בהוטן: תשכחו מתל"ג, כאן מודדים אושר לאומי

בעוד שהעולם המודרני נתון בסיחרור אינסופי של עשיית רווח וצריכה, בממלכת בהוטן שבהרי ההימלאיה מיישמים הלכה למעשה את הפתגם "איזהו עשיר, השמח בחלקו".

כשמדינות העולם המודרני מודדות את שיעור הצמיחה שלהן על פי נתוני המשק ושואפים למלא את הקופות הלאומיות בעושר, בבהוטן מודדים את מצב האומה על פי נתוני הנפש, ושואפים למטרה לאומית נעלה יותר: צבירת אושר.

על המדיניות הכריז המלך ג'יגמה סינגיה וואנגצ'וק, שליט נאור לכל הדעות. "רק העובדה שראש מדינה הכריז שאושר חשוב יותר מיצור, זאת הכרזה אמיצה", אמר לרשת ABC צ'וואנג דנדופ, עיתונאי ברשות השיגור של בהוטן. "הוא בעצם אמר תנו לאנשים להיות מאושרים. תנו לילדים ללכת לבית הספר, להיות בריאים לטייל ביערות... זהו הניגוד המושלם לחברה צרכנית".

המלך אמר, במלים אחרות, "אל תהיו חמדנים והסתפק במה שיש לכם". זה אומר בעיקר מרחבים ירוקים עצומים שהפכו את בהוטן לגן עדן למטיילים. אין רמזורים, הכבישים מעטים ואין מים חמים בבתים. תושבי בהוטן אינם מתנגדים לצמיחה. הם רק רוצים לעשות זאת לאט, מבלי לאבד את ייחודיות התרבות שלהם כממלכה הבודהיסטית היחידה בעולם.

"אם אתה יודע שאתה מאושר בתוך המגבלות שלך, זהו אושר בסיסי", הסביר העיתונאי. כשביקר לפני מספר חודשים בניו יורק הוא נדהם ממה שראה סביבו. כשנשאל האם התפתה לעשות קניות אמר: "הפיתויים גדולים ורבים מדי. עצמתי את העיניים".

בבהוטן רואים בחמדנות חטא. על פי האמונה הבודהיסטית, חמדנות מגדילה את האגו, "וזה בדיוק מה שרצה המלך למנוע, את צריכת היתר שיוצאת משליטה...".

אבל את הקידמה אי אפשר לעצור. לפני שש שנים חוברה הממלכה לרשת האינטרנט ולשידורי טלוויזיה בלוויין. כעת הפיתוים נמצאים ממש על סף דלתם של בני הדור הצעיר. "אני חייב להודות שלו הייתה במקומם הייתי חש בלחץ", הודה שר העבודה של הממלכה. "הם צופים בטלוויזיה, גולשים באינטרנט וקוראים שבועונים. הם עוקבים אחר הנעשה בהוליווד ובעולם האופנה". השר מודאג ובצדק. "אושר לאומי" הוא רעיון נועז. האם הוא יספיק כדי לחסום את החמדנות? צריך להתפלל לנס.