"מיני-אינתיפאדה בלב צרפת"

הכיסוי התקשורתי הנרחב של המהומות שהתחוללו בפרברי פריז התמקד בהצתות, במעשי הביזה והתקיפה שגלשו לכדי ירי על כוחות הביטחון שהוזעקו לפרברים הבוערים. ברם חומרתם דחקה הצידה את הסיבות והמניעים האמיתיים של המנהיגות המקומית שהבעירה את השטח, והמחישה בכך לשלטונות את גודל וחומרת הסכנות האורבות לסדר הציבורי, לביטחון האזרחים ולישויות הדמוקרטיה והשלטון בצרפת.

פריז בוערת, הסיפורים והפרשנויות:

• משבר הזהות: "אני לא צרפתי, אני 93"
• קן טרור, דקה מהלובר / סבר פלוצקר
• הזכרונות הטובים מקלישי אפופים כעת בעשן
• פרשנות: מסביב לפריז יש הרי געש 
  

במשך שנים בחרו השלטונות הצרפתיים, במודע או בחוסר ברירה, להימנע מעימותים עם הכנופיות שניצלו את העוני, האבטלה, והיעדר האינטגרציה ושוויון ההזדמנויות, כדי להשתלט על פרברים שלמים שסובבים את פריז ושאר הערים הגדולות של צרפת. במקומות אלה מרוכזים מהגרים ובני מיעוטים, רובם מוסלמים יוצאי ארצות המגרב, שבינם לבין ערי המטרופולין הנוצצות מפרידים עידנים של קידמה ורווחה, שמשום מה פסחו עליהם.

המשטרה וכוחות הביטחון מיעטו או חששו להיכנס למובלעות אלו מפחד מפני התנגשויות העלולות להצית את השטח, כפי שקרה לאחרונה, כאשר שר הפנים סרקוזי החליט לנסות להשליט בהם חוק וסדר.

למען הצדק, אין להשליך מכך על כל תושבי השכונות, אך העובדה היא שרובם נולדו וחונכו בצרפת, ומעטים מהם נקלטו ונטמעו בחברה הצרפתית. רובם סובל מאי-שוויוניות בתעסוקה, עד כדי כך שלאחרונה הוצע על-ידי הממסד שבמענה להצעות עבודה לא יציינו מועמדי השכונות את כתובת מגוריהם, לבל יביא הדבר לאי-הזמנתם לראיונות עבודה.

שלטון הכנופיות, האלימות, הסחר בסמים, האבטלה והכלכלה השחורה הצמיח גם עשבים שוטים, עליהם השתלטו חכמי דת קיצוניים שיובאו מהעולם הערבי. חלקם של הצעירים נופל כפרי בשל לגיוסים לשורות ארגוני טרור איסלמיים קיצוניים, כעדותו של השופט ג'אן לווי ברוגווייר, העומד בראש החטיבה למלחמה בטרור, שהתפרסמה לאחרונה בעיתון "לה פיגארו". לפי עדות זו, אזרחים צרפתיים ממוצא מגרבי מתגייסים הם ובנות זוגם, ביניהן בחורות צרפתיות המתאסלמות ופועלות בצד בעליהן בתאים חשאיים למען הג'יהאד האיסלאמי הקיצוני בצרפת וברחבי העולם.

לאחרונה הזהיר הנשיא שיראק מפני אפשרות של פיגועים בפריז ובערי צרפת, מצד גורמים איסלאמיים קיצוניים. והנה, תוך זמן קצר משתוללת בכל רחבי צרפת ''מיני-אינתיפאדה'', ואין מן הנמנע שהיא מלובה על-ידי גורמי טרור מחוץ לצרפת, גם אולי בתגובה לעמדותיה של צרפת במועצת הביטחון נגד סוריה ואיראן בנושאי לבנון והחימוש הגרעיני.

"הבעייה אינה פוסחת על שאר אירופה"

מתנגדיו של ניקולא סרקוזי, בעיקר בחוגי האופוזיציה הסוציליסטית, מאשימים את מדיניות היד הקשה שלו בהחמרת המהומות האחרונות. אלה נוטים להתעלם מהמצב החמור אליו נקלעו צרפת ומדינות רבות במערב אירופה, כתוצאה ממדיניות בת דורות של הגירה בלתי מבוקרת, של מהגרים בעלי רקע דתי ותרבותי המקשה על הטמעתם באוכלוסיית ותרבות המקום.

מצב זה אולי חמור במיוחד בצרפת, שפתחה את שעריה בפני מיליוני מהגרים מהמגרב וממושבותיה לשעבר באפריקה הפרנקופונית, הנמשכים אליה ומנצלים את ההטבות הטמונות במודל הסוציאלי של החברות המערביות המתקדמות. בעייה זו אינה פוסחת על שאר ארצות אירופה כהולנד, דנמרק, בלגיה ואפילו גרמניה, בהן ובצרפת חוזים תוך מספר שנים רוב מוסלמי בערים מרכזיות כברלין, אמסטרדם, מרסיי ואפילו פריז .

ניסיונות הממשלות להקצות משאבים ולרקום תכניות פיתוח לקידום אוכלוסיות אלו, אינם מקהים מחומרת הבעיות שבפניהן ניצבת החברה המערבית האירופית של היום, המתמצות בילודה נמוכה, מול ריבוי טבעי הממלא מחד חסר דמוגרפי נחוץ ומאידך נעשה מיום ליום תובעני ומאיים יותר.