הכוכבים של אריק

בסופו של דבר הוא עשה את זה: שרון החליט לקחת את התנועה שהקים במו ידיו ולהטיח אותה בריצפה, לשבור אותה, לרסק אותה, ועל הדרך לעצב את המפה הפוליטית בישראל מחדש. אפשר לומר כי במהלך הזה, של הפרישה מן הליכוד, יצא לשרון האריק. עמוק מבפנים, החליט שרון לפעול. הוא החליט כי הוא שובר את המסגרות, שובר את הכללים - ויוצא לדרך חדשה. מה שיהיה יהיה, ויש לקוות שיהיה יותר טוב. כמו שאומרים היועצים.

• המפץ הפוליטי - סיקור מיוחד ב-ynet
  

עכשיו נותר רק לראות מי יהיה ברשימה שירכיבו אורי שני, ראובן אדלר, חיים רמון ודב וייסגלס: ההערכה הרווחת היא כי זו תהיה נבחרת של כוכבים, לפחות מבחינה תדמיתית. לא כוכבים נוצצים, בהכרח, אלא כוכבים בהשוואה למי שיישאר בליכוד.

יועציו של שרון ימכרו הרי את המפלגה החדשה כמו שמוכרים מוצר חדש: הם יראו את ההבדלים בין המפלגה החדשה לבין מפלגת האם הישנה, הסהרורית, הכלואה בידיהם של בנימין נתניהו ומועצת יש"ע, ויפתו את הבוחר לקחת, לנסות. זה דגם משופר, הרבה יותר טוב, יאמרו הפרסומאים. דגם אריק. רצית אריק, קיבלת אריק. זה לא ממש משנה מה יהיו האיכויות של האנשים שיהיו מאחוריו, משנה מה הם לא ישדרו: לא מה שמרכז הליכוד משדר.

לאחר הקמת המפלגה החדשה, אפשר לנחש שעמיר פרץ ישן פחות טוב בלילה. וכך גם בנימין נתניהו, וכך גם טומי לפיד. השלושה צריכים לדאוג, שכן אי אפשר לדעת כיצד יגיב האלקטורט הישראלי לנוכח יצור הכלאיים החדש שמתרוצץ לפתע סמוך לרגליו. אם ההערכות, הניתוחים והסקרים יתממשו - הרי שכל אחת משלוש המפלגות החדשות יתרמו בסופו של דבר מכוחן למפלגת אריק, למפלגת המגנט, שתמשוך קולות מכאן ומכאן ומכאן.

אבל ייתכן כי את המכה הגדולה יחטוף דווקא פרץ, שרק אתמול אחר הצהריים נראה כמי שעולה על גלי תמיכה אדירים בתוך מפלגתו שלו, וגם על גלי אהדה בציבור הרחב. כדי להתמודד עם האיום החדש, פרץ יצטרך לתקוף - וחזק. הוא לא יוכל לתת לשרון יותר מדי זמן לנשום. העדנה ממנה נהנה בימים האחרונים יכולה להפוך בימים הקרובים לזיכרון מתוק. לכן, בדיוק כמו שעשה מאז נבחר, יו"ר העבודה יצטרך להמשיך ולפעול באופנסיבה, להמשיך ולהוכיח שגם ידיו של שרון במעל הפגיעה בחלשים. אחרת, שרון ושיירתו ירמסו אותו ואת מפלגתו בדהירתם. זה דבר אחד לתקוף את שרון כשביבי נתניהו ועוזי לנדאו מזנבים בו בתוך מפלגתו, וזה דבר אחר לתקוף אותו כשהוא בחוץ, מוקף אנשים שנראים אחרת ונשמעים אחרת.

גם טומי לפיד צריך לדאוג, אבל ההפתעה בעניינו תהיה קטנה הרבה פחות. בניגוד למפלגת העבודה, שלפי שעה זוכה בסקרים במספר מנדטים השווה לזה של המפלגה החדשה, שינוי מתרסקת בסקרים, ממש מצטמקת. לא מן הנמנע שהתהליך הזה יימשך בחודשים הקרובים, ולכן - גם שינוי תצטרך לשנס מתניים ולצאת לקמפיין יחסית אגרסיבי, כדי לשמר - ולו במעט - את כבודה העצמי.

המערכת הפוליטית הישראלית תעמוד בזעזוע הפוליטי שמביא עליה שרון. היא תעמוד בו, משום שהיא ציפתה לו כבר די הרבה זמן. ההתנתקות היתה רק הטריגר, ההדק ששיחרר את הכדור, שנתן לדברים להתגלג למקום שאליו התגלגל. ובעניין הזה, אפשר רק להוריד את הכובע בפני חיים רמון: חושיו הפוליטיים היו הטובים ביותר. הוא הרגיש, כבר לפני זמן רב, שזה הולך לקרות. ולא רק שהרגיש - הוא עשה הכל כדי שזה יקרה, ולא הסתיר את מעשיו. עכשיו, כמעט בדיעבד, אפשר לומר שרמון צדק. צדק בניתוחיו וצדק בחושיו. יחי המפץ.