה. "ההצגה נכתבה מתוך הצורך לדבר על הקונפליקט מתוך דרכי הפתרון האפשריות, ולא רק לדוש במאפייני הבעיה", מסבירה בר. "הגיע הזמן לצאת מהמעגל של הקורבנות ולהשאיר בצד את הכעסים של שני הצדדים.

"ביקור המשלחת מתבסס על מעורבות אישית-רגשית עמוקה במצב בארץ, על היכרות חזקה וקרבה של ממש. הם מקווים, בדיוק כמונו, לקחת חלק בהתנהלות של 'האחר' ולהיות שותפים מלאים בכל תחומי החיים", בר מסכמת. "כשנגיע לשם, תחכה לנו הצלחה חברתית וכלכלית, וקהילה משגשגת".

"שינוי חברתי יכול להתבצע גם בדרכים מהנות"

המסע הרגלי והתיאטרון הנודד של "טמרה" הוא חלק מסדרת פעילויות שעורכת החודש "שביל זהב". במסגרת המסע ייערכו סדנאות דיאלוג רוחניות, מדיטציות והליכות שקטות לצד גדר ההפרדה. משמרות מחאה רעשניות? הפגנות קולניות? אנשי העמותה אינם נוקטים באלה.

"אני מאמינה שהפגנות חוסמות קשר והידברות", מעידה בר. "אנשים נרתעים בשל האלימות, ומתרחקים עוד יותר בחזרה לבועה הפרטית שלהם. אבל דרך האומנות אפשר להסתכל פנימה ולגעת באמת הבסיסית של החיים שלנו. אפשר להרגיש נגישים לנושא ולהבין ששינוי חברתי יכול להתבצע גם בדרכים מהנות.

"המושג פוליטיקה גדול, מפחיד ומרוחק", היא מוסיפה. "אבל הצורך לשנות צריך לבעור בעצמותיו של כל מי שאכפת לו מחיי ילדיו ומהחיים בארץ. ההתעסקות עם החיים הפרטיים רק מנציחה את הניוון, במקום להגיד 'אכפת לי' ולהבין שאפשר לחיות כאן חיים נורמליים. אנחנו חיים בחברה שלוקחת את האלימות כמובן מאליו, בחברה בה מסוכן להשתמש במילה שלום. בדיוק בגלל זה אנחנו צריכים לשנות את דפוסי ההתנהגות שלנו, ולכונן תרבות של שלום במקום תהליך של שלום".