המתמחה המותש: 26 שעות על הרגליים

האם הייתם עולים על אוטובוס לו ידעתם שהנהג עובד ברציפות כבר 20 שעות? סביר שלא. יש להניח גם שלא הייתם ששים לעלות על טיסה שהקברניט שלה לא ישן זה 22 שעות. אבל דווקא בבית-החולים, שם אמונים על בריאותכם, ממשיכים הרופאים המתמחים להילחם על חייכם, בתורנויות הנמשכות משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הצהריים שלמחרת.

הרופאים המתמחים בבתי-החולים בישראל משובצים פעמיים בשבוע לתורנות במחלקה, המתחילה בבוקר וממשיכה עד לבוקר שלמחרת. החל משעות אחר הצהריים אחראי התורן לבדו על שלומם של כל החולים המאושפזים במחלקה, ועל המאושפזים החדשים המגיעים במהלך הערב והלילה. כך קורה שהמתמחים מוצאים עצמם עובדים גם 30 שעות ללא הפסקה - בפעילות רפואית מצילת חיים, שבה כל טעות קטנה עלולה להיות גורלית. המציאות המצמררת הזו נמשכת לאורך חמש שנים מפרכות של התמחות.

בעבר כבר התריעו רופאים מתופעת המחסור בשינה של הרופאים המתמחים. פרופ' יהודה שינפלד, מנהל המחלקה לרפואה פנימית במרכז הרפואי שיבא בתל-השומר, התייחס לכך במאמר שפורסם בעיתון "הרפואה" של ההסתדרות הרפואית בישראל. פרופ' שינפלד כינה את המתרחש במחלקה הפנימית בלילות - 'פיגוע המוני'. את הרופא המתמחה התורן, הגדיר כ'קוסם' המנווט בין הפעולות הרבות שעליו לבצע לבדו, בעודו מותש ועייף.

"לעתים, בבואי בבוקרו של יום, אני רואה את המתמחה-הקוסם לאחר ליל 'פיגוע המוני'", כותב פרופ' שינפלד, "הוא טרוט עיניים, פרוע שיער, אך עדיין ממשיך ברצף תפקידו תוך קבלת חולה נוספת שהגיעה זה עתה למחלקה, או עסוק בניתוח תוצאות בדיקות מעבדה שזה עתה הגיעו. התמודדות זו אינה קלה על המתמחה, ומכאן ועד לאי היכולת להגיש את הטיפול המיטבי ביחס חם ואוהד, ולטעויות אנוש - הדרך קצרה".

מחקר שנערך באוסטרליה בשנת 2000 העלה כי העייפות והתשישות הפוקדות את הרופאים גורמות להם לסימפטומים הדומים לשכרות. על-פי המחקר, האופן שבו מתפקדים רופאים אחרי 18 שעות רצופות בתורנות, זהה לאופן התפקוד של אדם שבדמו יש רמת אלכוהול הגבוהה מ-0.05%.

מחקר שערכה האגודה הבריטית לפסיכולוגיה ב-1999, העלה כי עומס העבודה והמחסור בשינה גורמים לרופאים לבצע טעויות כמו אי-מענה לקריאות חירום, חיתוך עמוק מדי בזמן ניתוח או רישום תרופה שגויה. האגודה הבריטית הציגה כמה דוגמאות לטעויות מחרידות שהתרחשו בבתי-חולים בממלכה המאוחדת בשל עייפות הרופאים. באחד המקרים, נרדם רופא במהלך התורנות וכשקיבל קריאה להתייצב לטיפול חירום - היה משוכנע שהוא חולם וחזר לישון. במקרה אחר, קטע רופא תשוש את רגלו הבריאה של חולה במהלך ניתוח לילי.

לפני שנתיים הבין גם האיחוד האירופי כי איכות הטיפול של רופא לאחר שעות עבודה רבות כל כך פוגמת במטופל, שוחקת את הרופא, וגוררת טעויות רפואיות קטלניות. ראשי האיחוד אסרו על רופא לעבוד מעל 13 שעות רצופות. אלא שחטא ההיבריס המשיך לדבוק בראשי מערכת הבריאות בישראל.

רבים מבכירי הרפואה בישראל ששימשו רופאים בעבר, נהגו להתפאר בכך שהם עמדו בתורנויות המתישות בצעירותם, וכי אין סיבה להקל על הדור הצעיר. הם כמובן אינם טורחים להזכיר את העומס ההולך וגואה בבתי החולים, את תוחלת החיים הגדלה של האוכלוסיה הישראלית, ואת נגישות הרפואה לכל אזרח. כל אלה הגדילו במאות אחוזים את מספר המאושפזים, את משך ימי האישפוז - כל זאת בשעה שכמות הרופאים כמעט ולא השתנתה.

לא. לא זו הרפואה עליה חלמנו, כשנדרנו את שבועת היפוקרטס. רצינו לרפא, להציל, לטעת תקווה בלבבות החולים. אולם כשהעבודה המרתקת בעולם הופכת לשדה קרב שבו אנו נלחמים ללא הרף בעייפות המתמשכת, בתשישות וב-26 שעות תורנות הנמשכות פעמיים בשבוע, חמש שנים רצופות, קשה לחייך. כשהחלום העז להביא מזור לעולם נרמס באכזריות, פשוט כי לאיש לא איכפת, הוא הולך ומתפוגג. אז בפעם הבאה, הביטו אל עיניו של הרופא שלכם. מבעד לאדמומיות והעפעפיים העצומים למחצה מסתתר עצב אחד גדול.

הכותב הוא רופא מתמחה וכתב הבריאות של ynet