ועוד איך קלון
הטיעון של ח"כ עמרי שרון נגד חוק המפלגות, ככזה ש"לא ניתן לעמוד בו", הוא פסול ומגוחך
למעשה, שרון הבן טוען כי חוק מימון המפלגות הוא בבחינת "תקנה שאין הציבור יכול לעמוד בה", ולכן, עד שישונה המצב, אין מנוס מלהפר את החוק. היעלה על הדעת כי דווקא חבר-כנסת, שצריך להיות ראשון במתן דוגמה של ציות לחוק, יטען כי חוק אינו ראוי ולכן מותר להפר אותו? האם התשובה לחוק בלתי ראוי היא על-ידי הפרתו? דווקא מחוקק, הסבור כי ישנה תקלה בחוק מסוים, רשאי - ואולי גם חייב - ליזום תיקון לחוק המעוות, אם הוא אכן כזה. בכל מקרה, אל לו להתעלם מן החוק ולהפר אותו ברגל גסה. יתרה מזאת, איני משוכנע כלל כי חוק המפלגות אכן לא מאפשר התמודדות שוויונית לאלה המבקשים באמת להתאים עצמם ליכולותיה התקציביות של מדינת ישראל.
נושא אחר העולה כעת ממשפטו של עמרי שרון הוא השאלה, מהי משמעות הודאתו באותן עבירות פליליות והרשעתו בהן. "חוק יסוד: הכנסת" קובע כי אם הורשע ח"כ בעבירה פלילית, רשאי בית-המשפט - מיוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה - לקבוע כי אותה עבירה נגועה בקלון. מרגע שכך אכן נקבע ובאופן סופי, שאינו ניתן עוד לערעור, מורה החוק על הפסקת חברותו של חבר-כנסת ועל פסילתו מלשמש ככזה גם בשנים הקרובות.
מושג הקלון הוכנס אל החוק כדי להבחין בין התנהגות פלילית "נסבלת", כזו שהמורשע בה אינו ראוי עוד לשמש נבחר ציבור או בעל משרה ציבורית מסוימת, לבין התנהגות הפסולה מבחינה מוסרית עד כדי כך, שאין להעלות על הדעת כי אותו אדם יוסיף וייצג אותנו במוסדות השלטון. קלון הוא איפוא המפתח באמצעותו מבקש המחוקק להבטיח כי לא יורשה אדם לכהן כחבר בבית-המחוקקים הישראלי, אם כתם מוסרי דבק בו.
בחוק אין הגדרה מדויקת למושג "קלון", שהוא ערכי מיסודו ונתון להחלטה אנושית-מוסרית של שופט. כדי להגיע לאותה החלטה, מקובל לבדוק תקדימים ולהשתמש במבחני עזר שונים, במטרה להסיק האם מדובר בהתנהגות שיש בה משום פגיעה מהותית במוסר. האם העבירות בהן הודה עמרי שרון הן מסוג העבירות שיש עמן קלון? נמתין ונראה מה יפסוק בית-המשפט. אך אין ספק שאדם, המורשע בעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד ובתצהיר שקר בפני מבקר המדינה, בהחלט מסתכן בקביעה שכזו מצד בית-המשפט.
תהא החלטת בית-המשפט אשר תהא, מן הראוי להצביע בנקודה זו על המצב המסוכן אליו הידרדרנו בשנים האחרונות, כאשר השחיתות אוכלת כל חלקה טובה בנו. דומה שזהו הזמן המתאים לעצור לרגע את התנהלות החיים ולשאול את עצמנו: הכיצד אנו ממשיכים מכאן? אני סבור כי מדינת ישראל חייבת להתגייס למלחמת חורמה בשחיתות, שהיא הסכנה המיידית והחמורה מכל למשטר הדמוקרטי שלנו ולהמשך קיומנו כאן כעם. ביעור הרע מתוכנו תלוי רק בנו ובנחישות שנפגין כדי שלא להיכנע לו. הדבר תלוי גם בחינוך הדור הצעיר לערכים ראויים ולחיים במשטר דמוקרטי. אני בטוח כי תיקון הדברים הוא אפשרי, אם רק נרצה לעשות זאת.
פרופ' עמנואל גרוס, מומחה למשפט פלילי באוניברסיטת חיפה