אורבייטו: עיירה סוכריה

המלצה חמה לכל מי שחורש את רומא ברגליים וקצת נמאס לו מהמולת היתר התיירותית: במרחק שעה נסיעה מהבירה, שוכנת אורבייטו, אחת העיירות העתיקות והקסומות ביותר באיטליה. רכבות רבות שיוצאות מהתחנה המרכזית ברומא לכיוון צפון, עוצרות גם באורבייטו (כרטיס הלוך-חזור לאדם – 13 יורו בלבד). ויש בשביל מה.

אורבייטו, במחוז אומבריה, בנויה על סלע וולקני המתנשא לגובה 300 מטר ויותר מהעמק שמתחת. במבט מן העמק נראית העיירה

כמו יעד מבוצר. ב-1527, כאשר רומא נכבשה ע"י צבאו של מלך צרפת שארל ה-5, נמלט לכאן האפיפיור קלמנט ה-7.

רכבת הרים זעירה מעלה את הבאים לאורבייטו מהתחנה המרכזית אל מרכז העיירה. התחנה הראשונה המומלצת למבקרים היא באר פטריציו הקדוש, שנבנתה ע"י האפיפיור הנמלט כדי לספק מים לעיר בזמן המצור. זוהי באר בעומק 62 מטר עם שני גרמי מדרגות היורדים למטה בסיבוב, בלי שייפגשו. הירידה לתחתית נעימה במיוחד, בעיקר המפגש עם המים הקרירים.

מהבאר כדאי להמשיך לכיוון ה"דואומו" של אורבייטו, בעיני איטלקים רבים הקתדרלה היפה ביותר באיטליה. בנייתה, שהחלה ב-1290, נועדה כדי לשכן בכנסיה את שרידי הלחם הקדוש מ"נס בולנסה". על פי האגדה, כומר אחד מבוהמיה פקפק בכך שגופו של ישו מתגלם בתוך הלחם הקדוש. כשהכומר הספקן קיים מיסה בכנסיית סנטה כריסטינה בבולסנה (הסמוכה לאורבייטו), החל לחם הקודש לדמם.

גם אם האגדה נשמעת מטופשת, שווה להקדיש זמן לקתדרלה הגותית הזו, שיותר מ-100 פסלים, אדריכלים וציירים נטלו חלק בעיצובה ובנייתה הסתיימה רק ב-1600. חזית הקתדרלה, הצבעונית ביותר שתראו מעודכם, תוכננה ע"י לורנצו מאיטני. בתוך הכנסיה, מתחת

לעוגב ענק מהמאה ה-16, ממוקם חדר שבו שמורים קרעי הלחם הקדוש והמדמם מבולסנה. חלק מקירות המבנה מעוטרים בציורים המתארים את שיתרחש באחרית הימים.

לצד הדואומו נמצא מוזיאון העיירה, שבו מוצגות תערוכות מתחלפות מרשימות (בשבועות האחרונים מתקיימת כאן תערוכת רישומים של האמן הספרדי חואן מירו). בימי קדם היתה אורבייטו מרכז אטרוסקי, ובמרכזה נמצא היום מוזיאון אטרוסקי ובו אוסף נרחב של פריטים ארכיאולוגיים.

יין חובה

הטיפ הטוב ביותר שלנו הוא להקיף את אורבייטו ברגל, כך שתוכלו להתרשם גם מהרובע העתיק והמקסים שלה, שמכיל מבנים רבים מימי הביניים, ובמקביל תתרשמו מהעמק שיושב למרגלות העיירה. אסור לצאת לסיור

כזה ללא בקבוק יין לבן מקומי, שכן אורבייטו נחשבת לאחת מיצואניות היין החשובות באיטליה, והיין הלבן שלה, "אורבייטו קלסיקו", מוכר גם לחובב היין הישראלי.

בעיירה מספר רב של מעדניות וחנויות יין, בהן אפשר לרכוש סחורה מקומית. לצד אלה פועלות כמה מסעדות שמציעות תבשילים המבוססים על שתי פטריות הקסם – כמהין וטרטופי. אפשר להסתפק גם בישיבה באחד הברים המקומיים, דוגמת זה שבקורסו קאבור 40. אנחנו קיבלנו שם, לצד כוסות יין לבן, מרק חומוס מצוין שבתוכו הונחו שתי פרוסות לחם לבן משוחות בשמן זית.

נתקלנו במעט מאוד תיירים באורבייטו. אתם יכולים למצוא את עצמכם משוטטים ברובע העתיק לבד לגמרי ולצפות משם בבתים העתיקים, בגפנים ובכרמי הזית שממלאים את העמק. אחרי שהמתנתם שעות בתור יחד עם רבבות סינים יפנים וגרמנים כדי להיכנס לקולוסיאום ברומא, אורבייטו היא ספסל מנוחה אפוף שלווה.