הגולגלות של בוליביה חוגגות

"בהתחלה פחדתי מהן, אבל אז הבנתי שזה בגלל שלא טיפלתי בהן", אומרת שירלי ורגאס, שהביאה אתמול לטקס הגולגלות השנתי את "ויסנטה" ו"מאריה" - שתי הגולגלות האישיות שלה. "עכשיו אני מחזיקה אותן איתי בחדר. אני אוהבת אותן והן עזרו למשפחה שלי כשהיו לנו בעיות".

מאות אנשים הצטופפו אתמול (ג') בכנסייה שבבית הקברות הראשי של לה פאס, העיר המרכזית של בוליביה, ונאבקו כדי להניח את הגולגלת ("נאטיטה") שלהם במיקום טוב לקראת המיסה השנתית המיוחד. עוד אלפים הצטופפו בחוץ. הגולגולת הועברו לכנסייה בקופסאות זכוכית מהודרות ועל מגשי כסף, או סתם בשקיות ניילון וקופסאות נעליים.  

העישון כבר לא הורג. (צילום: רויטרס)

פעם בשנה לוקחים הבוליביאנים את הגולגלות השומרות עליהם, מעטרים אותן בכתרי פרחים, מקשטים אותן בכדורי צמר-גפן ומדליקים עבורן סיגריה ריחנית. את הגולגולת החגיגית מניחים בני המשפחה על המזבח בכנסייה, מריעים לה ומבקשים ממנה הגנה ומזל טוב. 

שירלי ורגאס השיגה, לדבריה, את הגולגולת מסטודנט לרפואה. רבים קונים את הגולגלות שלהם מעובדי בתי הקברות. למרות שזה לא חוקי, מקובל כי העובדים מוציאים גולגלות מקברים נטושים או מקברים שהמשפחות לא משלמות עבורם דמי אחזקה. השלטונות מעלימים מכך עין, מסביר מילטון אייזאגווירה, אנתרופולג ואוצר במוזיאון לה פאס לפולקלור. אחרים משתמשים בגולגלות של קרובי משפחה. 

האמונה האינדיאנית העתיקה גורסת שלאנשים יש שבע נשמות, ואחת מהן נותרת בגולגולת, מסביר אייזאגווירה. לנשמה יש את היכולת לבקר אנשים בחלומותיהם ולספק להם הגנה. יש המייחסים לגולגלות גם הצלחה בתחום העסקי והזוגי. אייזאגווירה אומר כי הבוליביאנים מוכנים עכשיו יותר מתמיד להודות בכך שהם מחזיקים גולגלות. "אנשים חוזרים לרעיון שאנחנו לא מופרדים מהמתים, אלא שהחיים והמוות תמיד מחוברים", הוא טוען.

ואייזאגווירה? גם הוא מאמין בגולגלות, וזאת בעקבות אירוע טראגי במהלכו נהרגו ארבעה עובדי המוזיאון בהתמוטטות מבנה ממנו הוצאו מספר גולגלות ללא טקס מתאים. האוצר סיפר כי צוות המוזיאון קיים טקס תיקון והציע מנחות של אוכל ושתיה, ומאז לא היו עוד בעיות במקום.