ועכשיו למפץ הכתום
מבנימין נתניהו ועד בנימין אלון, המחנה הלאומי חייב להתאחד ברשימה אחת. זו שעת המקבת, לא אזמל המנתחים
אין ספק כי מפלגות אידיאולוגיות קטנות מיטיבות לייצג בחדות ובבהירות תפישת עולם מסוימת, מוגדרת היטב. אין גם ספק כי מפלגות גדולות - ומפלגות שלטון הן בהכרח כאלו - מהוות סופרמרקט רעיוני, תאגיד של חברות פוליטיות שונות שיש להן מכנה משותף כללי. יש שעות היסטוריות, בהן חשוב להציג בחדות של אזמל מנתחים רעיון מדיני או חברתי מוגדר היטב. ויש שעות חירום - או הזדמנות - בהן חובה לעשות שימוש במכשיר גס הרבה יותר: מקבת היכולה לנפץ שלטון שחיתות ורשע, או מגן רחב היכול למנוע משלטון כזה להבקיע אל הגרעין הפנימי של הזהות הלאומית ולהשתלט גם עליו.
מדינת ישראל טובעת בשחיתות. ראש הממשלה ומשפחתו, שנבחרו בקולות המחנה הלאומי, גנבו את קולות בוחריהם כדי ליישם את תכנית השמאל הקיצוני. מערכות המשפט והתקשורת, שהיו אמורות להגן עלינו מפני השתלטות השחיתות הפלילית והפוליטית, מחאו כפיים ונתנו כתף, בידיעה שאין מעתה לשרון ברירה אלא להמשיך ולגרש עוד, למסור עוד שטחי ארץ ישראל לידי הערבים. כדי לשרוד ולהיבדל ממפלגת השלטון נאלצה גם מפלגת העבודה, שפעם הניפה את דגלי הביטחון וההתיישבות, לנוע שמאלה אל קצה הקשת הפוליטית; להיאבק למען הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67' ולאמץ תפישת עולם בולשביקית.
מול הכוחות הללו אין די באמת צלולה וברורה. יש גם צורך בכוח פוליטי מאסיבי, כדי לבטא תפישת עולם לאומית. האמת הייתה עמנו גם בקיץ הזה, כשנאבקנו למנוע את החורבן והגירוש. כדי למנוע את האסון הבא מבית היוצר (ושמא נכון לומר - ההורס) של שרון או עמיר פרץ - יש צורך במכנה משותף רחב, פוליטי. מחנה לאומי אחד ומלוכד.
אם יתייצבו לבחירות הבאות נאמני הליכוד, האיחוד הלאומי, המפד"ל ו"ישראל ביתנו" של ליברמן ברשימה אחת - זו תהיה הרשימה שתזכה ברוב המנדטים. עליה תוטל המשימה להרכיב ממשלה. אם לא יוקם איחוד כזה, יהיו אלה שרון או פרץ שירכיבו את הממשלה הבאה. בלחץ הסכנה הקיומית הזו ניתן להתגבר על ההבדלים האידיאולוגיים בין המרכיבים השונים של המחנה הלאומי. בימים כתיקונם, כמובן, לא היה סיכוי לאיחוד כזה. אך לאחר רעידת אדמה - ובקיץ האחרון בהחלט הייתה כזו בישראל, ורק עתה ברעידות המשנה קרסו הבתים - ניתן לחולל את השינוי.
המכנה המשותף יכול להיות רחב: הגדרה כי כל ויתור על שטחי ארץ ישראל ופינוי יישובים יחייב משאל עם, וכל אחד
ממרכיבי הגוש הלאומי ייהנה מחופש הצבעה בשאלות אידיאולוגיות עקרוניות. מה שמעבר לכך - עקרון זכותו של עם ישראל על ארץ ישראל ועקרון זכותם של יהודים לשבת בכל חלקי הארץ, החינוך היהודי, המלחמה בשחיתות ומאבק לצדק חברתי ברוח ערכים יהודיים ואוניברסאליים - כל אלה לא יהיו שנויים במחלוקת. על מחלוקות פרסונאליות, סידור הכיסאות, חלוקת הכיבודים ניתן יהיה להתגבר במאמץ מסוים. בכל רגע נתון צריך לזכור כי המרחק שבין בנימין נתניהו לבנימין אלון קטן מהמרחק שבין עוזי לנדאו או פייגלין לשרון. מה שלא עשה השכל הישר במשך שנים הרבה, יעשה הפחד מפני היריבים הפוליטיים הגדולים הקמים על המחנה הלאומי מחוצה לו. זוהי שעת המקבת.
ח"כ אריה אלדד, האיחוד הלאומי